רוב חברות הבנייה והקבלנים שפועלים באזור הקריות משלמים דמי חסות לכנופיות של עבריינים, שפועלים בשטח באמצעות חברות שמירה לגיטימיות. המחיר הממוצע עומד, על סמך עדויות שהגיעו למיינט קריות, לכ-4,500 שקל בחודש, אבל בפועל איש לא שומר על אתרי הבנייה, ש'מסומנים' שהם תחת חסות כנופיה כזו או אחרת, ואיש לא מעז לגעת בהם.
2 צפייה בגלריה
קבלן. צילום נחום סגל
קבלן. צילום נחום סגל
קבלן. צילום נחום סגל
התופעה נמשכת למרות שלפני שנתיים ניסה השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, להילחם בה בכך שקבע כי באתרי הבנייה יכולות לשמור רק חברות שמאושרות על ידי המשטרה ונבדקות, כדי למנוע מצב שכנופיות של עבריינים עומדות מאחוריהן.
בעדות יוצאת דופן וראשונה מסוגה, קבלן מוכר מהאזור חושף ממקור ראשון את הדרך בה פועלת כנופייה ש'אחראית' על אתרי הבנייה באזור הקריות והגליל המערבי.
"זה סוד גלוי שכולם מכירים, אבל איש לא מוכן לדבר על זה. ה'שמירה' מתבצעת באמצעות חברה לגיטימית, אבל ברור לכולם שאיש לא ממש שומר. זה נוח, כי אתה מוציא חשבונית מס על השירות, ובפועל אף אחד לא נוגע באותם אתרי בנייה שתחת חסות הכנופייה".
כבר בעבר פורסם כי כנופיות של עבריינים, רובם בדואים, חילקו את הארץ לאזורי חסות, ובכל אזור כנופייה אחרת מאבטחת את אתרי השמירה. "לפני שנתיים וחצי פתחתי אתר חדש באזור הקריות", סיפר השבוע הקבלן, שמטבע הדברים חושש לפרסם את זהותו.
"איך שהתחלנו להביא את הציוד לשטח, הגיע אלי בחור צעיר, בדואי, ואמר לי 'מה עם שמירה? אתה צריך שמירה'. ידעתי שלרוב זה מה שקורה באתרי בנייה חדשים, ולא נכנסתי איתו לוויכוח. אמרתי לו בטח, נדבר, אבל ניסיתי למשוך זמן. אחרי כמה שבועות הבחור בא פעם נוספת, ועוד פעם אמרתי לו, עוד מעט, נעשה.
"ואז זה קרה: לילה אחד נכנסו לאתר שלי, פגעו במכונת קידוח, גרמו נזק של עשרות אלפי שקלים. הם ידעו בדיוק מה לעשות כדי לגרום נזק מקסימלי. למחרת בבוקר הגיע לאתר אותו בחור בדואי ואומר לי, 'תראה את המניאקים האלו, איזה נזק עשו לך. ואני אומר לעצמי, 'תתאפק', כי רציתי להביא לו אבן בראש. היה ברור שהוא עומד מאחורי הנזק הזה.
"אז הוא המשיך, כאילו כלום, ואומר לי 'שמעתי שהמניאקים האלו באים בלילות, פותחים את הברגים של המנופים, ואז המנופים פשוט נופלים. הבנתי את הרמז, אמרתי לעזאזל כל העקרונות, ושאלתי כמה זה יעלה לי.
"תבין, זה הסכם חוקי לחלוטין, חברת שמירה לגיטימית שכאילו אני שוכר שתיתן לי שירותי שמירה, מוציאים לי חשבונית מס והכל".
כמה אתה משלם? "עשיתי איתם מו"מ קשוח, אני משלם 4,500 שקל בחודש. אני יודע שכל הקבלנים שאני מכיר ובונים באזור, משלמים סכום דומה או גבוה יותר. אני יודע בוודאות שכולם משלמים, גם אם לא יודו בזה".
לא חשבת ללכת למשטרה? "פניתי למשטרה, הפנו אותי לרכז מודיעין, שאמר לי 'בוא נכין להם מלכודת'. אמרתי לו, 'מה אתה משוגע?', והחלטתי לשלם. אני לא איזה דון קישוט, לא רציתי לסכן את עצמי. כולם משלמים, אז גם אני משלם".
"מסודר עם חשבונית" יש גם צד אחר לתופעה, ותשלום דמי החסות יכול גם להשתלם. "התקנתי באתר הרבה מצלמות מעקב. יום אחד אני בא בבוקר לאתר, גנבו לי מלא דברים, מישהו פרץ ולקח המון דברים. במצלמות רואים את הגנבים מגיעים, ומי שמכיר את הפרצופים, גם יכול היה לזהות במי מדובר.
"פניתי למשטרה, אמרו לי, תבוא לתחנה, תביא את הדיסק עם הסרטון, אנחנו לא באים לאתר. אז פניתי ל'חברת השמירה', אמרתי להם, מה זה הדבר הזה. תוך זמן קצר הגיע הבחור הבדואי וראה את סרטוני האבטחה. הוא אמר לי תוך שנייה, 'אהה, זה הקווקזי מהקריות, מניאק גדול.
"אבל הכל בסדר'. לפי בקשתו, הכנתי רשימה של כל הדברים שנגנבו לי, ולמחרת הכל חזר אלי, עם הניילונים. אחר כך התקשרו לברר עד כמה אני מרוצה מהשירות".
לפני מספר חודשים פתח אותו קבלן אתר חדש, במסגרת התחדשות עירונית, והציב בשטח קרוואן שישמש משרד מכירות. תוך פרק זמן קצר נשברו הזכוכיות של המשרד פעמיים. "בהתחלה חשבתי שאלו סתם נערים מהשכונה", מספר הקבלן, "אבל אז בא מנהל העבודה שלי ואמר שהצעיר הבדואי בא ואמר לו שאנחנו צריכים שמירה גם באתר הזה.
"שאלתי, 'איך, זה התחדשות עירונית, הדיירים גרים באתר, למה שאני אשלם שמירה על הדיירים?', אבל הוא אמר שזה מה שצריך לשלם. בינתיים לא שילמתי, ונראה מה יקרה. אני חושש שבסוף ישרפו לי את הקרוואן".
2 צפייה בגלריה
קבלן. צילום נחום סגל
קבלן. צילום נחום סגל
קבלן. צילום נחום סגל
קבלן אחר מהאזור, שגם הוא נאלץ לשלם דמי חסות, מאשש את עדות הקולגה: "זה המצב. זה סוד שכולם יודעים ומבינים שככה זה עובד. כבר דווח על זה שהכנופיות חילקו את הארץ לאזורים, ובכל אזור כנופייה אחרת שומרת על אתרי בנייה.
"כיום זה מסודר, מול חברות שמירה חוקיות, אבל כולם יודעים שאף אחד לא שומר בשטח. כשעצרו חברי כנופיה מטובא זנגריה שעסקה בסוג הזה של פרוטקשן, גם דווח על כך שהאתרים 'מסומנים', כך שכנופיות אחרות יידעו שהאתר תחת חסות אותה כנופייה, ואין לגעת בו. והכל מסודר, עם חשבוניות.
"לרוב אכן אף אחד לא פוגע באתרים, אין גניבות. העניין הוא שאתה לא יכול להביא מישהו אחר לשמור. אתה די נאנס לקחת את אותה חברת שמירה שהחבר'ה האלו קובעים לך".
המשרד לביטחון פנים מודע כבר שנים שזה המצב באתרי הבנייה בארץ, וכדי להילחם בתופעה, הוציא השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, צו שקובע כי כל חברת שמירה שתועסק באתר בנייה, חייבת לקבל אישור מהמשטרה, שתבדוק שאין מאחוריה גורמים עבריינים. בדברי ההסבר לצו נטען כי מקורו של התיקון המוצע הינו בהמלצה של צוותי האכיפה הכלכלית במשטרה ובפרקליטות המדינה, שזיהו פעילות עבריינית רבה סביב אתרי בנייה.
הפעילות שאותרה מתמקדת בכפיית שירותי שמירה על אתרי הבנייה על ידי גורמים עברייניים, תוך גביית דמי חסות ושימוש באמצעי איום וסחיטה. הכללת אתרי התשתיות והבנייה ברשימת סוגי השמירה הטעונים רשיון תאפשר, כך נטען, בדיקה פרטנית של העוסקים בשירותי השמירה באתרים הללו, באופן שעשוי למנוע את העסקתם של גורמים עברייניים כמאבטחים באתרי בנייה, ויצמצם את מעורבותם של ארגוני פשיעה.
שנתיים לאחר פרסום אותו צו, על פי עדויות שבידינו, לא השתנה דבר, וחברות שמירה שמועסקות באתרי הבנייה הן למעשה שלוחות של ארגוני פשיעה.
במשרד לביטחון פנים סירבו להגיב בקשר לתופעה, וציינו כי הנושא נמצא באחריות המשטרה, וכי השר רק חתם על צו בנדון, כפי שהוא חותם על צווים רבים.
במחוז חוף של המשטרה העדיפו לא להגיב לתופעה המתרחשת באתרי הבנייה וביקשו רק להתייחס ספציפית לתלונות שהוגשו למשטרה בנושא זה, על מנת לבדוק את סטטוס החקירה.