לפני כחודשיים יצא לאור רומן הביכורים של גבי בן גלים "סודותיה של נטאשה". 384 עמודים של סיפור אהבה סוחף, שכתב בחמישה חודשי הסתגרות בימי הקורונה. רק במקרה, שמו של הנער בסיפור הוא גבריאל, ובדיוק כמו הכותב, גם הוא גדל בשכונה בעכו.
אבל בן גלים מבטיח שהאהבה המתממשת בספר בין הנער גבריאל לבין השכנה בת ה-24 שבה התאהב וכל העלילה סביב, הם כולם פרי הדמיון. "הכתיבה הצילה אותי", הוא אומר. "קשה לחיות לבד והיה קשה במיוחד בקורונה, אבל החברים אומרים שאני רגוע היום באופן שלא הכירו אותי.
"מלבד הספר יש לי במגירה 120 עמודים של שירי אקטואליה בחרוזים שכתבתי, ו-100 תשחצים. ואני עדיין חושב איך להוציא לאור את הספר "אוטוביוגרפיה של רב קבלן" שכתבתי, מבלי להוציא עשרות אלפי שקלים שאין לי כרגע".
לפני כשלושה חודשים הפכו גירושיו מרחלי בן גלים לרשמיים, אחרי 32 שנות נישואים. הם הורים לשני ילדים משותפים, ולבן גלים יש גם שלושה ילדים מאשתו הראשונה. בימים אלה הוא שקוע בקורס למאמנים קוגניטיביים שהוא לומד באוניברסיטת חיפה, ורואה בכך את הקריירה הבאה שלו. הוא שוחה פעמיים בשבוע בבריכת מכבי הסמוכה לדירתו, דירה קטנה ששכר בכרמל אחרי הנפילה הכלכלית המהדהדת.
"איבדתי הכל", הוא אומר. "מי שמכיר אותי יודע כמה אני זהיר, ואם זה קרה לי - זה יכול לקרות לכל אחד. הייתי קבלן מוביל, ב-2018 זכיתי מטעם משרד השיכון בחברה המובילה בתמ"א 38".
שני אקדחים במשטרה
אז מה קרה?
"באותו זמן הפעלתי גם את קאנטרי גלי גיל, ומכיוון שבשנים האחרונות הקאנטרי לא הרוויח, ורציתי למכור אותו כעסק חי, העברתי אליו בכל שנה כמיליון שקל שהרווחתי בחברת הבנייה. מעבר לכסף, ראיתי במקום גם עסק שמשרת אנשים. זה דילל את ההון בחברות הבנייה; באותם ימים גם בניתי בכרמל ברחוב רענן, על גבול כבביר.
"המיקום לא פיתה אנשים לקנות דירות, ומתוך 14 דירות מכרתי 3 או 4. המשכתי לבנות כי היה לי ליווי בנקאי, והסתבר שהיה סעיף שאם מכירת הדירות לא תהיה בקצב שייראה להם מתאים, זכותם לעצור את הליווי. הזרמתי כסף מזומן שלי, בתקווה שלא יבטלו את הליווי, ובסוף ביטלו אותו. זו היתה המכה הראשונה.
"באותה תקופה, לפני ארבע שנים, זכיתי גם במכרז לשיפוץ מלון קראון פלאזה באילת, וחשבתי שאני יכול להיות שקט עם זה, אבל גם שם בסופו של דבר לא נכנס הכסף. המשפט איתם עדיין מתנהל, זה ייקח עוד כמה שנים ואקבל כסף, אבל מה יעזור לי הכסף הזה אחרי שכבר נפלתי? הנזק נגרם, וכואב הלב.
"נאלצתי להכריז חדלות פירעון אחרי שהייתי חייב כספים לקבלן חשמל ולקבלן מיזוג אוויר, ולא היה לי מאיפה לשלם. מכרתי את המרצדס המפוארת שלי כדי לשלם לעורכי דין".
לא נשארת בחובות לאנשים שרכשו ממך דירות?
"אנשים לא נפגעו. ברחוב רענן כולם קיבלו את הדירות, כי הבנק לקח את הבניין שלי וגמר את הבנייה. הדיירים קיבלו את הדירות אולי אחרי הזמן, אבל קיבלו. ובבניין אחר, ברחוב ווג'ווד, חלק מהדיירים רצו שהנאמן יסיים את הבנייה, וחלקם רצו לסיים לבד, ובסך הכל אף אדם לא נפגע.
"היחידים שנפגעו היו הבנקים, אפילו ספקים לא היו רבים שנפגעו. פורסם שנפלתי ב-84 מיליון שקל, בזמן שהחובות שלי הסתכמו ב-25 מיליון שקל. כשמכרו את כל הנכסים שלי, הסכום הגיע כמעט ל-20 מיליון שקל, כלומר השד לא היה כל כך נורא. היום אני מבין את כל מה שלא הבנתי קודם, אבל אף אחד לא יכול להכין אותך לדברים כאלה.
"הייתי מדוכא, זה לא מצב נעים. אני אדם ריאלי, הבנתי שהגעתי לטופ, ומשם הנפילה היא תהומית. התחלתי לעכל את זה כשלקחו לי את הווילה בדניה, וילה שהיתה שלי, ועברתי אליה אחרי שעזבתי את רחלי. גם שם נפלנו. אמרו לנו שכל זמן שאנחנו נשואים לא יוציאו את רחלי מהבית בקריות, ולכן דחינו את הגט שוב ושוב, אבל זה לא מה שקרה. היו לי מחשבות אובדניות. הגעתי למצב שלקחתי את שני האקדחים שהיו לי ברשיון, והבאתי אותם למשטרה. אמרתי 'קחו, אני לא רוצה אותם בבית'. לא שלא סמכתי על עצמי, אבל כשיש מחשבות כאלה בראש, זה לא טוב".
"החברים לא נטשו"
איך מתגברים?
"יש לי חברים טובים, ברוך השם, והם לא נטשו אותי. זוג חברים מביאליק אפילו הציע לי את החיסכון שלהם. בכיתי כששמעתי את זה. מאוד הודיתי להם, אבל אני לא צריך ולא אקח כסף מאדם. אני מסתדר, היו לי קצת מזומנים שחסכתי לעצמי. אני לא מסכן, ואני מנחם את עצמי שאני בריא.
"מנגד, היו אנשים בקריות שאני בניתי אותם, ואפילו לא התקשרו לשאול מה שלומי. אני אשם? התחלתי לחשוב מה עשיתי רע, כל חיי רק תרמתי. הייתי יו"ר ארגון הקבלנים במשך 15 שנה בהתנדבות מלאה, ו-10 שנים הייתי חבר ועד מנהל במוסד אהבה, גם בהתנדבות. הייתי חבר אגודת ידידי רמב"ם, אירחתי בקאנטרי קבוצות מהדרום, ומלשכת הגיוס תמיד ידעו שאפשר לשלוח חיילים לראות הצגות על בסיס מקום פנוי.
"ענף הנדל"ן הוא קשה, מתעסקים בסכומי עתק, והנפילה כואבת. ההתרסקות בנדל"ן היא כמעט כרוניקה ידועה מראש, השאלה היא רק מתי תיפול. בתקופת השיא שלי, על פי דוח העושר בבנק, הייתי שווה 20 מיליון דולר, וזה כלל נכסים, דירות, חנויות, מגרשים, חברת בנייה, תיאטרון וקאנטרי. זה היה נכון עד לפני שבע שנים. אם לפני 10 שנים הייתי קם ועוזב את כל העסקים, היה לי סכום דמיוני, ויכולתי לחיות בשקט".
והיום אתה מתחרט שלא עשית את זה.
"ברור, איזו שאלה? יש לי ארבעה בנים ובת, וכל אחד מהם קיבל ממני דירה ואוטו וחינוך נהדר, ורציתי להשאיר להם גם חברה בונה, חברה מפוארת עם המוניטין הכי חיובי בארץ. היו לי רק כוונות טובות, לא חשבתי על האגו שלי".
איפה בכל זאת נכשלת?
"לא נכשלתי בכלום, פרט לשתי מערכות הנישואים שלי. לא היה חסר לי כלום, הצלחתי בכל מקום שבו נגעתי, פרט לזה שלא הייתי מאושר בנישואים, ולכן עזבתי. תיאטרון הצפון היה הצלחה אדירה, הבאתי אותו להיות מספר אחת בארץ, עם 30 אלף מנויים. הבימה, בית לסין והקאמרי ביחד לא הגיעו לזה. עזבתי בגלל חילוקי דעות עם השותף שלי, ומכרתי את חלקי, ובמזל עזבתי לפני שהתיאטרון נפל בגלל הקורונה. גם הקאנטרי שבניתי ב-1988 הצליח. עד היום אנשים מתגעגעים אליו".
פרשת איתי פרוים
הוא עדיין מתרגש כשהוא נזכר באסון התחשמלותו למוות בבריכה של איתי פרוים בן ה-5: "לא ישנתי שבועיים אחרי מותו של איתי. זו היתה טעות לא שלי, אבל אני שילמתי עליה כבעלים, בגלל האחריות השילוחית. התנגדתי להסדר טיעון, כי אחרי הכל לא הייתי מעורב.
"היה לי מנכ"ל, חשמלאי ומנהל אחזקה, מה עוד יכולתי להחזיק יותר מזה? שילמתי גם קנס של 140 אלף שקל וגם עבודות שירות של שישה חודשים. שופט בדימוס וגם שופטת בדימוס, שלא אגיד את שמם, ראו את החומר ואמרו שאני לא אשם בכלום, אבל הוחלט אחרת. התלבשו על המותג גבי בן גלים, וצלמי עיתונות הגיעו לכל דיון".
בן גלים גדל בעכו, הבכור בין שבעה ילדים להורים שעלו ממרוקו. אביו רצה שיהיה רב ושלח אותו ללמוד בתלמוד תורה ובישיבה, אבל הוא העדיף ללמוד בבית ספר ימי, ובשירות הקבע בחיל הים שינה את שם משפחתו מפדידה לבן גלים. מי שהפך לאחד הקבלנים הגדולים בקריות הגיע לתחום במקרה, כשהלך ללמוד הנדסאות אלקטרוניקה בטכניון, וחבר ללימודים שכנע אותו לעבור להנדסאות בניין.
לצד העסקים היו גם שאיפות פוליטיות. בן גלים היה חבר מועצה והתמודד פעמיים לראשות העירייה, והיום הוא מודה שזו היתה טעות. "בדיעבד הגעתי למסקנה שזה לא מתאים לי, למרות שאמרו לי את זה קודם, ולא הקשבתי.
"באירוע הזה אני יכול להאשים את דני נישליס ז"ל, שהיה חבר טוב שלי. לפני 15 שנה, כשדיברו על חיבור הקריות לעיר אחת שתיקרא 'עיר המפרץ', נישליס עשה סקר שבו רוב תושבי הקריות אמרו שהיו מעדיפים ראש עיר כמו גבי בן גלים. דני 'ישב' עלי, אמר שעשיתי מספיק לביתי והגיע הזמן לעשות לטובת הקהילה.
"בחיים מקבלים החלטות לטוב ולרע, וזו היתה החלטה לא טובה. אני כנראה לא מתאים לפוליטיקה, למרות שזכיתי בשלושה מנדטים, כמו ראש העיר שכיהן, עם הפרש של 263 קולות. אמרו לי שרימו אותי בספירה כי אני חדש בתחום, אבל העדפתי לעזוב. עשיתי ארוחת ערב לכל הפעילים, ונפרדתי מהפוליטיקה, וגם ממיליון שקל מכספי ומהרבה זמן יקר.
"היום אני מבין שזו היתה נקודת תפנית גם מבחינת ההתנהלות העסקית שלי, כי בשנה ההיא העברתי את הניהול יותר לדור הצעיר. עד אז הייתי צנטרליסט וידעתי איפה כל בורג נמצא בכל בניין, ואחרי הבחירות חזרתי שונה מבחינת המרץ וההתלהבות. אני לא מאשים את הדור הצעיר, כמובן, אני ראש הפירמידה והכל עלי, אבל לפעמים בניתוח שלאחר המוות החלטות מתבררות כשגויות. הבעיה היא שזה לא עוזר".
"מחפש את האחת"
הוא גרוש פעמיים. בנישואיו השניים, לרחלי בן גלים, שניהם כיכבו במדורי הרכילות והתחככו עם מיטב הסלבס. "מדורי הרכילות לא היו באשמתי", הוא צוחק. "כלפי חוץ רחלי ואני נראינו זוג זוהר, אבל האמת היתה שונה. אף אדם בגיל מבוגר לא קם ועוזב כשטוב לו. אין לי הסבר לכישלון שלנו. היא צעירה ממני בשנים רבות. כשהכרנו היא היתה יפהפייה מהממת, ונשארה יפהפייה גם היום.
השנים הראשונות היו מקסימות, ולאט לאט הדברים התחילו להתגלגל. כשהילדים עזבו את הבית, היה קשה מאוד. הלוואי שלא הייתי חייב לעזוב. יש זוגות שממשיכים לחיות ביחד מסיבות כלכליות ואחרות, אבל זה לא אני. אחרי שנפרדנו, כתבתי לרחלי שהיא תמיד תישאר האישה הכי יקרה בחיי. היא אם ילדיי. אנשים שואלים מה היה רע, אומרים שכולם רבים עם האישה. אני לא יודע איך זה אצל אחרים, זאת ההחלטה שקיבלתי, לטוב ולרע".
אתה בזוגיות?
"אין לי זוגיות עדיין, והיום הדרישות שלי שונות מפעם. אני יותר זהיר. אם אני יוצא עם בחורה ורואה שאני חוזר לאותו תסריט, אני עוצר. זה אולי נשמע יהיר, אבל הגעתי למסקנה שאם אני צריך להיפגש עם בחורה שלא בטוח שהיא מתאימה לי, אני מעדיף את חברת עצמי. מעט מאוד נשים יכולות להגיד 'יצאתי עם גבי בן גלים', כי אני ממעט לצאת, אני לרוב בבית. לא אשוויץ, אני מחוזר ויש טינדר ואתרי היכרויות, אבל זה לא קל. גם בפרקים הקודמים בחיי היו ימים יפים, אבל אני מחפש את האחת".
ויש עוד חלומות להגשים?
"לא ויתרתי על אף חלום. בסיום הלימודים אני רואה את עצמי כמנטור מוביל. אחרי הכל, מעט אנשים יכולים להתהדר בניסיון החיים שיש לי, וכבר התחלתי לעבוד קצת. גם הרציתי בקריות על ענף הנדל"ן, ואולי אשתלב כמרצה אורח בכנסים נוספים. חברות בנייה פנו אלי בלי סוף, והיום זה כבר לא מושך אותי, נראה לי שלענף שלי כבר לא אחזור, אבל אולי אם תגיע הצעה או עסקה טובה במיוחד, כמו שאני מכיר את עצמי יהיה לי קשה לסרב. לקחו ממני את הנכסים, אבל לא את הידע, ואני עדיין מלא מרץ ותשוקה לעשות דברים".
