העבודה לוקחת חלק מרכזי מאוד בחייו של אדם. זהו המקום בו הוא מתפרנס ומגשים את שאיפותיו המקצועיות. על כן, כאשר אדם נפגע בשל הוצאת לשון הרע במקום עבודתו, פוטנציאל הנזק הוא גדול מאוד ויכול להיות גם ארוך טווח.
לשון הרע בעבודה
מרביתנו נמצאים מרבית שעות היממה בעבודה, שם מוטלת עלינו אחריות לבצע את תפקידנו כהלכה ועלינו לעמוד בציפיותיו של המעסיק. מצב זה יכול לייצר לא פעם חילוקי דעות וסיטואציות שהן פחות נעימות. כמו כן, לא אחת נוצרות מחלוקות עם עמיתים לעבודה. מטבע הדברים, אין בכל אמירה תקיפה של אדם לרעהו במקום העבודה, כדי להוות לשון הרע, שהרי זוהי סביבה בה העברה וקבלה של ביקורת היא חלק מהיומיום. לכן, כל עוד הדברים נאמרים בארבע עיניים, באופן ענייני ומתמקדים בפן המקצועי, אף אם הם אינם נעימים לאוזן, לא ניתן לראות בהם לשון הרע. אולם, שונה המצב כאשר, למשל, מעסיק שולח מייל ובו תלונות חמורות על תפקודו של עובד, לכל תפוצת החברה במקום לעובד עצמו בלבד או למנהלו הישיר. אז ייתכן ויראו בדבר כהוצאת לשון הרע. כמובן כי ישנם מקרים בהם פרסום לשון הרע הוא דווקא מצד העובד. כך למשל כאשר לאחר פיטוריו של עובד, שולח הוא מכתב ללקוחות החברה אשר העסיקה אותו ומכפיש את שמה כמעסיקה וכנותנת שירות.
טענות הגנה
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה, 1965 קובע שלוש הגנות שונות אשר יכולות לשמש נתבע בתביעות לשון הרע: אמת דיברתי, פרסומים מותרים והגנת תום הלב. אלו לחול כמובן גם על מקרים של לשון הרע בעבודה. נמחיש זאת באמצעות דוגמא: מעסיק העביר ביקורת נוקשה על עובד, אשר נפגע מאוד מן הדברים ועל כן הגיש נגדו תביעה בגין לשון הרע. היות שמדובר היה באמירות המתמקדות בטיב תפקודו המקצועי של העובד בלבד, תעמוד למעסיק הגנת תום הלב, על פי סעיף 15 (7) הקובע כי פרסום אשר מהווה הבעת דעה על התנהגות הנפגע, מכח דין או חוזה והפרסום היה מוצדק על ידי היותו של המפרסם ממונה על אותו אדם, לא יהווה הפרסום עילה לתביעה. זהו סעיף המגן בין היתר על מעסיקים, על מנת שיוכלו לתת לעובדיהם הערות קונקרטיות על עבודתם, ללא שיהיו חשופים לתביעה מצידם. ויודגש, הגנה זו אין בה כדי לאפשר למעסיק לפגוע ברגשותיו של עובד שלא מטעמים מקצועיים ואם אמירותיו נאמרו בפומבי שלא לצורך או נגעו לאופיו של העובד, מראהו, גילו, מינו וכיו"ב, המצב הוא שונה לגמרי ויכול מאוד להיות כי אז יהיה מדובר על הוצאת לשון הרע.
שיקולים בקביעת הפיצוי
תביעות לשון הרע ניתן להגיש אל בית משפט תביעות קטנות (בתביעות שהסכום שלהן הוא עד 34,000 ₪), וכן לבית משפט השלום (בתביעות של עד 2.5 מיליון ₪). כאשר הוגשה לבית המשפט תביעה בגין הוצאת לשון הרע והוא שוכנע כי רכיבי העילה מתקיימים, השאלה הבאה שלפניו היא מה יהיה גובה הפיצוי שראוי לפסוק לטובת התובע. בין שיקוליו של בית המשפט בשאלה זו: האם הציג הנפגע הזדמנויות תעסוקה שנפגעו כתוצאה מן הפרסום, האם המפרסם הסיר את הפרסום ופעל להקטנת הנזק של העובד, מה היה היקף התפוצה של הפרסום וכיו"ב. חשוב לציין, כי בעידן הסמרטפונים והרשתות החברתיות, הוצאת לשון הרע הופכת לקלה מתמיד ולעיתים קרובות, קשה מאוד להעריך כמה אנשים נחשפו לפרסום הפוגעני. בהתאמה, ישנו קושי לדעת מהו הנזק שנגרם או עלול להיגרם למושא הפרסום. בכל הנוגע להוצאת לשון הרע בעבודה, ייתכן למשל שמעסיקים פוטנציאלים ששקלו את מועמדתו של העובד למשרה כלשהי, יחזרו בהם בשל הפרסום והעובד אף לא יידע זאת. זוהי אחת הסיבות מדוע קיימת האפשרות לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע וניתן כמובן לעשות בכך שימוש גם במקרים של לשון הרע בעבודה.
לשאול בנושא דוא"ל: office@felaw.co.il, טל. 077-6596951
מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
