"סבתא חנה פתחה את דוכן הפלאפל בשנת 1958", סיפר השבוע דודי חדי (47), תושב קרית ים, דור שלישי ב'פלאפל של שלום'. "סבא שלום, שהיה עובד בבתי הזיקוק, והיה מסייע לה בתום שעות העבודה, החליט לעזוב את עבודתו ולחבור אליה. זה היה העסק של שניהם, שהפך לאחד המקומות האהובים והמוכרים בקריות, ואני נולדתי לתוך העולם של הפלאפל".
שנים מאוחר יותר המשיכו שני בניהם, יוסי ומרדכי, את העסק של ההורים. "אבא שלי, יוסי, ואחיו המשיכו יחד תקופה, ולאחר מכן רק אבא שלי היה בעסק. אני הצטרפתי כשהייתי כבן 15. בהתחלה הייתי מגיע ועוזר, עד שהתחילו לקרוא לי להחליף את העובדים.
"לאט לאט מצאתי את עצמי שם מרגע שהסתיים בית הספר, בכל שעות אחר הצהריים. הייתי מבין שאנשים מגיעים לפלאפל לא רק בשביל לאכול וללכת, בשבילם זה סוג של בילוי עם אווירה נעימה, של צחוקים, סיפורים על העבר, ואת כל זה ספגתי לאט לאט לתוכי. כבר אז היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות בבגרותי. כשהמורה הייתה אומרת לי 'תשקיע בלימודים', אמרתי לה: 'למה? אני ממילא הולך לעבוד בפלאפל".
בתום השירות הצבאי חלק דודי שותפות עם אביו במקום. "שנים ארוכות שאני ואבא עובדים יחד, מה שגרר לפעמים מתחים. עד לפני שלוש שנים לא ידעתי את המתכון של הכנת קציצות הפלאפל. מתכון שסבתא שלי המציאה ועבר אל אבי בירושה, אך אבא לא מיהר ללמד אותי, אולי כי חשש שיום אחד אקום ואפתח מקום מתחרה".
קראו עוד >>
לפני כשלוש שנים פרש אביו יוסי לגמלאות, ושנתיים קודם לכן לימד את בנו את המתכון: "שנים ראיתי אותו מכין את המתכון, אבל לא ניתן לי מתכון או שהסבירו לי. היה ברור שיש כאן משהו מנצח שיש לשמור בסוד".
כיום, כבר שלוש שנים, מנהל דודי חדי, נשוי ואב לשלושה, את דוכן הפלאפל המשפחתי בעצמו, כשעל הקיר מונצחות תמונות של סבתא חנה וסבא שלום. "מגיעים לכאן אנשים, ותמיד משתפים בסיפורי נוסטלגיה על סבא וסבתא שלי. זה מרגש אותי בכל פעם מחדש.
"מחזיר לי אותם עוד קצת לחיים, ומעלה געגועים לימים שהם היו כאן, אך בעיקר מעורר גאווה להמשיך את הדרך של סבא וסבתא שלי. שנים חלמתי להיות במקום הזה, שאני עובד בו בשמחה ומשמח אנשים במה שיצרה סבתא שלי לפני עשרות שנים".
פורסם לראשונה: 08:08, 06.05.22