רשם ההקדשות במשרד המשפטים הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד עיריית קרית מוצקין, בדרישה להחזיר כספים שקיבלה ממכירת שני נכסים שהתקבלו כתרומה. לטענת משרד המשפטים, הכספים צריכים לעבור להקדש על שמן של התורמות, וישמשו למטרות שיוחלט עליהם. זאת, לאחר שהעירייה מכרה את הנכסים לקבלנים, לבניית פרויקטים למגורים.
3 צפייה בגלריה
הנכס ברחוב הרב קוק
הנכס ברחוב הרב קוק
הנכס ברחוב הרב קוק
(צילום: נחום סגל)
מעיון בבקשה עולה כי עיריית קרית מוצקין קיבלה בשנות ה-70 של המאה שעברה שני נכסים פרטיים, כאשר בעלות הנכסים ביקשו להעביר אותם לעירייה על מנת שישמשו גני ילדים. כן נדרשה העירייה להנציח את התורמות באותם גנים.
אחרי מספר שנים חדלה העירייה להשתמש בנכסים האלו להפעלת גנים, ובשנת 2015 החליטה מועצת העיר להנציח את שתי המנויות בנכסים אחרים של העירייה ובמקביל מכרה את הנכסים במכרז, בשנת 2016.
לטענת משרד המשפטים: "הנתבעת (עיריית קרית מוצקין, א"ג) בהתנהלותה זו הפרה את נאמנותה לנכסי המנוחות, עשתה בה כבשלה, בניגוד לחובותיה כנאמנה".
3 צפייה בגלריה
הנכס ברחוב גרושקביץ
הנכס ברחוב גרושקביץ
הנכס ברחוב גרושקביץ
(צילום: נחום סגל)
רשם ההקדשות במשרד המשפטים מבקש מבית המשפט להצהיר על הקמת שני הקדשים, על שם המנוחות, אליהן יוזרמו הכספים שהתקבלו ממכירת הנכסים. בתביעה נאמר כי בעקבות דרישת הרשם, התנהל מו"מ מול היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד בן ציון מלכה, אשר לא צלח ולכן הוגשה התביעה.
מהתביעה עולה כי הנכס הראשון היה ברחוב הרב קוק 62, במרכז מוצקין והוא הועבר לעירייה אך ורק לצורך הפעלת גן ילדים של הזרם הממלכתי דתי. בסופו של דבר, לאחר סגירת הגנים, נמכר הנכס לחברה קבלנית תמורת 3.26 מיליון שקל.
הנכס השני שנמסר לעירייה, ברחוב גרושקביץ 15, שימש משך שנים כגן, על פי בקשת בעלת הנכס ונקרא על שמה ועל שם בעלה. יתרה מכך, היא אף הורישה לעירייה כספים שיוותרו לאחר מותה לצורך הקמת קרן מלגות. בתביעה נמסר כי העירייה לא מסרה פרטים בדבר השימוש שנעשה ביתרת העיזבון ואין כל אינדיקציה שהכסף שימש למתן מלגות. גם הנכס הזה נמכר לאותה חברה קבלנית כמו הנכס ברחוב הרב קוק, תמורת 4.7 מיליון שקל.
3 צפייה בגלריה
עושים כסף. עיריית קרית מוצקין
עושים כסף. עיריית קרית מוצקין
עושים כסף. עיריית קרית מוצקין
(צילום: נחום סגל)
לטענת הרשם, בהסכם למסירת הנכס לא מופיעות המלים "הקדש" או "נאמנות", אולם הבחינה של ההסכם צריכה להיות מהותית ולא מילולית, ונראה כי בהסכם קיימת אינדיקציה חזקה לקיומו של הקדש. לטענת הרשם, העירייה הפרה את חובת הנאמנות ומכרה נכס שמבחינת החוק הוא "הקדש ציבורי". לטענתו, לו המנוחות היו יודעות שהנכסים לא ישמשו למטרות של הפעלת גן, ספק אם היו מעבירות אותם לידי העירייה.
בית המשפט התבקש להקים שתי הקדשים על שם המנוחות ולהעביר אליהם את הכספים שהעירייה השיגה באמצעות מכירת הנכסים.
מעיריית קרית מוצקין נמסר: "מדובר בנכסים שהועברו לעירייה עוד בחיי המעבירים בשנות ה־70 ללא תמורה. לטענת העירייה, אין מדובר בהקדש ולכן רשאית היתה העירייה למכור את הנכסים. זאת ועוד, העירייה בהתאם להוראות ההסכמים ובקשת המעבירים הנציחה את זכרם של המנוחים בגני ילדים אחרים בעיר. הנכסים מעולם לא נרשמו כהקדש וטענת משרד המשפטים אין לה על מה לסמוך, כפי שהעירייה תגיב בכתב ההגנה".