כבר חמש שנים ששלומי אבוטבול (50) מקרית ביאליק מסייע למעוטי יכולת בדרכים שונות, אך בתקופה האחרונה הוא מתאר מצב קשה. "מצבם של הנזקקים הולך ומחמיר. קשה לתורמים לתרום, אז בוודאי שאנשים קשי יום נלחמים להתקיים. בכל פעם אני מתמרן בין המבקשים, ולפעמים אני צריך לומר 'נגמר, אני מצטער'".
עד לפני מספר שנים היה אבוטבול מוכר לאנשי הקריות כיבואן טקסטיל ובעל מספר מועדונים באזור. אבל לפני כעשור חלה בסרטן בצווארו, ונזקק לטיפולים וניתוחים קשים.
"ביום אחד העולם שלי התהפך. חשבתי שלא חסר לי כלום, אבל כשהגעתי לבית החולים, הבנתי מה חסר לי בחיים. במחלקה שבה הייתי מאושפז ראיתי את העולם האמיתי. התפללתי לאלוקים שיעזור לי לצאת משם, שיניתי את אורח החיים שלי ועזבתי את עיסוקי הקודמים".
אחרי שהחלים, החל לעסוק בנתינה למעוטי יכולת בקריות ובאזור הצפון. "זה התחיל מפוסט בפייסבוק שבו ראיתי כי יש משפחה מהקריות שזקוקה לסיוע מיידי. אני ואשתי ריקי נרתמנו לטובת המשפחה. התאהבנו בנתינה הזו. מקרה הוביל למקרה, ולאט לאט הגיעו אלינו פניות רבות בבקשה לסיוע".
כיום מנהל אבוטבול מפעל חסד לא רשמי יחד עם אשתו ריקי וחמשת בניו. לפני החגים הם מחלקים כ-150 סלי מזון למשפחות נזקקות. בפתיחת שנת הלימודים הם מחלקים מאות תיקים וציוד נוסף עבור תלמידים, תפילין לבני מצווה, אירועים וסיוע לילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד פרויקטים, כמו חתונה שערך בזמן הקורונה לזוג חסר אמצעים בחי פארק, חגיגות בר מצווה ועוד.
קראו גם >>
מדי שבוע מגיע אבוטבול בעצמו לעשרות משפחות ומחלק קרוב ל-30 סלי מזון, חלקם למשפחות צעירות שלא יכולות אפילו לקנות מזון לתינוקות וטיטולים. "הדבר שהכי כואב לי לשמוע זה תינוק רעב שלהורים שלו אין אמצעים להאכיל אותו. הורים גונבים תחליפי חלב מהסופרים בגלל מחירם היקר, וזה קורע את הלב".
בתקופת הקורונה, מספר הפניות עלה מאוד. "הקורונה ריסקה אנשים, שיושבים בבית ולא עובדים, ומוצאים עצמם בתחתית. אני נעזר בתורמים, אבל לא מעז לפנות לחנויות או לעסקים שהיו סגורים כל החודש. לצד זה יש יותר דרישה לסיוע, אז אני עושה רוטציה, שבוע שבוע, כדי שכל אחד יקבל קצת. לפעמים אני נאלץ להגיד לאנשים שימתינו לשבוע הבא, שנגמר, והלב שלי נקרע".
המקרה שזכור לו יותר מכולם אירע דווקא לפני ימי הקורונה, ולא בקריות. לפני כשנתיים עלה לרשת תיעוד של חסר בית, חולה פרקינסון, ישן ברחובות בת ים. אבוטבול צפה בסרטון ויצר קשר עם מחלקת הרווחה בעיר, וביקש לשלוח אותו במונית לביתו.
"זה היה מקרה רגיש, אדם שחלה ואשתו עזבה אותו, והוא הידרדר לרחוב. אני ואשתי החלטנו לאפשר לו לגור ביחידת דיור שלנו ולשקם אותו. סייענו לו במשך שלושה חודשים, במהלכם הוא גם עבר השתלת שיניים, ומצאנו לו דיור מוגן בעירו".
לכל העדכונים - חדשות הקריות
פורסם לראשונה: 08:15, 12.02.21