משפחת אלקובי
"נשאיר כיסא לנתי ולאמו"
ההכנות בבית משפחת אלקובי בקרית שמואל בעיצומן. במהלך השבוע האחרון הגיעו חבריו ליחידה של סא"ל (במיל') נתנאל אלקובי (36), מפקד גדוד 630 שנפל בקרב בדרום רצועת עזה לפני כחודשיים, אל משפחתו לסייע בהכנות החג. האלמנה שרית אלקובי סיפרה: "בכל ההכנות לחג נתנאל תמיד תיפקד על הכל, בשבוע שעבר היו אצלי חברים מקסימים שלו מגדוד 630 שהיו אצלי ועשו את כל ההכנות בעצמם, צבעו את הבית, ותיקנו ותלו מדפים ווילונות ועשו תיקונים והשאירו הכל אחריהם נקי, לקחו פיקוד בשביל נתנאל ובשבילנו, והם ממש כמו משפחה".
איך את בימים אלה?
שרית: "זה רק הולך ונהיה קשה יותר מיום ליום. כל יום שנתי לא נכנס הביתה זה מכווץ את הלב ושובר אותו. יש אסימונים שכל הזמן נופלים, וכעת עם ההכנות לחג זה הרבה יותר קשה, קשה לחשוב שנתנאל לא יהיה איתנו בחג. לכן זו ממש לא אותה אווירת חג שאנחנו רגילים, לא בהכנות ובטח שלא יהיה אותו דבר סביב שולחן ליל הסדר".
את סעודת החג תערוך שרית וחמשת ילדיה אצל חמה, אביו של נתי: "השנה שולחן ליל הסדר יהיה לראשונה בהיעדר של נתי ושל אמו שנפטרה מספר חודשים לפניו, וזה כאב עוד יותר גדול. חשוב לנו להיות עם המשפחה כדי לנסות ולהקל על הכאב, ובכל זאת להיאחז בחיים. המוות של נתי הוא לא היה לחינם, כל מה שהוא עשה ונלחם למענו, זה שנוכל לחיות כאן בשקט, ולכן עם כל הקושי והכאב חשוב לנו להמשיך קדימה.
"נשאיר כיסא ריק לנתי ולאמו, זה לא יהיה פשוט. הרבה שמבינים את גודל הכאב והצער שלי אומרים לי: 'הילדים צריכים אותך', אבל הם לא מבינים שאני צריכה את הילדים, הם המנוף והכוח שלי להמשיך", מספרת. "ברור לי שהבחירה לעשות את החג בבית ילדותו, זה סוג של מסלול אקסטרים מבחינת הרגש, כמעט בלתי אפשרי, כל דבר מדגיש את החסר הענק של נתי".
נתנאל עבד כשף, את ארוחת החג בשנה שעברה הוא בישל בעצמו: "נתי היה שף מדהים, הוא בישל ואני הייתי עוזרת המטבח שלו. בשנה שעברה עשינו מבחירה חג בבית שלנו, רק המשפחה המצומצמת שלנו. זה היה חג עם הרבה התרגשות גם בהכנות וגם בערב עצמו, היה לנו מקום לכל ילד וילד, היום כשאני מבינה שזה היה החג האחרון עם נתי, בזיכרון הוא עוד יותר משמעותי".
בשבוע שעבר התקיים טקס הכנסת ספר תורה לזכרו של נתנאל, לבית כנסת 'תפארת ישראל' בקרית ים, שם התפלל נתי בכל תקופת ילדותו: "ארגון גדול תרם 18 ספרי תורה לעילוי חיילים שנפלו במלחמה, נתנאל אחד מהם. זו זכות גדול, וגם התמודדות גדולה אבל אני משתדלת כל הזמן להסתכל על הטוב. גם כשקשה ויש לא מעט דמעות בלילות, אני משתדלת להודות על החיים שנתי חי, חיים מלאים שמילאו אותם ואותנו, על כל מה שנתי הספיק, והוא הספיק הרבה".
משפחת טובול
"השנה יש לי חמש קושיות - למה זה קרה לאסף?"
משפחת טובול מקרית מוצקין שכלה לפני כשלושה וחצי חודשים את בן הזקונים שלה, סמ"ר (במיל') אסף טובול, לוחם שריון שנפל בקרב בעזה, והשתחרר משירות סדיר רק בחודש יולי האחרון.
האב, מאיר טובול: "אנחנו נמצאים בקרוסלה, פעם למטה ופעם למעלה. יש לא מעט פזמניקים במשפחת השכול שמלווים אותנו, והכינו אותי לבאות. הצער והכאב קשים מאוד, אבל הגעגוע לאסף הורג אותנו. כל דבר מזכיר אותו ומכאיב. רק לאחרונה הגיעו אלינו חברים מהחטיבה של הבן שלי והעלו סיפורים וזיכרונות. קצינת נפגעים הביאה בשבוע שעבר את הכרית עם הדרגות של אסף. מכבי חיפה קיימה אירוע בגן הקונגרסים למען אוהדיה שנפלו וגם לאסף, ואפילו הייתי במסיבת הודיה של חבר מהטנק של אסף שהיה באותו הטנק וניצל. דיברתי שם והודיתי לחברים של אסף, אנשים טובים וערכיים שאסף בחר בהם והם בחרו בו. יש הרבה התמודדות יום יומית, ואין ספק שהחג המתקרב לא עושה את זה יותר קל".
על החג בשנה שעברה סיפר: "אני אוהב לעשות חגים בבית ולחגוג עם המשפחה הקרובה שלנו. שנה שעברה אסף לא היה איתנו בחג כי הוא היה בשירות הצבאי שלו, אבל בכל השנים הקודמות הייתה לנו אווירה משפחתית חמה, והיה לא מעט צחוק והומור. כל אחד קורא חלק בהגדה, ותמיד בודקים אצל מי מהבנים שלנו יפול הקטע של 'הרשע', השנה אני מתקשה לראות את שולחן החג בלי אסף. יש ארבע קושיות כל שנה בחג הפסח, ולי השנה יש קושיה נוספת – 'למה זה קרה לאסף?'
על ההכנות לחג סיפר: "אשתי אסתי עושה הכל באופן מינימאלי, אין לה ראש וסבלנות. הכאב לוקח מאיתנו את כל הכוח. למרות זאת היא מעסיקה את עצמה בבית ועם חברות. חשבנו הרבה איך נחגוג את החג עם כמה שפחות כאב, והחלטנו להיענות להזמנה של אחיותיי מקרית שמואל ולעשות איתן את החג. אסף יהיה חסר, אני עוד לא יודע אם נשאיר כיסא לאסף או לא, אבל בלי ספק הוא יהיה איתנו".
יצוין, כי שבועיים לאחר נפילתו של אסף, משפחת טובול חיתנה את הבן הגדול יותר, דניאל: "בכניסה לחתונה הנחנו תמונה גדולה של אסף עם נר נשמה. שמחה לצד כאב גדול. לא פשוט לחתן בן שבועיים אחי שאתה קובר בן. בין הברכות לשבירת הכוס ביקשתי מהקהל שברגע שדניאל בני ישבור את הכוס, אני מבקש שתהיה כאן שמחה גדולה. כי האויבים שלנו לא רוצים שאנחנו נקיים שמחות, לא רוצים שנחגוג, וברגע שבירת הכוס כל הקהל היה בשמחה אדירה וריקודים.
"כשיצאתי החוצה פגשתי באיש שהגיע לחתונה, אבל לא הוזמן. הוא סיפר שהוא הלום קרב לא מעט שנים, והמילים חיזקו אותו. אני מאמין שלאסף יש חלק בכל זה. בקלסר שנתנו למנחמים והמבקרים לכתוב, רבים מהכותבים מהצבא והאזרחי סיפרו על טוב הלב של אסף, ואנחנו נמשיך להפיץ את הטוב שלו".
כשבוע לאחר חג הפסח יחלו ההכנות והטקסים לקראת יום הזיכרון: "הוזמנתי להרצאות ומפגשים בבתי ספר ובמקומות נוספים. אלך לכל מקום שינציחו בו את אסף".
משפחת אלון
"אוראל היה ילד של חג, איך נחגוג בלעדיו?"
טלי אלון מקרית אתא, אמו של רס"ל אוראל אלון ז"ל (23), לוחם ביחידה לתיאום פעולות אכיפה, שנפל ב-7 לאוקטובר בקרב על היישוב בארי, מתקשה להיערך לחג. "אני מדחיקה את ההכנות לחג, לא פשוט לנו. אנשים שואלים אותי 'מה שלומי?' ואני אומרת 'אין שלומי'. ככל שהזמן עובר אני מבינה שאין אותי, בטח שאין הכנות לחג, ואין אווירה של התרגשות. להפך ככל שהחג מתקרב אני צריכה לעכל שאוראל שלי, שהיה ילד של חג, לא יהיה איתנו, וזה קשה מנשוא, הכאב עצום".
את חג הפסח בשנה שעברה טלי לא תשכח לעולם: "היינו חודש לאחר פטירתו של אבי היקר, שנפטר ב־7.10 בשנה שעבר, בדיוק באותו היום שבו נפטר אוראל. בחג הזה היה קושי אדיר, מחנק בגרון. היה הרבה בכי בשולחן החג ואוראל ממש ביקש מאיתנו להפסיק לבכות ואמר שסבא לא היה רוצה שככה נעבור את החג.
"אוראל היה ילד רגיש, שם לב לפרטים. תמיד לפני החגים היה קונה בגדים, אני זוכרת חליפה לבנה שקנה לאחד החגים האחרונים, ואפילו היה קונה לי מתנות יחד עם החברה שלו נעה, והיה פשוט נהנה וחוגג. אני שואלת את עצמי, 'איך מקיימים חג בלי אוראל?' זה לא הגיוני, לא יכול להיות שהילד השמח הזה לא יהיה איתנו".
הימים לא פשוטים, טלי בעלת חנות לבגדי ילדים בקניון עזריאלי בקרית אתא, משתפת בכאב: "אני לא מתרגלת לחסר. זה פוגש אותי בכל דבר. אפילו כשתליתי בגדים הבוקר שאלתי את עצמי: 'איך לא אכבס יותר את הבגדים שלו' ו'איך לא אחליף לו בגדי חורף קיץ'. בכל פעם אני מגלה עוד משהו שמכאיב יותר. אנחנו נחזור לחיות כי זה מה שאוראל היה רוצה, אבל זה לעולם לא יהיה אותו הדבר, אין אותו הדבר בלי אוראל".
את ליל הסדר הקרוב תחגוג משפחת אלון אצל הסבתא: "הייתה מחשבה להזמין את כל המשפחה הגדולה אלינו לחג, אבל בעלי אמר שיהיה לו קשה שכולם יהיו ואוראל לא, ולכן החלטנו לקיים חג מצומצם. אמא שלי מתעקשת שכולנו נבוא אליה. אני יודעת שכולם בצער על אוראל, וזה לא יהיה חג בלעדיו, אבל נשתדל בשביל המשפחה לקיים את החג".
משפחת בוצחק
"מצאנו בגדים עם תווית שאושרי עוד לא הספיק ללבוש"
בבית משפחת בוצחק בקרית שמואל, שאיבדה את בנה סרן אושרי משה בוצחק ז"ל (22) מפקד צוות בסיירת הנח"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה, עמלים לקראת חג הפסח הקרוב. האב אייל מספר: "יש געגוע בלתי פוסק לאושרי, עכשיו עם הניקיונות לקראת החג עברנו גם על החדר של אושרי. זה היה לא פשוט, נחשפנו לכתבים חדשים שלו שעוד לא ראינו. החלטנו להשאיר את החדר של אושרי כמעיין מקום זיכרון לכל הדברים שנותרו ממנו. עשינו סדר בבגדים וגילינו שיש בגדים עם תווית שאושרי עוד לא הספיק ללבוש, ויש בגדים שלו שהאחים שלו רבים מי ייקח, כולם רוצים עוד קצת ממנו".
בשנתיים האחרונות אושרי נעדר מסעודת החג: "שנתיים שאושרי היה בצבא בחג הפסח, שנה אחת היה בקורס קצינים ובשנה השנייה הייתה מתיחות בתל אביב והוא דאג לאבטח את האזור. אבל בשנים שלפני כן הייתי דורש מכל ילד להכין כמה חידושים ודברי תורה לקראת החג, ולאושרי, בגלל שהוא הבכור, היה מקום מיוחד.
"זה התחיל איתו ואחריו כל אחד מהאחים הצטרף. אני לא מגיע לחג עם ציפיות, ברור לי שיהיה לא פשוט בלי אושרי, אנחנו לא נשאיר כיסא כדי לא להקשות מעבר לקושי הטבעי, אבל ברור לנו שאושרי יהיה איתנו. יש תמונה גדולה שלו ליד השולחן והוא יהיה נוכח, אני בטוח".
את ארוחת החג תקיים משפחת בוצחק בביתה: "בני משפחה הזמינו אותנו, אבל העדפתי להישאר בבית, עם כל המשמעות של מה שזה מביא איתו". חבריו של אושרי יצרו בירה לזכרו: "חבריו פנו לחברת 'בירה מלכה' וביקשו ליצור בירה עליה יהיה רשום בצד השני 'מלך' לזכר אושרי שלנו, וגם חלק מהגיגיו. היה פה דיון מה לעשות עם הבירות האלו בפסח, ואני התבקשתי להזיז אותם. רוקנו את הבקבוקים ורחצנו אותם, אך השארנו אותם בזווית העין, לא רצינו לוותר".
מדי שנה אושרי היה לוקח חלק משמעותי בניקיון הבית והכנתו לחג. הוא היה מנקה את החלונות ואת ספריית הקודש. אני מחליף אותו בתפקיד של ספריית הקודש, ובכל השאר אני מודה, לא סומכים על הניקיון שלי".
עוד משתף: "זו תקופה של אפ אנד דאון, אני מרגיש את הכאב הגדול בעיקר בערבי שבת כשאושרי היה בא יחד איתי לבית הכנסת ומתיישב לידי. געגוע גדול מגיע גם בזמן הסעודה שלישית, אני שר לעצמי את השירים הרגועים בשעת הדמדומים, ואושרי חסר לי מאוד".
מיד אחרי שקם מהשבעה על בנו, פנה האב בבקשה למודיעים הצבאיים שליוו את משפחתו וביקש להיות מודיע בעצמו: "בלוויה של נתנאל אלקובי הי"ד ראיתי את המפקדת של המודיעים, ושאלתי אותה מה לגבי בקשתי והיא אמרה לי שהבקשה מונחת על שולחנה, אבל היא מבקשת לחכות עם הבקשה עד לתום השנה. זה משהו שאני מאד רוצה לעשות ואני חושב שיש לי היכולת לסייע בכך".
משפחת צפתי
"אצלנו אין חג בלי חי"
חי חיים צפתי ז''ל מקרית אתא נרצח במסיבה בקיבוץ רעים ב־7 באוקטובר. שלושה ימים חלפו בניסיון לאתר אותו, אך התקווה נגדעה עם ההודעה על מציאת גופתו באזור המסיבה. "אנחנו עוברים ימים קשים, אין הכנות לחג, ואין חג, יש תחושה שפשוט אין בשביל מה", אמרה אחותו עדן.
קראו עוד:
"חי היה הילד שאחראי על השמחה. הוא התגורר עם אמא שלי, ולפני החג היה עוזר בהכנות תוך כדי שהוא משמיע שירים ועושה שמח. בשנה שעברה החג היה מושלם בזכותו, הגיעו הדודות שלי ובנות הדודות והיינו כאן כולם יחד".
בעקבות האסון שפקד אותם, משפחת צפתי לא החלה כלל בהכנות לחג: "לא קל להתכונן לחג בלי חי, הכל נראה חסר משמעות. אמא שלי, אם בית בהלנת חירום, לא חזרה לעבודה. קשה לה והקושי מורגש יותר לפני החג. לאחר האסון חזרתי לגור בבית כדי לנסות ולמלא את החלל".
כזכור, חי יצר קשר עם אמו בבוקר הטבח בעוטף: "הוא אמר לאמא שלי שירו עליו והוא מדמם. השיחה נותקה, אבל 12 שעות מאוחר יותר הוא יצר קשר ממספר חסום ולחש לנו. הייתה לנו תקווה שהוא פצוע אך מסתתר. לצערנו הודיעו לנו שגופתו נמצאה והרבה שאלות נותרו ללא מענה".
לפני כחודש וחצי בישרו למשפחת צפתי כי הטלפון הנייד של חי נמצא: "רצינו את הפלאפון שלו בתקווה שדרכו נוכל לגלות מה עבר על חי בשעותיו האחרונות, ובשלב מסוים כבר ויתרנו. אבל לפני חודש וחצי הביאו לנו את הטלפון וזה שימח אותנו, רק שהטלפון נעול ואנחנו מסרנו למומחה בתחום שינסה לגלות את הסיסמה, אולי שם יש תשובות, אולי כתב או צילם משהו". דווקא את חג פורים משפחתו של חי החליטה לציין: "פורים היה החג האהוב עליו. בכל שנה הייתי מאפרת אותו והשנה.
"הרגשנו שאנחנו חייבים לעשות משהו לזכרו. למרות העצב הגדול, אני התחפשתי למה שחי התחפש בשנה שעברה סוג של חתול – נמר, ואפילו לבשתי את הבגד שלבש, הכנו משלוח מנות והלכתי יחד עם אמא למחלקת הילדים בבית החולים רמב"ם לחלק משלוחי מנות לזכרו. בחרנו בבית החולים רמב"ם כי שם היה חי מאושפז בגלל ניתוח ברגל, חודש וחצי לפני שנרצח. אני מקווה שנמצא את הכוחות לציין גם את חג הפסח".
פורסם לראשונה: 05:51, 22.04.24
