תשעה חודשים חלפו מהיום שבו נחטף החייל מתן אנגרסט(21) לעזה. משפחתו, שבורת הלב, לא ידעה זמן רב מה מצבו, לאחר ששלושת חבריו לצוות נהרגו באותו היום, גופותיהם של שניים מהם נחטפו גם הם לעזה. המשפחה שביקשה לשמור על השקט כדי לא לסכן את הבן, החליטה השבוע לחשוף כי לאחרונה קיבלו לידיהם סרטון של בנם, שחמאס צילם, וחיילנו מצאו בשטח הרצועה. האם ענת: "הוזמנו לפני כחודש לצפות בסרטון שטלטל אותנו. לא פשוט לראות את הבן שלך סובל, פצוע, חבוש, כשאין לי שום יכולת כאמא שלו לעזור לו, להושיט יד".
מדי מוצאי שבת יוצאת משפחת אנגרסט בלב שבור מביתה בקרית ביאליק אל כיכר החטופים, להשתתף בעצרת המחאה לשחרור החטופים. בשונה ממשפחות רבות שמתראיינות לא מעט בכלי התקשורת במטרה להעלות את המודעות ליקיריהם שנחטפו, משפחת אנגרסט שמרה על שקט יחסי: "בחודשים הראשונים כמעט ולא דיברנו על מתן, כך המליצו לנו כוחות הביטחון וגם אנו חששנו שאם נדבר עליו נסכן אותו, מעבר לעובדה שאנחנו וגם מתן משפחה פרטית, שלא נמצאת אפילו ברשתות החברתיות עוד לפני המקרה. אבל עכשיו אנחנו כבר מבינים שאולי השקט שלנו מסכן אותו יותר".
זה נתן תקווה
זו ככל הנראה הסיבה, שבמוצאי השבת האחרונה, החליטה ענת לנאום בעצרת בכיכר החטופים וסיפרה, להפתעת רבים, כי לאחר תקופה ארוכה של עמימות לגבי מצבו של מתן, הם קיבלו לידיהם סרטון שחמאס תיעד את בנה ואף לא הספיק לערוך, סרטון שנמצא בשטח רצועת עזה על ידי חיילנו.
ענת: "כוחות הביטחון הזמינו אותנו לפני כחודש אחרי שהודיעו לנו שנמצא סרטון לא ערוך של מתן, שחמאס תיעד אותו. זה היה רגע מטלטל מאוד, כי עד אז האות חיים שהייתה לנו זה דרך חטופים שחזרו משם לאחר כחמישים ימים ואמרו שראו אותו, נמצא במנהרות כשהוא פצוע וחבול ובתנאים קשים.
המידע הגיע מהצבא וגם שוחחנו עם חטופים שראו אותו. קשה להעביר מה עובר על אמא שרואה את הבן שלה אחרי תשעה חודשים של דאגה, זה מטלטל וקשה, לא פשוט, מתן נראה שם כשהוא פצוע, חבול, סובל, אני בטוחה שמי שיראה את הסרטון זה יעורר בו רגשות קשים. קשה לראות את הבן שלי במצב כזה מבלי שיש לי את היכולת לעזור לו, לגעת בו. זה נתן תקווה שהוא שרד, אבל גם אישר לנו את מצבו הקשה. אבל אנחנו מאוד סומכים עליו ובטוחים שהוא יודע שכולם מחכים לו, שנלחמים למענו".
הנאום בכיכר
בנאום בעצרת החטופים אמרה ענת: "אני ענת אמא של מתן אנגרסט, מתן הוא חייל לוחם בצבא הגנה לישראל, נחטף פצוע קשה וללא הכרה, בקרב בו שלושת חבריו לצוות נהרגו", אמרה מול הקהל הגדול שלצידה אימותיהם של חבריו לטנק, שגופות שניים מהם עדין מוחזקות על ידי חמאס בעזה.
"ארבעה חיילים, ילדים, שמסרו נפשם בקרב והצילו חיים רבים. מתן הבן שלי נפצע קשה באותו הקרב ונחטף למנהרות חמאס כשהוא מחוסר הכרה. אני קיבלתי אות חיים ממתן בסרטון שחיילנו מצאו בעזה, בסרטון נראה מתן הבן שלי כשהוא מיישיר מבט פצוע אל המצלמה ופונה אליך ראש הממשלה.
"הוא זועק נתניהו אני לא מבין איך זה קרה אבל אני סומך עליך שתוציא אותי מפה'. כמה אכזבה מתן, לא דיברו עליך בכלל בפעימה הראשונה, ולא מדברים עליך בפעימה הבאה. המדינה שנלחמת עליה החליטה שאתה נשאר שם. אתה לא ילד כי אתה מעל גיל 18, אתה גם לא אישה ולא קשיש או חולה כרוני. אתה רק חייל שנלחם והיה מוכן להקריב את עצמו אז אתה נשאר שם במנהרות בחושך שאתה פצוע מדמם ומי יודע אם עוד שורד".
פנייה לנתניהו
בפנייה לראש הממשלה בנימין נתניהו, אמרה: "אני פונה אליך ראש הממשלה נתניהו ומזכירה לך מתן הוא חייל גיבור אבל קודם כל הוא הילד שלי, שגדל במדינת ישראל ועל ערכיה. שנתן לי את התואר אמא לפני21 שנים. ואתה נתניהו הענקת לי את התואר אמא לילד חטוף בגיהינום לפני תשעה חודשים.
החדר עם המיטה הריקה מחכה לו, המצעים עדיין אותם מצעים עם ריח הגוף שלו שאוכל לשאוף אותו ולהתמלא במתן. ואני צריכה הרבה חמצן כי אני אמא לילד אחד בגיהינום, ושלשוה ילדים בטראומה. ראש הממשלה מסוגל לעשות זאת, ואולי הוא אפילו רוצה אבל יש סביבו גם כוחות רשע שיודעים, שאחיכם מתן פצוע ומדמם בסכנת חיים, אבל הם לא רוצים להציל אותו.
"18 חטופים כבר מתו כי לא עצרנו את המלחמה בזמן. 13 חיילים הותרו לפרסום רק בשבוע האחרון. עד מתי מי שיחליט על גורלו של מתן יהיה מיעוט קולני ששם את קדושת הנקמה על פני קדושת האדם".
אז נתניהו הנאום הזה מוקדש לך בשם צוות פרץ ממנו שלושה חטופים. תחזירו אותם הביתה ואת כל 120 אחינו ואחיותינו אל תפספס עוד הזדמנות ואל תשאיר אף אחד מאחור בשום עסקה חלקית.. לא משאירים אף אחד מאחור. הולכים לעסקה כוללת ורצופה עד החטוף האחרון. אחרי תשעה חודשים הגיעו הזמן לידת גאולת החטופים".
המסר האחרון
איזה מידע קיבלתם מחטופים?
"מהעדויות שהגיעו אלינו, הגברים ובמיוחד החיילים מוחזקים בתנאים קשים, בתוך המנהרות שהחמצן שם מאד קשה, בתזונה קשה ואולי גם עוברים עינויים. כל מידע כזה מקשה וכואב, הבן שלי נמצא תשעה חודשים בסבל גדול ואין לי דרך לעזור לו. חטופים שחזרו סיפרו שהוא היה מספיק חזק להעביר לנו מסר, ולהגיד להם שהוא שמח בשבילם שהם יוצאים והוא מאמין שגם תורו יגיע. מתן בחור מאוד חכם, הוא בטח הבין שכחייל חטוף יהיה הרבה יותר מורכב לשחרר אותו".
בלילה שלפני אותו בוקר ב־7 באוקטובר, עוד הספיקו בני משפחת אנגרסט לשוחח עם מתן. ענת: "האחים שלו דיברו איתו בשעה 2:00 בלילה לפני מה שקרה. לא היה כל רמז שזה מה שהולך לקרות. אבל כמה שעות לאחר מכן, הכל התהפך. היינו בביתנו וקמנו כמו רבים אחרים לדיווחי החדשות על האזעקות בדרום. ככל שעבר הזמן הבנו שמדובר באירוע גדול וניסינו להשיג את מתן. בשעה שבע בבוקר הוא כתב לנו: 'תשמרו על עצמכם הכל בסדר'.
לאחר מכן ניסתה המשפחה להשיג את מתן ללא הצלחה: "מתן כבר לא ענה, ניסינו לברר מה איתו בכל דרך אפשרית, קיוונו שנמצא אותו אפילו בבתי החולים, אבל הזמן עבר ולא היה כל סימן ממתן. החיים ממש נעצרו מאז אותה שבת, שום דבר לא אותו הדבר. רק אחרי שעברנו כמה ימים קשים של חוסר ודאות הגיעו אלינו מצה"ל ואמרו לנו שהטנק של צוות 'פרץ', הצוות שמתן היה חלק ממנו, נפגע, ומתן נלקח בשבי בעודו בחיים. סיפרו לנו שהם לחמו, הצילו הרבה אנשים והיו ממש גיבורים".
אימוני כושר
מאז, החיים בבית משפחת אנגרסט השתנו. "מתן קשור לכל אחד מאיתנו, הוא בחור שקט אבל מאוד חברי, תמיד היו חברים בסביבתו. בכל יום חמישי היה חוזר הביתה מהצבא, וביום שישי היה הולך עם אבא שלו לאימון בחדר כושר. זה היה הזמן הפרטי שלהם יחד. מאז חגי בעלי לא מצליח לעשות זאת, כמעט. חודשים זה לא קרה בכלל, וגם קבוצה נוספת של דיירים שהיו מתאמנים שם הפסיקו להגיע כי מתן חסר לכולם.
רק לאחרונה חגי חזר לאימונים קצרים כדי להיזכר ברגעים שלו עם מתן. שני ילדיי בתיכון הפסיקו ללכת לבית הספר, הם פשוט לא יכולים להתרכז בלימודים כשאח שלהם בעזה. עדי שסיימה י"ב הלכה לימים בודדים, אבל החליטה לגשת למבחני הבגרות כי היא זכרה כמה היה חשוב למתן הלימודים וכמה עודד אותה להצליח בלימודים ושזה הזמן להשקיע.
"היא עשתה זאת כי רצתה שיהיה גאה בה שיחזור. אופיר שהיה החבר הכי טוב שלו, לא הלך לבית הספר בכלל, הם קנו יחד סוני פלישטישן, אבל זה הגיע ביום שישי, יום לפני שמתן נחטף והם לא הספיקו עוד לפתוח אותו. הכל מחכה לו, מתן חסר בבית, חסרה השמחה שלו בבית שהיה מגיע, החדר שלו נשאר כמו שהוא, מחכה לו".
קראו עוד:
האחות חולמת להתגייס לשירות קרבי
במהלך החודשים האחרונים, כמו גם השבוע, הגיעה משפחת אנגרסט אל הכנסת כשהם אוחזים בידיהם בתמונה של מתן בנם. ענת: "עברו תשעה חודשים, ואני לא רואה את האופק, מדברים על עסקה חלקית ולאחר מכן חזרה ללחימה, ובעצם גוזרים עליו להישאר שם. אני מגיעה לכנסת.
חלק בכלל לא יודעים שיש שם חיילים שלחמו ונמצאים בשבי חמאס. אני מרגישה שמתן נבלע בין כל הפוסטרים של החטופים, יש חברי כנסת שנראה שהם אדישים מאוד, מחכים שנסיים לדבר כדי שיעברו לדבר הבא, למעט בודדים שבאמת עם דמעות בעיניים מזדהים עם הקושי. אסור להיות אדישים. חשוב שאימהות שמגייסות את הבנים שלהם ידעו שבמקרה שייחטפו, המדינה תהיה מוכנה להשאיר אותם שם".
האחות עדי חולמת להתגייס לשירות קרבי: "בחודשים הראשונים אחרי החטיפה ביקשנו ממנה שלא תעשה זאת והיא הבינה אותנו, אבל כשחזרה להתכתבויות שלה עם מתן ראתה כמה חיזק אותה ותמך בה שהבין שזה מה שהיא רוצה, והיא החליטה שהיא רוצה שירות קרבי במג"ב. היא ביקשה את התמיכה שלנו ועכשיו היא הופכת עולמות שזה יקרה, לנו לא פשוט להעמיד ילדה נוספת בסכנה".
