איך מסתדרים עם עירייה סגורה ובלי ישיבות? איזה סוג פניות הם מקבלים מתושבים? מה הרגעים המרגשים? האם התושבים ממושמעים? ואיך זה יסתיים? ראשי הערים בקריות שומרים מרחק, אבל לא מנתקים מגע עם השטח.
יעקב פרץ
"עדיין משתדל לעשות פעילות ספורטיבית"
איך מתנהלת שגרת היום שלך?
"היום מתחיל אצלי בשעה 5:00 בבוקר. בימים כתיקונם אני יוצא לריצת בוקר ופוגש את משכימי הקום. בימים אלה אני
תופס את הטלפון ועובר על כותרות אתרי החדשות והמבזקים האחרונים. אם מתאפשר לי מבחינת לוח הזמנים, אני יוצא לפעילות ספורטיבית קצרה באזור הבית. מיד לאחר מכן קפה ומתארגן לעוד יום שאף אחד אינו יודע מה צופה לנו. את מרבית הפעילות בעירייה אנו משתדלים לבצע באמצעות שיחות טלפון או מפגשים בצוות מצומצם. את היום אני מסיים בסיור ברחבי העיר. אני משתדל להתעדכן מה עבר על הילדים במהלך היום, במקביל צפייה בערוצי הטלוויזיה השונים".
יש דברים שאתה לא עושה בגלל המצב המיוחד?
"אנחנו מקפידים על הכללים, נמנעים מלצאת החוצה, למעט לעבודה או הצטיידות במצרכים. העבודה כמובן מחייבת אותי להיות נוכח במקומות חיוניים, אבל רק כאשר קיים צורך".
מה הדבר שהכי מדאיג אותך?
"מהלא נודע. כאשר אנו רואים את התמונות המגיעות מרחבי העולם., החשש הוא שסיטואציה כזו יכולה להתרחש גם בישראל".
איך אתה רואה את המשמעת העצמית של התושבים?
"מרביתם נשמעים להנחיות. אלה שמפרים את ההנחיות מטופלים על ידי גורמי האכיפה והשיטור העירוני".
האם אתה מקבל באופן אישי פניות מתושבים?
"יש מגוון רחב של פניות. אנשים מבחוץ מודאגים ממצב הוריהם הקשישים שמתגוררים אצלנו. יש גם פניות של תושבים שילדיהם נמצאים בחו"ל".
מה ריגש אותך במיוחד בימים האחרונים?
"המחלקה לשירותים חברתיים חילקה השבוע 750 מנות מזון לקשישים. הערבות ההדדית, ההתגייסות למשימה והנכונות לעזור מחממת את ליבי".
האם ההתמודדות של המדינה עם המשבר נכונה לדעתך?
"כן. המדינה מתמודדת בצורה מעוררת כבוד עם הסיטואציה. ננקטו צעדים מיידיים להתמודדות, עוד הרבה לפני מדינות אחרות בעולם. אני לא חושב שלמישהו מאיתנו יש את הידע ואת התמונה הכוללת כדי לשפוט מה נכון או לא. יהיה די זמן לנתח את דרכי ההתמודדות בעתיד".
כמה זמן אתה מעריך שזה ייקח?
"המומחים חלוקים בעצמם לגבי התשובה לשאלה זו. חלק אומרים בקיץ, חלק טוענים שיארך חודשיים. אני לא רוצה להעריך, אני רוצה לקוות שנעבור תקופה זו במהרה".
איך אתה רואה את היום שאחרי?
"אני רוצה לקוות שהיום אחרי יהיה בקרוב וללא נפגעים בנפש. אין ספק שמדובר בהתמודדות גלובלית מול איום שהדור שלנו טרם חווה כדוגמתו. העולם עצמו השתנה וישתנה כדי לתת מענה לאיומים דומים בעתיד, הכלכלה תצטרך לשקם את עצמה, ואני מקווה שנצא מהתקופה הזו מחוזקים, מאוחדים מתוך הבנה מהם הדברים החשובים בחיים".
דוד אבן צור
"מסייר, אבל נמנע מפגישות עם אנשים"
איך מתנהלת שגרת היום שלך?
"אני פותח את היום בסיור ברחבי עיר, משתדל להשתתף או לפחות להצטרף לישיבה היומית של צוות 'שגרה בחירום' שמתקיימת מדי יום בעירייה, ומועבר בשידור חי בפייסבוק. אני מטפל בדברים החשובים, מתעדכן בצורה שוטפת עם כל מנהלי האגפים, כדי שתהיה לי תמונה עדכנית".
יש דברים שאתה לא עושה בגלל המצב המיוחד?
"כן, הפסקתי להיפגש עם אנשים. במידת הצורך, מקיים שיחת טלפון או באמצעים טכנולוגיים אחרים".
מה הדבר שהכי מדאיג אותך?
"המשמעת של הציבור, שיישמע להוראות משרד הבריאות וישמור על קור רוח ואורך רוח. הציבור אצלנו ממושמע ובדרך כלל מקפיד על ההנחיות, אני מקווה רק שימשיכו בכך".
האם אתה מקבל באופן אישי פניות מתושבים, ואיזה סוג של פניות?
"מקבל כל הזמן פניות מתושבים, ומשתדל לבדוק כל מקרה לגופו ולעזור ולפתור ככל האפשר. לדוגמה, פנו אלי עולים חדשים שהגיעו ממש לפני כמה ימים, אין להם כסף ואסור להם ללכת אפילו לבנק כדי לפתוח חשבון. דאגנו לחבר אותם להנהלת הסניף ולפתור את הבעיה. במקרה אחר היינו חייבים לגייס 100 מתנדבים לחלוקת מזון לקשישים. פרסמנו בקבוצות השונות, ובתוך כמה שעות היו לנו 100 מתנדבים".
יש דברים שמרגשים אותך בימים האלה?
”הכי מרגשים הם תמיד הילדים, אני רואה את הסרטונים שהם מעלים, את דרישות השלום שלהם למורים ולבית הספר שלהם. הסרטון הכי מרגש היה של ילדה בת 8 שעומדת מול המצלמה ומעבירה שיעור לחברים שלה מה זו קורונה. חוץ מזה, מסיבת המרפסות שעודדנו גם היו רגע מאוד מרגש. בכלל, הערבות ההדדית שמתפרצת מרגשת ומעודדת אותי שבסופו של יום ננצח".
האם ההתמודדות של המדינה עם המשבר נכונה לדעתך?
"העובדות מדברות בעד עצמן, ועובדה היא שעד היום אנחנו מצליחים לשמור על רף חולים נמוך ותמותה כמעט אפסית. זו הוכחה שהמשבר מנוהל בצורה הכי מוצלחת בידי מי שמנהל אותו".
כמה זמן אתה מעריך שזה ייקח?
"זו שאלה שלאף אחד אין ממש תשובה. אנחנו נערכים לתקופה מאוד ארוכה, אבל מקווים שבעזרת שיתוף הפעולה של הציבור, היא תהיה קצרה ככל האפשר".
איך אתה רואה את היום שאחרי?
"אין לי ספק שהרבה דברים ישתנו אחרי המשבר. אני בטוח שזה יהיה רק לטובה ויגרום לכולנו לראות את מהות החיים וסדר העדיפויות בצורה שונה ואחרת לחלוטין, ושנצא מהמשבר הזה כולנו שונים ויותר טובים".
חיים צורי
"לא הייתי רוצה להיות עצמאי עכשיו"
מהי שגרת היום שלך?
"הכל סביב הקורונה. בבוקר, לפני שאני יוצא דפנה מסבירה לי שוב ושוב ממה להיזהר ומזכירה לי לשמור מרחק ולשטוף ידיים. אני מתחיל בסיבוב בעיר, ולאחר מכן נותן מענה לכל מה שמתעורר סביב המצב הזה, יחד עם המנכ"ל יריב גסר והעובדים. צריך לקבל החלטות לוגיסטיות, למשל היום התחלנו לרסס את המדרכות והמקומות הציבוריים. צריך לתת מענה לעסקים, לקנות לקשישים תרופות, לחלק אוכל ל-1,500 בתי אב ולפזר התקהלויות. בסוף היום אני מגיע הביתה ונרגע עם סרט פעולה".
יש דברים שאתה לא עושה בגלל המצב?
"אני לא מקבל קהל אם זה לא משהו ברומו של עולם, וממעט בישיבות, רק בחדר גדול, ומרווח שני מטר אחד מהשני".
מה הדבר שהכי מדאיג אותך?
"בריאות משפחתי, בריאות הציבור והתאוששות המשק".
האם תושבי מוצקין מקיימים את ההנחיות?
"כולם מבינים את הצורך, אבל לא מספיק ממושמעים. אני מרגיש שלאט לאט הציבור מפנים את המצב. יש גם בעיה שההוראות שניתנות מהדרג הבכיר לא תמיד מובנות, בעיקר בכל מה שקשור למשטרה ואכיפת ההתקהלויות. היום בבוקר עברתי בגושן וראיתי בית קפה פתוח, ומסביב לשולחן ישבו שמונה אנשים. שלחתי את השיטור העירוני לפזר אותם, ואז התערב מנהל רישוי העסקים במשטרה ואמר להם שמותר לבית הקפה לפתוח, אבל רצוי שישבו סביב השולחנות רק שניים. הייתי המום, התקשרתי למפקד תינת זבולון, הוא אמר לי שבאופן חד משמעי אסור לשבת בבתי קפה, רק לקחת קפה, ושאם עוד פעם זה יקרה, הם יקבלו קנס של 5,000 שקל".
אתה מקבל פניות מתושבים?
"כמעט ולא. העירייה מתקתקת כל כך טוב, ורוב הבעיות נפתרות ברמת השטח".
כמה אנשים יצאו מהעירייה לחופשה?
"75 אחוז, חלקם לחל"ת וחלקם על חשבון ימי החופשה שלהם. כעת אנחנו בודקים כיצד עובדי עירייה שהושארו יכולים לתרום מימי חופשתם לעובדים שהוצאו לחופשה שלא באשמתם. לא היה פשוט להחליט מי נשאר ומי הולך".
ספר על אירוע שריגש אותך.
"ביום חמישי גיליתי באקראי שאחד התושבים התעניין לגבי קבלת אוכל ונאמר לו שרק ביום ראשון. באותו רגע החלטתי שבמוצקין חלוקת האוכל תתחיל בסוף השבוע".
האם ההתמודדות של המדינה עם המשבר נכונה לדעתך?
"מכיוון שהנזק הכלכלי כבר נגרם, אני הייתי מחמיר את הסגר וכמובן מגדיל את הבדיקות ומבודד".
כמה זמן אתה מעריך שזה ייקח?
"חצי שנה, רוצה להאמין שפחות".
איך אתה רואה את היום שאחרי?
"למדינה ייקח הרבה מאוד זמן להתאושש. עצמאים יקרסו, עסקים קטנים לא יצליחו להחזיק מעמד. לא הייתי רוצה להיות עצמאי עכשיו. גם הרבה מהשכירים ימצאו עצמם בסוף ללא מקומות עבודה".
אלי דוקורסקי
"יש לי גם יותר זמן איכות עם המשפחה"
מהי שגרת היום שלך?
"בעיקר סביב הפעלת המערך העירוני בנושא הקורונה. עכשיו סיימתי ישיבה של ועדת מל"ח העירונית. לאחר מכן ישיבה שעסקה בעבודה מרחוק של עובדים סוציאליים בעירייה. כעת אני הולך להקליט שעת סיפור שתעלה בדף הפייסבוק של העירייה. בחרתי בספר 'הפרפר עם הכנפיים השקופות' ועוד ספרים. אני מסתובב בעיר כדי לראות מה קורה, לבדוק ששגרת החיים מתנהלת כסדרה, פינוי אשפה, ריסוס, הדברה. בד בבד יש לי גם יותר זמן איכות עם המשפחה, אבל גם בזמן שאני בבית יש כל הזמן טלפונים".
יש דברים שאתה לא עושה בגלל המצב המיוחד?
"פגישות רגילות כמעט כולן בוטלו. אלו שמתקיימות, נעשות בשיחות ועידה".
מה הדבר שהכי מדאיג אותך?
"חוסר האחריות האישית של חלק מהאנשים, שלא נשמעים להנחיות ולא מקפידים על מניעת התקהלות ושמירת מרחק של שני מטרים. בסך הכל יש מודעות והבנה, אבל לפעמים אנחנו נתקלים באנשים שאומרים 'לי זה לא יקרה'".
אתה מקבל באופן אישי פניות מתושבים?
"כן. פונים אלי אנשים ששמעו שאנחנו מחלקים ארוחות חמות, והם מבקשים עבורם או עבור שכן. אנשים כבר מודאגים לקראת פסח. וגם מאנשים שרוצים להתנדב וכאלה שמתריעים על הפרת הכללים של מניעת התקהלות".
יש יותר מקרים של אלימות במשפחה?
"היה אצלי מפקד תחנת זבולון, וגם ברווחה מדווחים על יותר מקרים של אלימות במשפחה. אנשים נמצאים בתוך סיר לחץ. בחלק מהמקרים, העובדים הסוציאליים שלנו נכנסים לתמונה ומשתדלים לגשר, לפשר ולייעץ".
מקרה שריגש אותך במיוחד?
"הרצון של אנשים להתנדב. היום פנתה אלי תושבת שתרמה ערכות של משחקי יצירה עבור ילדים. כל דבר כזה, שאתה נוגע בלב של ילד או של משפחה שאתה מפיג להם את הבדידות, זה מרגש. שיחה מאזרח ותיק שאומר שהוא זקוק לעזרה ושאף אחד לא מבקר אותו ומבשל לו, ואתה מסייע לו".
● האם ההתמודדות של המדינה עם המשבר טובה?
"העובדה שהמגפה די בשליטה, ויש רק נפטר אחד עד כה, אומרת שיש ההתנהלות שהיא בסך הכל נכונה ואחראית. לדעתי ככל שנבואות הזעם נכונות, יהיה צורך להגביר את נושא הסגר, כי לצערי אין משמעת גדולה".
● כמה זמן אתה מעריך שזה ייקח?
"לפי מה שאומרים לנו, נהיה עם המצב המשברי הזה לפחות עד חודש מאי. הערכה היא על פי גורמי צבא שתהיה רגיעה בסביבות יוני".
● איך אתה רואה את היום שאחרי?
"יהיה כאן תהליך, שגם אותו יצטרכו לנהל. החזרת התלמידים לפוקוס של למידה, התמודדות עם האנשים שהמשבר הכלכלי נותן בהם את אותותיו. בדרך כלל החזית הראשונה שהם פוגשים זו הרשות המקומית".
פורסם לראשונה: 12:40, 27.03.20
