אי אפשר היה שלא לדמוע למראה משקפיו של עמי דדאון מתמלאים באדים כשהחל להתנגן המנון 'התקוה' ברקע הבריכה האולימפית בטוקיו. דדאון, בן 20 וחצי מקרית אתא, עלה פעמיים על הפודיום - פעם אחת ביום שישי שעבר, כשזכה במדליית כסף ב-150 מ' מעורב, ושנייה היום, (שני) כשהגיע ראשון במשחה 200 מ' חופשי, 10 שניות לפני המקום השני, ותוך שיפור שיאו האישי בשש שניות - שיא עולם חדש. דדאון עצר את השעון על 2:44.84 דקות.
לא מעט מקצועות ספורט בדק עמי דדאון עד שהחליט להתמקד בשחייה. "אנחנו לחצנו עליו, הוא לא ידע מה הוא רוצה", סיפרה השבוע אמו יפה. "הוא היה ברכיבה על סוסים, בשחייה טיפולית, טניס שולחן ועוד כמה ענפים. הגיע הרגע שבו המאמן שלו הבהיר לו שאם הוא רוצה להצליח, הוא חייב לקבל החלטה באיזה ספורט להתמקד.
בגיל 16 הוא כבר היה בנבחרות השונות. הוא זכה במדליות, השתתף באליפויות עולם. כבר אז היה סגן אלוף עולם. אחד החלומות שלו היה להגיע לאולימפיאדה ולעמוד על הפודיום". בשבוע שעבר הוגשם החלום - עמי דדאון, בן 20.5 מקרית אתא, זכה במדליית הכסף בגמר האולימפי ב-150 מ' מעורב, תוך שהוא משפר את השיא הישראלי שקבע בעצמו ב-2.5 שניות.
בני משפחתו לא ידעו את נפשם מרוב שמחה. יפה דדאון צפתה באירועים המרגשים בסלון ביתה, בעיניים דומעות, והלב התפוצץ מגאווה. "היינו אמורים להיות ביפן לצידו של עמי, אבל לקורונה היו תוכניות אחרות, אז התרגשנו מהשידור בטלוויזיה בבית, בקרית אתא".
יומיים לפני המשחה ל-150 מ' מעורב ספג עמי דדאון מכה קשה - הוא היה מועמד לזהב ב-100 מ' חופשי, כמי שמחזיק בשיא העולמי במשחה זה, אך פסל כי כף ידו החליקה, מה שמנע ממנו לעלות לגמר. במשלחת הישראלית חששו שהפסילה תשפיע על יכולתו במשחים הבאים - התשובה הגיעה 48 שעות מאוחר יותר.
"התחושה לראות את עמי במשחה הייתה מופלאה", אומרת יפה דדאון, "התחושה הייתה כזו בעיקר בגלל הכישלון שחווה יומיים קודם, כשפסל. כף ידו זזה בזינוק, אבל עמי התעקש להגיש ערעור. הוא לא קיבל בהתחלה את ההחלטה. הסבירו לו שדברים כאלה מתרחשים בכל משחה, ולבסוף הוא החליט להרים את הראש ולהמשיך הלאה עד למשחה השני ולזכייה במדליית הכסף, ואז הכול השתחרר".
ההורים דחפו
דדאון נולד כפג עם שיתוק מוחין ונכות בארבע גפיו. הוא מתאמן בנבחרת השחייה של איל"ן חיפה בהדרכתו של המאמן יעקב ביננסון, ומאז זכה בשלל תארים. הוא שיאן העולם במשחים ל-100 מ' חופשי ול-200 מ' חופשי בקטגוריה שלו. זכה במדליות כסף וארד באליפות העולם שהתקיימה בלונדון ב-2019 במשחים ל-150 מ' מעורב אישי וב-200 מ' חופשי. בנוסף, גרף מדליות זהב וכסף באליפות אירופה.
ההתחלה הייתה קשה, מספרת אמו. "יש לנו בבית שני זוגות תאומים. לעמי יש אחות תאומה, ליאם. שניהם נולדו לפני 20.5 שנים בשבוע ה-29, בלידה מוקדמת ומהירה. עמי נפגע בלידה, מה שהצריך המון בדיקות וטיפולים. מי חשב באותם ימים שנגיע לימים כאלה? לקח הרבה גם זמן עד שהוא אובחן".
ההורים דחפו את הילד לעסוק בספורט, וניסו ענפים שונים עד שכאמור בחר להתמקד בשחייה. לאחרנה קיבל מעמד של ספורטאי מצטיין מה שמעניק לו תנאי שירות מיוחדים שיאפשרו לו להתאמן במקביל לשירותו הצבאי. "לא היה בכלל ספק מבחינת עמי שהוא יעשה שירות מלא. הוא יחזור מטוקיו ויתגייס לשירות בחיל האוויר, לאחר שהגיוס כבר נדחה פעמיים בגלל הקורונה ודחיית האולימפיאדה, כשהמטרה הבאה כבר לנגד עיניו. הוא רוצה להשתתף באולימפיאדה הבאה בעוד שלוש שנים בפריז".
הטלפון הראשון שעמי עשה מטוקיו לאחר המשחה ביום שישי היה לאימא. "אמרתי לו שאני גאה בו על ההתאוששות שלו לאחר הפסילה במשחה הראשון, ומאושרת בשבילו ומודה לו על הכבוד הגדול שהביא למדינת ישראל. הוא רצה לייצג את המדינה, ועודדתי אותו שעכשיו יממש עוד חלום אחד במשחים שנותרו לו. לעמוד על הפודיום ולשמוע את התקווה מתנגנת בטוקיו כשמדליית הזהב עליו".
האמנתם שהוא יזכה במדליה?
"כן. זכייה במדליה אולימפית זה משהו שדובר עליו בחודשים האחרונים. לפני מספר חודשים הם חזרו מאליפות אירופה בפורטוגל, וכל השחיינים ידעו כבר אז למה מצפים מהם. הם התאמנו כמו מטורפים, והמאמן שלהם עשה עבודה נהדרת. עמי אמר בכלי התקשורת לאחר שזכה במדליה שהיא לא מכפרת על אובדן המדליה במשחה הראשון שבו פסל".
כבר אחרי הזכייה בכסף בשבוע שעבר, יפה האמינה שעמי עדיין לא סיים את חלקו. "הוא לא מסתפק במדליית כסף. הוא רוצה עוד מדליה, ואם זו תהיה זהב, זה יהיה עבורו חלום. ומדליית הזהב אכן הגיעה, ביום שני השבוע, במשחה ל-200 מ' חופשי עם שיא עולם מהיר בשש שניות משיאו האישי הקודם. דדאון ניצב בכיסא הגלגלים על הפודיום, ומבעד למסכה ראו את החיוך ואת ההתרגשות. כשעלה הדגל והתנגן ההמנון, משקפיו התכבו באדים, ונראה שלא נשארה עין אחת יבשה בין מיליוני הצופים בארץ ובעולם.
עד סגירת הגיליון ציפה לעמי עוד משחה של 50 מ' חתירה.
קבלת פנים
בינתיים, בני המשפחה מחכים בכיליון עיניים לרגע שבו עמי יגיע ארצה כמדליסט אולימפי, ומכינים לו קבלת פנים חמה. ליפה דדאון יש בקשה אחת: "אל תשכחו את הספורטאים הפאראלימפיים יום אחרי האולימפיאדה. השחיינים עובדים קשה בדיוק כמו שחיינים אולימפיים שחזרו שבועיים קודם מיפן, ולכן גם בימים שאין אולימפיאדה, תזכרו ותכתבו על ההישגים שלהם. הישגים הם בהחלט בקנה מידה בין לאומי".
יפה דדאון: "אל תשכחו את הספורטאים הפאראלימפיים יום אחרי האולימפיאדה. השחיינים עובדים קשה בדיוק כמו שחיינים אולימפיים שחזרו שבועיים קודם מיפן"
עמי דדאון על הפוקיום בטוקיו | צילום: Getty images
