עו"ד ראפע אסלאן, בנו של פייסל הגדול מנהריה, שהורשע גרימת התאונה שהביאה למותה של הקצינה עמית איטח ז"ל, החליף את צוות הגנה לאחר הרשעתו ולקראת מתן גזר הדין.
אולי יעניין אתכם:
כבר בשלב הטיעונים לעונש החלו לייצג אותו עורכי הדין ציון אמיר וירום הלוי (שהביא לזיכויו של רומן זדורוב, א"ג). גזר הדין אמור להינתן בתאריך 19 באוקטובר והמאשימה דורשת עונש מאסר בפועל בין 6 ל-9 שנות מאסר ושלילת רישיון בין 18 ל-24 שנים. עורכי הדין אמיר והלוי החליפו בתיק את עורכי הדין משה גלעד ו-ולנטין זברוב.
כזכור הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה את אסלאן, ב- 3 ליולי השנה, בכל סעיפי האישום נגדו בהם: גרימת מוות ברשלנות, הפקרה אחרי פגיעה, שיבוש מהלכי משפט וגרימת חבלה של ממש, בתאונת הדרכים הקטלנית בה נהרגה הקצינה סרן עמית איטח ז"ל מקיבוץ אדמית ונפצעו שניים מחבריה.
בהכרעת הדין כתב השופט אמיר טובי: "הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו, ניהל משפט ממושך והעלה גרסה בדויה. ההליך המיותר הזה העצים את סבלן של משפחות הנפגעים, שבילו חודשים באולם המשפט".
סניגוריו של אסלאן אז טענו כי לא הוא נהג ברכב, אלא אחיו, וכי הנאשם לא הפקיר את הנפגעים שכן נשאר המום בזירה. בית המשפט דחה את הטענות.
עו"ד רונית גרניק סופר, ממונה בפרקליטות חיפה הגישה לבית המשפט מסמך בו היא פירטה את הטעונים לעונש וקבעה: "המתחם הראוי לעונש בגין ביצוע כלל העבירות המיוחסות בכתב האישום נע בין 6 ל 9 שנות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. המתחם הראוי למתן עונש פסילה נע לעמדת המאשימה בין 18 ל 24 שנות פסילה מלנהוג".
"לא להתחשב בו"
בנוסף ציינה עו"ד גרניק סופר את דרך התנהלותו של הנאשם: "הנאשם ניהל כאמור את ההליך עד סופו, לא לקח אחריות, לא הביע כל חרטה והמתין כשלוש שנים לאחר התאונה כדי למסור לראשונה בפני בית המשפט גרסה שהינה שקרית ובוטה. מובן שזכותו של כל נאשם ליומו בפני בית המשפט, אך בנסיבות אלה, הנאשם אינו זכאי להתחשבות לה זכאים נאשמים שלקחו אחריות בתחילת הדרך וחסכו ממשפחת הנפגעים את ההליך המשפטי המייסר.
ייתכן ובאי כוח הנאשם יטענו לכך שהינו נורמטיבי, אדם בעל מעלות, עו"ד, ללא עבר פלילי ויבקשו על רקע זה להקל בעונשו. לעמדת המאשימה אין בנסיבותיו האישיות של הנאשם כדי להצדיק הקלה בעונשו....".
עורכי הדין אמיר והלוי התרכזו בטיעונים לעונש שהגישו בעיקר לסעיף ההפקרה, שהוא החמור ביותר מבין סעיפי האישום. לטענתם: "מלכתחילה אין מחלוקת לגבי העובדה החשובה והמהותית ביותר והיא שהנאשם לא עזב את זירת התאונה אלא רק לאחר שהאחרון משלושת הנפגעים (מהרכב השני, היונדאי פונה על ידי אמבולנס לביה"ח). ברור כמובן שהנאשם לא עזב את הזירה לאחר התאונה ונכח בה כל העת עד להשלמת הפינוי.
בנוסף מי שהסיעו מהזירה, רפי אוסמו, העיד כי רק לאחר שתם פינוי הפצועים ורק לאחר שהבין כי אין עוד צורך בעזרה, הוא קרא לחבריו להיכנס לרכבו והנאשם הצטרף אליהם לנסיעה. בכך הנאשם הבדיל עצמו מכל מקרי ההפקרה הרבים שנדונו במדינה בכל שנותיה ובכלל זה מכל המפקירים בפסקי הדין שהגישה הפרקליטות וכן כמעט מכל אלה ב 19 פסקי הדין שהגישו הח"מ לביהמ"ש הנכבד... מכאן מתבקשת המסקנה הברורה כי גם אם לשיטת ביהמ"ש הנכבד הנאשם ביצע את העבירה משום שלא פעל פיזית לעזור בעצמו לפצועים, הרי שאשמתו מאוד מצומצמת".
עורכי הדין ציינו כי לנאשם אין עבר פלילי, תיארו את מצבו הרפואי והנפשי, וביקשו לקבוע את מתחם הענישה בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל.
פורסם לראשונה: 07:50, 16.09.25
