בעקבות המתיחות הגדולה באזור משגב בימי ההפגנות והתפרעויות מצד הכפרים הערביים סביב הישוב מורשת, החליטו רבים מתושבי מורשת שלא לפרנס ערבים בתקופה הקרובה, על מנת להעניש אותם כלכלית, לאור הסבל שנגרם לתושבי המקום, לטענתם. יצוין שלא מדובר בהחלטה רשמית של היישוב, אלא ביוזמות של תושבים.
1 צפייה בגלריה
הכניסה למורשת
הכניסה למורשת
"תמיד חשבנו שערביי הגליל הם משהו אחר". הכניסה למורשת
(צילום: פרטי)
קראו גם >>
אורית שפיץ, תושבת מורשת: "השיח על זה החל ימים בודדים אחרי שהגזרה סביבנו נרגעה, בקבוצות של תושבי המקום. בעינינו, לא לקנות אצל שכנינו הערבים זו כרגע הדרך היחידה שלנו להעניש אותם בפן הכלכלי, לא לקנות אצלם, לא להעסיק אותם ולנסות להחזיק את זה עד כמה שאפשר".
במהלך הימים הסוערים, בהם התקיימו הפגנות והתפרעויות בכל הארץ, תושבי מורשת היו במצור לילי מדי יום למשך למעלה משבוע, בעקבות התפרעויות של תושבי כפר מנדא, כאוכב אבו אל היג'א, אעבלין ועוד, בכבישים המובילים אל היישוב. מספר תושבים אף עברו ניסיון לינץ', ואבנים ומעקות בטיחות הושלכו על רכבם בעת שנסעו בכבישים.
שפיץ: "אני חושבת שבגלל מה שעברנו, כאן יש סוג של תמימות דעים לגבי ההחלטה שהתקבלה ביישוב שלא באופן רשמי.
"עלה גם הנושא שרק שיח אמיתי יעזור, וגם אני ורבים אחרים מבינים ומסכימים עם זה כדרך חיים, אבל ראינו מה קרה כאן בימים הקשים שעברנו, לכולם יש תחושה של אכזבה גדולה מאאד משכנינו.
"במועצה אמרו לנו שדיברו עם ראשי הכפרים ושמדובר בקומץ קטן של צעירים, אבל כשאנו יצאנו מדי יום לפתח היישוב ועמדנו עם דגלי ישראל כדי להראות נוכחות יהודית ותמיכה בחיילי צה"ל, עברו עשרות רבות של אזרחים ערביים שירקו עלינו, זרקו עלינו פחיות ואף הוציאו אצבע משולשת. הבנו אז שזה לא קומץ קטן, ובטח שלא רק צעירים, שמדובר בתופעה רחבה".
רבים מתושבי האזור, כמו גם תושבי מורשת, ערכו קניות לביתם ברשתות המזון של דבאח ופייסל. שפיץ: "אני אצל דבאח לא קונה הרבה זמן, אצל פייסל מדי פעם הייתי נכנסת, אבל כעת לא אכנס עוד. יחד איתי תושבים רבים ממורשת. כולם מבינים שהתושבים מהכפרים שהשתתפו בהתפרעויות נגדנו חייבים לשלם, שאנו לא מוכנים לעבור לסדר היום".
אך לא מדובר בדין אחד לכולם. רבות מהמנקות בבתי התושבים במורשת הן תושבות דמיידה, יישוב בדואי השייך למועצה האזורית משגב. "אנחנו יודעים בוודאות שהכפר הזה לא היה שותף כלל לכל ההתפרעויות, ואנחנו מעריכים אותם ואומרים חד משמעית שאין דין אחד, הן ימשיכו להגיע ואנו נשמח להמשיך ולתת להן פרנסה. באופן כללי, רבים מאיתנו מבינים שחייבים לחיות בדו קיום, ערבים ויהודים יישארו כאן. תמיד חשבנו שערביי הגליל הם משהו אחר, לא האמנו שהם ייקחו חלק במלחמה שהייתה כאן, אבל הם הצטרפו כל כך מהר, ומזה הבנו שאנחנו חייבים לפקוח את העיניים".