"אל תגידו לי זה לא יקרה, שמרו על עצמכם. זה נגיף שחי בתוכנו. הוא פה. הוא לא פוגע רק בבריאות, אלא גם בנפש, ומרחיק אחד מהשני", אומרת שני זבולוני מעכו, שביקשה לחשוף את סיפורה האישי, לספר על הסיוט שעבר עליה ועל בני משפחתה, שכולם כמעט חלו בקורונה.
משפחת זבלוני מעכומשפחת זבלוני מעכו
שוב יחד, משפחת זבלוני, השבוע
(צילום: נחום סגל)
הקושי הכי גדול, היא אומרת, היא הבדידות הכפויה. "כל המשפחה שלנו חלתה בקורונה. כולם, ברוך השם, עם תסמינים קלים ובמצב טוב, אבל בואו נחדד מה זה תסמינים קלים. הילדים היו עם כאבי ראש נוראיים וכאבי שרירים, ולא יכולתי לגשת אליהם ולעזור. יכולתי רק להרגיע בטלפון, ולהניח תרופות ליד הדלת לילדים בני שמונה ועשר שזקוקים קודם כל לחיבוק".
משפחת זבולוני מוכרת בעכו. האב ציון, מתווך דירות, בן 41, חש בערב יום הכיפורים כאבים בגרון. הוא ניגש להיבדק, במהלך יום הכיפורים חש כאבים עזים, הפעם באזור הכליות, והובהל לבית החולים, שם ביצעו בדיקת קורונה והוא התגלה כחיובי.
עוד בחדשות:
הבן איתי, בן ה-14, שהיה צמוד לאב במהלך יום הכיפורים, נבדק ונמצא גם הוא חיובי. שניהם הועברו מיד למלונית קורונה במלון קרלטון בנהריה, שם שהו במשך שבוע וחצי. יומיים לאחר מכן החלו תסמינים גם אצל הבת נתלי, בת 10, והבן יהלי, בן 8, שנבדקו והתגלו כחיוביים. שניהם נאלצו לעבור לבידוד בחדרים נפרדים בבית במשך שבוע.

"קוצר נשימה"

האם שני (39) והבן נועם בן ה-3 נמצאו שליליים. בעיר פשטה שמועה לא נכונה שמצבו של ציון קשה. שני יועצת השקעות במקצועה, כעסה ומיהרה להפריך את השמועה בפוסט שכתבה: "השמועות רצות, אז בואו נעשה סדר: נכון המשפחה שלנו חלתה בקורונה, ועל הדרך גם אבא שלי, בן 68, שגר קרוב אלינו, נדבק ויצא חיובי לאחר שחש בעייפות וכאבי שרירים. הוא שהה בבידוד במשך שבועיים, וכיום הוא נמצא שלילי לנגיף. אבל ציון בעלי לא במצב קשה. נכון, הוא היה במהלך המחלה, חטף חום, כאבי שרירים, ולפעמים גם קוצר נשימה.
משפחת זבלוני מעכומשפחת זבלוני מעכו
שני ונתלי באמבולנס בדרך לצילום באצבע
(צילום: פרטי)
"בכל זאת אני מבקשת לנצל את ההזדמנות להעביר מסר לציבור, כי חייבים להישמר. הקורונה היא ממש לא שפעת קלה. גם אם התסמינים קלים, קשה יותר מכל הוא הריחוק, כל ילד מהילדים החולים מבודד בחדר וחוץ מאקמול לכאבים אין תרופה. בעלי והבן הגדול מטופלים במלונית הקורונה. אני בבית, ללא יכולת לתת חיבוק או תמיכה".
השבוע סיפרה: "אני מהמחמירות, מסוגלת להעיר לאנשים שלא עוטים מסכה, ולעמוד על כך. בכל זאת המשפחה שלי נדבקה, ואנחנו לא יודעים איך, מתי, איפה ומי הדביק אותם. חברים, הישמרו. בידוד משמעו להניח אוכל ושתייה ליד הדלת לילדים, כאשר הקשר היחיד זה רק בשיחות וידאו. אי אפשר לתאר במילים את הקושי להיות בבית שלי כשהילדים סגורים בחדר".
משפחת זבלוני מעכומשפחת זבלוני מעכו
"אי אפשר לתאר במילים את הקושי להיות בבית שלי כשהילדים סגורים בחדר". משפחת זבלוני
(צילום: נחום סגל)
הקושי התעצם כאשר נתלי בת ה-10 נחבלה באצבעה בעת ששהתה בחדר המבודד, ונזקקה לבדיקה וצילום. לצורך כך, שני ובתה התפנו באמבולנס, לא לפני שמיגנו את האם מכף רגל ועד ראש. פרוצדורה פשוטה הפכה להזיה שנמשכה 8 שעות. "כשהאמבולנס הגיע ביקשו ממני להתרחק, למרות שאני לא חולה. הרגשתי מצורעת, למרות שהבנתי, בכל זאת נעלבתי.
"התבקשתי ללבוש חליפות מיגון, שתי מסכות, כפפות מגן מפלסטיק. סיוט של ממש. אני ממש מרחמת על הצוותים הרפואיים. צריך להודות להם על כל שנייה שבה הם צריכים לשהות בתוך חליפת המיגון שכולה מניילון, בלי איוורור. לא ניתן לשמוע טוב, יש לחץ על הפנים, סיוט".
השבוע נבדקו שוב כל בני המשפחה ונמצאו שליליים, ולמעשה החלימו והתאחדו. "אנחנו צריכים עדיין להישאר בבידוד בבית ולא לצאת על פי הנחיות במשך 10 ימים, עד ליום שישי (היום). אבל העיקר שאנחנו שוב משפחה מאוחדת".
פרסום ראשוני: 13:46 , 16.10.20