בוטלה הרשעה של שוטר מתחנת זבולון, ששלח מסרונים בעלי אופי מיני ממספר טלפון של שוטרת בתחנה לשני גברים, שאחד מהם הוא מפקדה לשעבר.
במסרון הראשון, שנשלח לאחד משוטרי התחנה, נכתב: "נפרדתי מחבר שלי, אני מתה להתנחם ושתזיין אותי, בבקשה בוא אלי", ולמפקד שלה לשעבר נשלחה הודעה בזו הלשון: "עכשיו כשאתה לא המפקד שלי, אני מתה להיות איתך לפחות פעם אחת".
התיק הועבר למח"ש (מחלקה לחקירות שוטרים), ובתום החקירה הוגש נגד השוטר כתב אישום בגין עבירות של התחזות לאדם אחר והטרדה מינית, אולם לבסוף צומצם כתב האישום לעבירה בודדת של מרמה והפרת אמונים.
השוטר הודה והורשע, אך הרשעתו בוטלה לאחר שהשוטרת ביקשה להפסיק את ההליכים נגדו. בעדותה בבית המשפט היא ציינה כי סלחה לשוטר, שהוא ידידה עד עצם היום הזה, ושמדובר באדם עם לב זהב, וזו בסך הכל היתה בדיחה גרועה.
סניגורו של השוטר, עו"ד אלי סבן, הגיש לבית המשפט אסופת המלצות ותעודות הצטיינות, מהן עולה כי מרשו הוא שוטר מקצועי, הממלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. השוטר הביע חרטה עמוקה וסיפר לבית המשפט כי מעשיו היו סוג של "בדיחה" שהיתה מקובלת בין השוטרים באותה תקופה.
עו"ד סבן ביקש מבית המשפט לבטל את ההרשעה נגד מרשו, וציין כי בתום המשפט הוא יעמוד מול אגף המשמעת של המשטרה, אשר ממתין לגזר הדין בעניינו, על מנת להחליט האם יוכל להמשיך בתפקידו במשטרה או יפוטר. לטענת הסניגור, אם יורשע השוטר בדין הוא יפוטר מהמשטרה, ובכך עונשו לא יהיה פרופורציונלי למעשה הקונדס שעשה.
נציג מח"ש טען כי יש להותיר את ההרשעה של השוטר, וציין כי מעשיו פגעו בכבודה של השוטרת. גם השופט כתב כי "מדובר במעשה מכוער ונלוז, אשר אינו הולם את סטנדרט ההתנהגות הנאותה המצופה משוטר במשטרת ישראל", אך עם זאת קבע שיש לבטל את ההרשעה.
בגזר הדין כתב השופט שלמה בנג'ו: "יש ליתן משקל לעמדתה של הקורבן. היא והנאשם היו והינם בקשר ידידותי טוב. היא הבהירה כי גם מבחינתה מדובר במעשה שלא נעשה מתוך כוונה רעה, אלא מעשה קונדס העולה כדי בדיחה גרועה. היא סלחה לו על המעשה וביקשה לבטל את תלונתה, אך חשה כי לחצו עליה במח"ש להמשיך בהליכים נגד הנאשם.
"היא חזרה והדגישה במהלך הדיון כי היא מבקשת לבטל את ההליכים נגד הנאשם, וכי היא סולחת לו, תוך הדגשת הידידות הטובה ביניהם וכי היא אינה מעוניינת שיפוטר מהמשטרה". עוד כתב השופט בנג'ו: "קיימת סבירות גבוהה מאוד וממשית למדי, שאם תיוותר הרשעתו של הנאשם על כנה, יאבד השוטר את מקום עבודתו במשטרת ישראל, לאחר שנים כה רבות של תרומה לציבור ולקהילה באופן משביע רצון".
השופט ביטל את הרשעתו של השוטר וגזר עליו לשלם לשוטרת פיצוי בסך 2,000 שקל וחתימה על ערבות בסך 3,000 שקל לשנתיים שלא יחזור על מעשיו.
