על דלתות תושבים שמתגוררים ברחובות הערמונים, מנשה, גד וראובן בקרית ביאליק, ברדיוס של כמה מאות מטרים מהמבנה שמשמש כיום מקווה עירוני, הודבקו בשבועות האחרונים הודעות בנוסח "דרושה דירה לקנייה בבניין זה". תושבים מהאזור סיפרו כי ראו אנשים בעלי חזות חרדית שמסתובבים בשכונה ומנסים לקנות נכסים.
קראו עוד >>
לתושבים אין ספק לגבי המגמה שמתרחשת לנגד עיניהם: בעקבות החלטה לאשר הריסת המקווה העירוני, בן קומה אחת, בפינת הרחובות הערמונים, מנשה וראובן, ולבנות במקומו כולל בבניין בן 4 קומות, מנסים גורמים דתיים לרכוש דירות באזור, צעד שישנה לעד את אופיו החילוני.
איפה השקיפות?
לפני שלושה שבועות פורסם בלעדית ב-mynet קריות על אישור עקרוני שניתן בוועדה המחוזית לפרויקט הקמת מבנה בן 4 קומות, שישמש כולל, בית כנסת ומתחם מגורים ל-44 אברכים בלב אזור חילוני. הידיעה גרמה לתסיסה בקרב התושבים, שלדבריהם איש לא עדכן אותם על התוכנית המסתמנת.
התושבים החלו להתארגן בקבוצת ווטסאפ ובשיתוף פעולה של ועדי הבניינים מסביב למבנה המתוכנן. להתנגד לפרויקט, ולהגיע עד לבית המשפט העליון אם יהיה צורך בכך. הם חוששים משינוי הסטטוס קוו ואופיו החילוני של הרחוב, מירידת ערך הדירות ומאפשרות להתנגשות עם הציבור החרדי. מעבר לכך, מרגישים התושבים שראש העירייה, אלי דוקורסקי, שמדבר בכל הזדמנות על הדרך השקופה בה הוא מנהל את העיר, 'לא ספר אותם' הפעם.
יובל סטרוסטה, ממארגני המאבק: "מקומם שהולכים להקים כזה פרויקט ליד הבתים שלנו, ואיש לא מצא לנכון לדבר איתנו. יום אחד התעוררנו וקראנו בעיתון שהולכים להקים ליד הבתים שלנו כולל ענק. אז גם הגענו לפרוטוקולים של אותה ישיבה בוועדה המחוזית, והבנו במי התחשבו, וזה בבירור לא בנו".
פרוטוקול הישיבה מגלה כי מתכנני הפרויקט התייעצו עם הרב שמעון (כך בפרוטוקול, א"ג) לגבי הפרוגרמה. אדריכל הפרויקט, מיקי אוטמזגין, אמר באותה ישיבה, במרץ השנה: "נעשתה פרוגרמה מול הרב שמעון, רב העיר. לגבי התמהיל, לגבי המשתמשים, לגבי השימושים שלהם. אני אוכל להעביר לכם. יש את הדברים בצורה מסודרת, עשינו עבודה, ששנה וחצי עמדו מולה".
דוקורסקי: "אנחנו מבטיחים את זה ל-44, אני מבקש שזה יוטמע בהחלטה, שזה 44 מיטות, ויודגש שזה לתלמידים, זה לא מגורים למשפחות. אני אומר, גם מבחינת האוכלוסייה שעלולה להתנגד, שהדברים יהיו ברורים מראש".
התושבים טוענים כי העירייה מתכננת להעביר למבנה החדש כולל שפועל כיום ברחוב העצמאות ומעמדו לא מוסדר חוקית. עוד טוענים כי במקור, שטח המקווה הוגדר כשטח למגורים, וכעת משנים את הסיווג לטובת כולל.
"כמו עצם בגרון"
ריקי רז, שמתגוררת בקרבת מקום: "לא ידענו על כך, זה יהיה תקוע לנו פה כמו עצם בגרון. אף אחד פה לא נגד הדת, אבל למה להקים בלב אזור חילוני מבנה שיהיה נטע זר. זה ישנה את אופי האזור".
התושבים גם חוששים שהחוגים החרדים שעומדים מאחורי התוכנית ירחיבו את האחיזה באזור, וכבר מדברים על ניסיונות לרכוש את הווילה הסמוכה למבנה המתוכנן. בעל הווילה, משה סנדורסקי, הכחיש שפנו אליו, אבל תושבים דיווחו על גורמים בעלי חזות חרדית שנראו נכנסים לביתו.
מרדכי אלבז, שמתגורר ברחוב גד, בגב הישיבה המתוכננת: "כשקניתי את הבית, בדקתי בעירייה ואמרו לי שבחיים לא יתנו לבנות פה משהו. כשיסיימו לבנות את הכולל, לא יהיה יותר אור לבית שלי".
חגי וינגרטן: "מביאים לפה ישיבה, עשרות אנשים יעברו להתגורר במקום השקט הזה. ברור שזה יגרום למפגעי רעש. אומרים שרק 44 אברכים יורשו להיות פה, אבל איפה המורים, אנשי הצוות? מקימים פה לפי התוכניות גם מטבח, כל היום תהיה פה תנועה. היו מקימים רק בית כנסת, ניחא, אבל כולל? ישיבה?".
תושבים הביעו חשש שעם בניית בית הכנסת והכולל, תהיה דרישה לסגור את התנועה ברחוב בשבתות, וגם חוששים מהאינטראקציה עם החרדים שיעברו לגור במקום. ולרי איפריימוב: "שירתתי ביחידה מובחרת, ועד עכשיו אני זוכר את היחס של החרדים אלינו, איך זרקו עלינו אבנים. אני לא אומר שכולם כאלו, אבל התחושה שלי שאנחנו לא מעניינים אותם, ובכל הזדמנות יקנו עוד נכס ועוד נכס, ופתאום תראה פה משהו אחר".
על פי התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית, המקווה הנוכחי ייהרס ויוקם בפינת רחוב העצמאות, במקום בו פעל עד לפני מספר שנים מכון הטיהור הישן. הגורם שיבנה את הכולל יממן את הקמת מבנה המקווה החדש. לדברי התושבים, אפשר היה להשאיר את המקווה במקום, ואת הכולל לבנות בפינת רחוב העצמאות, מרחק קצר מהמקום בו הוא פועל כיום.
תוכנית מתוקנת
לאחר האישור העקרוני בוועדה המחוזית, מתכנני הפרויקט אמורים להגיש תוכניות מעודכנות, מכיוון שבמקור דובר על הקמת מבנה של 5 קומות עם 99 מיטות לתלמידים. רק לאחר מכן התוכנית תופקד, והתושבים יוכלו להגיש התנגדויות. הם כבר מתכננים לשכור שירותי עורך דין ולהגיש עשרות התנגדויות לפרויקט.
תושב האזור יוסי שטייגמן: "נגיש התנגדויות בעזרת איש מקצוע, נבדוק כל פרוטוקול וכל אישור שניתן. נגיע עם הנושא הזה עד בית המשפט העליון, אם יהיה צורך בכך".
בחודשים האחרונים בוצעו בשכונה שני פרויקטים קהילתיים שהתושבים מעריכים: הקמת גינה קהילתית והקמת גן בטיחות בדרכים. יובל סטרוסטה: "הקימו לנו פרויקטים נחמדים בשכונה, אבל עכשיו ההרגשה היא שנתנו סוכריה כדי להרדים אותנו. איך יכול להיות שעל כזה פרויקט משמעותי מתייעצים עם הרב שמעון, אבל לא עם התושבים? התכנית הזו משנה את הסטטוס-קוו הקיים בין חילונים לדתיים בעיר, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות".
"לא נשקוט ונמנע בכל דרך הקמת מוסד חרדי במיקום הזה, בו הוא נטע זר", הסביר תושב נוסף.
מעיריית קרית ביאליק: "ברגע שהתוכנית תופקד בוועדת התכנון ובנייה קריות, יוכלו התושבים להגיש התנגדויות".
