ניסן הראל (40), הבעלים של קפה לנדוור במתחם איקאה, סגר את בית הקפה וחזר עם אשתו ושתי בנותיו להתגורר אצל הוריו. במשך שלושה חודשים הוא עבד כשליח, וכעת הוא עובד כשכיר ברשת קפה קפה.
הראל, תושב קרית אתא: "פתחתי את סניף לנדוור לפני שש שנים, באוקטובר 2014, כאשר נפתח קניון איקאה. קודם לכן עבדתי כמנהל אזורי ברשת 'קפה קפה'. אני ותיק ומכיר היטב את תחום המסעדנות.
"את בית הקפה פתחתי יחד עם שותף, בהשקעה של 2 מיליון שקל. השנתיים הראשונות היו קשות, חבלי לידה של קניון חדש, היינו צריכים להיכנס לתודעה של תושבי הקריות והסביבה, וגם התמודדנו עם תחרות גדולה ממרכזים אחרים כמו הקריון, מתחם ביג ולב המפרץ, ולקח זמן עד שהקניון צבר תאוצה.
"בשנה השלישית התחלנו לנשום לרווחה, לראות עלייה במחזורים ובתנועה בקניון. יצרנו לעצמנו מעגל לקוחות קבועים, ובכל שנה המחזורים הלכו וגדלו. היו לנו הרבה לקוחות חוזרים.
"עבדנו טוב, העסקנו כ-30 עובדים והכל היה בסדר. למרות שתחום המסעדנות הוא תובעני ולא כל כך רווחי, הצלחנו לעמוד על הרגליים. אפילו גדלנו קצת, שיפצנו וחידשנו.
"ב-15 במרץ הודיעה ממשלת ישראל על סגר ויצאה הוראה לסגור את בתי הקפה והמסעדות. באותו יום הוצאנו את כל העובדים לחל"ת וסגרנו את העסק. המתנו להחלטות הממשלה בעניין מענקים והלוואות לעצמאים, וככל שהזמן התארך, הבנו שזה בלתי אפשרי להתקיים.
"התמיכה מהממשלה היתה זעומה, סכומי המענקים היו נמוכים ביותר ולא איפשרו לנו להמשיך ולהתקיים. נשארנו עם חובות לספקים ועם אפס הכנסות. בעסקי המסעדנות, הספקים הם כמו שותפים, ואם אתה לא משלם להם, אתה לא יכול להמשיך לפעול.
"הבנקים כמעט לא נותנים אשראי לבעלי מסעדות ובתי קפה, והלוואה ללא ביטחונות היא בלתי אפשרית. בקיצור, אפס הכנסות וחוסר יכולת לגייס כסף. היינו סגורים במשך שלושה חודשים, וכל חודש צברנו חוב של 200 אלף שקל. אם אין לך אפשרות להביא כסף מהבית, אתה לא יכול להמשיך לפעול, ולנו לא היה. נאלצנו, כמו לא מעט מסעדנים, לסגור את העסק.
"את עלות הקמת העסק, שהסתכמה ב־2 מיליון שקל, החזרנו, ונותרו עוד הלוואות קטנות שעומדות להסתיים. הבעיה היא החוב שנוצר בתקופת הקורונה. אתה נכנס למערבולת, מצד אחד אתה רוצה לשלם את החובות שלך ולא לברוח מהתחייבות, מצד שני אין לך הכנסות ואתה גם לא יכול להתחייב לתשלומים עתידיים, כי העתיד לא נודע.
"אחרי סגירת העסק עבדתי כשליח. אין מה לעשות, אתה צריך להכניס כסף הביתה, לשלם שכירות, לפרנס את המשפחה. השבוע חזרתי לגור בבית הורי יחד עם אשתי ושתי בנותיי (בנות 6 ושנתיים וחצי). צריך להצטמצם ולחשב מסלול מחדש. מה שבטוח, אני כבר לא אהיה עצמאי.
"יש לי משפחה תומכת וגם חברים שנרתמו לעזור, אבל עד שהמדינה לא תיתן מענה ריאלי לעצמאים, לא יהיה ניתן לצאת מהמערבולת הזאת.
"בשלושת השבועות האחרונים חזרתי לעבוד כשכיר ברשת 'קפה קפה', עד שאמצא את העוגן הבא שלי. יש לי אשה אוהבת, ואנחנו נתרומם".
פורסם לראשונה: 08:17, 09.08.20
