במהלך השנה האחרונה, בצל המלחמה, יצרו ארבעה בוגרי מגמת קולנוע בתיכון אורט ביאליק 'סרט גמר', שבמרכזו סיפורו של הנרי חן, נכה צה"ל שנפצע אנושות ואלוף אירופה בסקי מים, המלווה כעת פצועי מלחמה בתהליך השיקום.
ליאל בוזי, צלם הסרט סיפר: "בתחילת השנה ניתנה לנו המשימה הגדולה של יצירת 'סרט גמר', התארגנו בקבוצות וחשבנו על נושא שיכול להיות מעניין וחשוב. באותו החודש הגיע לבית הספר זיו שילון, נכה צה"ל, שעושה דברים מדהימים ודיבר גם על ספורט ותחרויות. הוא ריתק אותנו וחשבנו לעשות סרט על הנושא של נכי צה"ל, שיקום ועיסוק בספורט משמעותי לאחר פציעה ואולי אף למרות הפציעה. כך נחשפנו להנרי חן, התחלנו לעקוב אחריו ברשתות החברתיות וגילינו אדם מדהים שעשה דרך מדהימה. שלחנו לו הודעה - והוא נענה בחיוב".
הסרט מספר את סיפורו מעורר ההשראה של הנרי חן (29), תושב בת ים, שנפצע לפני כתשע שנים בפיגוע דריסה "פגע וברח" בזמן שירותו הצבאי ואיבד את רגלו השמאלית. חן מספר בסרט על הרגע שבו הבין כי איבד את רגלו כשהוא שרוע על הכביש, על תהליך השיקום הארוך עד להגשמת החלום ־ 'אלוף העולם בסקי מים'.
בוזי: "לעשות סרט גמר מצריך ממך לא מעט, אבל כשזה קורה בזמן מלחמה זה קשה עוד יותר. במיוחד שחלק גדול מהצילומים נעשו בבית החולים, כי מאז שהנרי השתקם הוא מגיע לבית החולים תל השומר ולמחלקות נוספות בארץ בהם מאושפזים פצועי מלחמה, ובעיקר קטועי גפיים אבל לא רק, ומעודד אותם.
"זה מדהים כי הוא ממש מלווה אותם, ותמיד אמר לנו: 'אני הייתי במקום הזה, אני יודע איך מרגישים וחשוב לי שיראו אותי ויבינו שאפשר לחיות אחר כך, למרות הנכות, בצורה טובה מאוד, אפשר להגשים חלומות בגדול' ראינו פצועי מלחמה שנמצאים במצב לא פשוט, ולראות את הנרי מעודד אותם היה מאד מנחם ונותן מלא תקווה", אמר חן בסרט.
קראו עוד:
"אחרי המלחמה אני רואה שיש הרבה אנשים שנפצעו קשה יותר ממני, אני פוגש פצועים מאז שהשתקמתי, אבל אחרי המלחמה זה פשוט הרבה וקשה יותר, אבל בגלל זה היה לי חשוב להיות אלוף עולם להראות להם שבתוך כל הקושי יש טוב, יש לאן לצמוח. זה מחק אותי בכל פצוע שאני פוגש מזכיר לי את ההחלטה הראשונה שלי שאם המצב הזה נכפה עלי, אני אוציא ממנו רק פירות".
לקראת סוף שנת הלימודים הוקרנו סרטי הגמר של הבוגרים, וגם הסרט שצילם ליאל בוזי, יחד עם חבריו מאור ינקוביץ המפיק, יהונתן בהט הבמאי ושחר כהן העורך, הוצג בראווה וגרר תגובות מרגשות: "לא הראנו להנרי את הסרט לפני כן, זו הייתה הפעם הראשונה והוא מאוד התרגש. והוא לא היה היחיד. אני חושב שמעבר לסיפור המיוחד של הנרי, כעת בתקופת המלחמה כשיש לנו כל כך הרבה פצועי מלחמה שנמצאים במצבו של הנרי ורואים אותם גם בסרט, אף אחד לא נשאר אדיש, זה קשה. אבל הנרי הוא התקווה שאפשר להשתקם ולחיות חיים מלאים גם אחרי הפציעה הקשה".
