"לא ניתן לאבל ולחסרון לנהל אותנו ואת חג החירות", אומרת בתיה רובין, אימו של עמיחי רובין ז"ל שנהרג כשלחם בדרום. "זה יהיה נוכח וזה יהיה קשה, אבל נשתדל לתת מקום גם לתפארת החג, במיוחד שמדובר בחג של גאולה וחירות. נשתדל להיות חלק מהמהלך הזה של עם ישראל".
רב"ט עמיחי רובין (23) מעכו, לוחם בגולני, נפצע באורח אנוש בחזית הדרום ונפטר מפצעיו. משפחתו תרמה את אבריו, ובכך הציל רובין את חייהם של חמישה: ריאותיו הושתלו בגופו של בן 70, הכבד הושתל בבן 23, ואונת כבד נתרמה לילד בן שמונה. אחת מכליותיו הושתלה בבת 29, וכליה נוספת הושתלה בגופה של ילדה בת שבע.
רובין הוא השלישי משמונת ילדיהם של בתיה וישי, ממייסדי הגרעין התורני בעכו, ומגיל צעיר היה שותף לעשייה של הוריו ובני משפחתו. במשפחה נערכים לחגוג את ליל הסדר הראשון בלעדיו, ואף מוציאים לאור נוסח מיוחד של סיכומים ופירושים של עמיחי לאגדת הנציב מוולוז'ין, בפורמט משפחתי המשלב את סיפורי חבריו עליו.
בתיה רובין: "ליל הסדר אצלנו הוא לילה שמחכים לו ומאוד אוהבים אותו, משקיעים בו מחשבה ולימוד, בנפרד וביחד. כחלק מהמסורת המשפחתית גם נהגנו להצטלם מדי שנה לפני פסח, ליד אותו העץ בגינת הבית. עמיחי תמיד עמד בחזית ודאג לצילום סלפי של כולנו. בפעם האחרונה הצטלמנו ביחד לפני שנתיים כי אז כולם עוד היו בבית, ובשנים האחרונות תמיד מישהו היה חסר.
"השנה החלטנו לקיים את ליל הסדר בהרכב המשפחה הגרעינית בלבד, כלומר עם שבעת ילדינו, שני חתנים וכלה, ושלושת נכדינו. יש בזה משהו מרגיע אבל לא אשקר, יש פרפורי לב לקראת החג הזה. פורים היה הפרומו מהבחינה שלא ידענו איך אפשר לשמוח, איך נעבור את החג ומה הכי נכון לעשות. עברנו חג מרומם שהיו בו גם דמעות, ולשם כך צריך היה לקבל החלטה ולהשתדל להחזיר את השמחה הביתה, ונשתדל לעשות כך גם בפסח.
קראו עוד:
"חסרונו של עמיחי מאוד מורגש בבית ובייחוד בפסח, שהיה החג שלו. עמיחי היה דומיננטי בדברי תורה וליד השולחן, הוא למד לקראת ליל הסדר וחי את החג, ברצינות וגם בהומור. אנחנו נעשה הכול כדי שליל הסדר תהיה חוויה טובה לילדים ולכולנו. נתכנס כמו בכל שנה בפינת האוכל שלנו ונשלב הפתעות לילדים כדי להמתיק את הערב. לא נשאיר כיסא ריק ליד השולחן כי אני מתקשה לשאת את הרעיון. עמיחי נמצא בלב, יש תמונות שלו ליד שולחן החג ואני מאמינה שהוא נוכח, בנשמה.
"מתוך החיסרון הגדול נשתדל להתחבר למהות החג ולגודל שלו, ונשאב כוחות מהחיבור לכלל ישראל. כי אנחנו לא רק משפחת רובין המצומצמת הקטנה, אנחנו הרבה יותר מזה; אנחנו חלק משרשרת, מעם שלם המתפלל לגאולה וחירות, עם שיצא ממצרים ויוצא ממנה בכל יום עוד קצת. אני מתפללת לכך שיהיה חג מרומם וטוב, וגם שמח. ואני מאמינה שזה אפשרי".
