בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את עתירת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריות בנושא תוכנית המרפסות בקרית מוצקין. בית המשפט גם חייב את הוועדה לשלם לתושב קרית מוצקין, שיוצג על ידי עו"ד רון שוורץ, ולוועדה המחוזית הוצאות בסך 17 אלף שקל.
הוועדה המקומית החליטה כי במוצקין תותר בניית מרפסות רק אם יש הסכמה לבנות מצד כל בעלי הדירות בבניין, הן בחזית, הן בצידי הבניין והן מאחוריו.
הבנייה, לפי התוכנית הזו, חייבת להיעשות בו זמנית על מנת לשמור על אחידות אדריכלית, וכמו כן יחויבו תושבים שאינם רוצים בבניית מרפסת בדירתם לבנות מרפסת דמה, כולל מעקה. כל המרפסות, מכל צידי הבניין, יחויבו להיות אחידות, וכאשר מדובר בבניין שכבר יש בו מרפסות, תכנון החדשות ייעשה בהתאם.
תושב מוצקין טען בערר שהגיש כי אין בהוראות התוכנית החדשה כל גמישות וכל התייחסות לשוני בין הבניינים. עוד טען כי במסווה של טעם אדריכלי מנסה התוכנית לפגוע בזכותו הקניינית של אדם ליהנות מקניינו ומזכותו להרחיב את רכושו.
הוועדה המחוזית קבעה כי כעקרון, בסמכות הוועדה המקומית לקבוע תוכניות כאלה, אבל קבעה גם: "ככלל אנו סבורים כי תוספת לא אחידה של מרפסות לבניינים קיימים אינה פוגעת בהכרח בחזות הבניין, ויש לשקול כל מקרה לגופו". הוועדה המחוזית אישרה שורה של הקלות לתוכנית שאושרה בוועדה המקומית.
בוועדה המקומית לא אהבו את ההתערבות, והגישו ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה: "במקרה דנן, התערבותה של ועדת הערר הגיעה עד כדי אבסורד של ממש, עת החליטה לשנות סעיפים, חלקם טכניים לחלוטין, ואף בנושאים שלגביהם לא נטען דבר, לא בכתב הערר ולא בדיון שהתקיים בפניה.
התנהלות כזו שומטת את הקרקע תחת הסוברניות של הרשות המקומית לתכנן את שטח העיר, קרית מוצקין". הטענה העיקרית של הוועדה המקומית היא כי הוועדה המחוזית חרגה מסמכותה וביצעה שינויים בתוכנית שאושרה כדין.
השופט מנחם רניאל דחה את הערר של הוועדה המקומית והשאיר בתוקפה את החלטת ועדת הערר המחוזית בדבר ההקלות. "אני מקבל את טענת המשיבה 1 (ועדת הערר) שההחלטות העיצוביות שלה נגזרות מהאיזון שקבעה ועדת הערר בין הזכויות, השונה מהאיזון שקבעה העותרת.
"בכל מקרה, מדובר בהחלטות תכנוניות, שבית המשפט לא יתערב בהן".
עו"ד שוורץ הביע שביעות רצון מפסיקת בית המשפט. לדבריו: "להבנתי, פסק הדין נוגע לכל אחד ואחד מתושבי קרית מוצקין המבקש להקים מרפסת לביתו".
