רבקה אזוגי, המנהלת האהובה והמוערכת של חטיבת הביניים לוינסון בקרית ים, הלכה אתמול לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה. אזוגי, בת 43 במותה, הותירה אחריה בעל, שלושה ילדים והרבה מאוד חברים, תלמידים ובוגרים שיתגעגעו אליה.
ימים בודדים לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית התראיינה אזוגי (43) נשואה לאריאל, ואם לשלושה ילדים, לידיעות המפרץ, וסיפרה בפתיחות על ההתמודדות הקשה עם מחלת הסרטן שהתגלתה לראשונה בגופה כשהייתה רק בת 35 בחודש הראשון בו החלה לנהל את חטיבת הביניים של לוינסון, ועל הרצון הגדול להבריא ולחזור לנהל את המקום האהוב עליה.
הגילוי התחיל בגוש חשוד בשד, שהתגלה עד מהרה כסרטני. על ההתמודדות בתחילת דרכה סיפרה: "מתחילת הדרך היה חשוב לי להגיע לבית הספר כמה שיותר. אני אוהבת את העבודה הניהולית, את התלמידים ואת בית הספר. בכל יום שהמצב הבריאותי אפשר לי, הגעתי. קיבלתי הרבה תמיכה והבנה מכולם. בסוף אותה שנה הבדיקות הראו שאני נקייה מסרטן, ושמחתי מאוד, אמרתי לעצמי ולעולם, זהו זה, אני מאחורי זה" אבל למרבה הצער שלוש שנים מאוחר יותר המחלה חזרה, לאחר שבבדיקה שגרתית התגלו גרורות בעמוד השדרה.
בשנה האחרונה המחלה הלכה וגברה, למרות הקשיים היא המשיכה בתפקיד הניהולי ואף. הגיעה אל בית הספר בכל פעם שיכלה לעיתים כשהיא נעזרת במקל הליכה או בכיסא גלגלים. בקרב צוות בית הספר והתלמידים הרבים, אזוגי תמיד הייתה מקור השראה לכוח ועוצמה. כשהמצב החמיר ואזוגי נעדרה היא דאגה להמשיך ולנהל מרחוק, כשבשטח מורות שמינתה לתפקידי ניהול שונים, מסייעות בהיעדרה.
בראיון למיינט קריות סיפרה בגילוי לב: "היום מצבי הבריאותי לא טוב, יד ימין שלי לא פעילה, ואני לפעמים צריכה עזרה לבצע משימות פשוטות. יש לי גרורות של סרטן בכל הגוף, שהגיעו גם למוח. אני בבית על כיסא גלגלים, מאבדת שיווי משקל ועוברת טיפולים והידרותרפיה, אבל הבדיקות מצביעות על איזושהי התייצבות. זה נותן תקווה.
"כששואלים אותי איך אני חזקה, זה פשוט כי אני לא אוהבת שמרחמים עלי, אני לא זקוקה לזה. אני לוקחת כדורים נגד חרדה ומדבקות נגד כאב. יש לי חלום לחזור לשגרה חיים, לעשות דברים בעצמי, לבשל, לנקות, להתקלח, וכמובן לחזור ולנהל, זה מה שאני הכי רוצה".
קראו עוד:
אך כאמור, למרות המאבק והנחישות נפטרה אזוגי בשבת האחרונה.
שלומי קאפח, מנהל השש שנתי, נפרד: "מי שהכיר את רבקה יודע ששילבה כוחות של מצביא בקרב בעת שעסקה בצד הארגוני משמעתי. הייתה קשה כארז, אך בו בעת שילבה רכות ואימהותכלפי התלמידים, דבר שלא ניתן לתאר.
"תלמידים היו מגיעים למשרדה להראות לה את התקדמותם בלימודים לאחר בחינה שהצליחו בה והיא הקשיבה כאילו זה הדבר החשוב ביותר כעת וזה כל עולמה עכשיו. תלמידים למדו עבורה, התאמצו ללמוד עבור 'אמא רבקה'. דלתה הייתה פתוחה גם כאשר הייתה סגורה פיזית. תלמידים נכנסו לדבר איתה על חייהם האישיים והיא, כמו מנופאי טוב, ידעה לרומם אותם אל על. גם הצוות היה כרוך אחריה. הייתה חדה ואנליטית, אך גמישה ומקשיבה. רבקה הצליחה בדרכה להוביל את בית הספר להישגים ולחבר את חטיבת הביניים לתהליך שששנתי מיוחד ומצליח".
מעיריית קרית ים נמסר: "בצער רב עיריית קרית ים מודיעה על לכתה בטרם עת של רבקה אגוזי, מנהלת חט"ב לוינסון. יהי זכרה ברוך".
חברתה, אורטל גוזלן איטח, כתבה: "רבקה אחותי היקרה מאז בית הספר היסודי. לביאה אמיתית, לחמת בגבורה עד שהמחלה הארורה הכניעה אותך. נוחי על משכבך בשלום. לא מעכלת את גודל האבידה, אוהבת אותך המון".
