תושבת קרית אתא (48) נפצעה בטיול לאחר שלא יכולה היתה להושיט יד למדריך שיעזור לה. בית המשפט פסק לה פיצויים בסך 116 אלף שקל, וקבע כי מארגני הטיול היו צריכים לתת מענה גם למטיילות הדתיות. מארגני הטיול, עמותת 'רוח הגולן' וחברת הביטוח שלה, הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי.
חברי הקבוצה ירדו בהחלקה על ישבניהם, וכך גם התובעת, עד למקום בו עמד מדריך הטיול, שעצר אותם עם הרגל. מפסק הדין עולה כי המדריך גם הגיש ידו למטיילים על מנת לעזור להם להתרומם לאחר שבלם אותם ברגלו, אך מכיוון שחלק מהמטיילות שומרות נגיעה, הן נמנעו מלהושיט יד למדריך.
התובעת סברה כי במקום בו עמד המדריך אין סכנת החלקה. היא התרוממה על מנת לעמוד על רגליה, ואז המדריך הסיר את רגלו והיא המשיכה להחליק מגובה של כמטר ונפגעה בקרסולה. לתובעת נגרם שבר בקרסול, והיא נזקקה לניתוח לשחזור השבר.
לטענת העמותה וחברת הביטוח שלה, נפילה בשטח הליכה היא סיכון רגיל הצפוי למטיילים, ואין בהתממשותו משום להצביע על רשלנות. שופט השלום בחיפה, אחסאן כנעא, אשר קיבל את התביעה, כתב בפסק דינו: "אני מסכים שלא כל נפילה או החלקה מקימה אחריות.
יחד עם זאת, המקרה הספציפי של הטיול חייב נקיטת אמצעי זהירות מצד המארגנת, ולא שוכנעתי כי ננקטו אמצעי זהירות מספיקים. בשים לב לכך שהמשתתפים בטיול היו מהציבור הדתי, הדבר התבקש, על אחת כמה וכמה מהסיבה שחלק מהנשים שמרו נגיעה, והמדריך, בהיותו גבר, לא יכול להושיט להם יד, אלא נעזר ברגלו לצורך בלימתן.
"היה על המארגנת לשקול להקצות כוח אדם נוסף ונשי לצורך תמיכה במטיילות. המדריך הסיר את רגלו בצורה רשלנית בעת שהתובעת היתה בשלב של התרוממות, ובטרם התייצבה על רגלה, מה שגרם להחלקתה ופגיעתה".
בפסק הדין הבהיר השופט: "הטלת אחריות במקרה הקונקרטי אין בה משום ליצור הרתעת יתר והימנעות מעריכת טיולים כפי שנתבעות חוששות. נהפוך הוא, הטלת האחריות במקרה זה תוביל לנקיטת אמצעי זהירות ותגרום למדריכים לתת תשומת לב יתרה לאותם מקטעים.
"הטלת אחריות במקרה זה היא על התנהגות רשלנית קונקרטית של המדריך, ולא באה לקבוע כלל שבכל מקרה של נפילה בטיול יש להטיל אחריות על מארגניו".
מעבר לפיצוי בסך 116 אלף שקל, פסק השופט לתובעת גם 30 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. העמותה וחברת הביטוח שלה עירערו, וטענו כי לא ניתן להבטיח לחלוטין כי אנשים אשר יוצאים לטייל בשטח לא ייפלו או ייפגעו, אך מדובר בסיכון מחושב.
