הסיפור של א', פעוט בן השנה וחצי שהתרחש לפני כשבעה חודשים, הוא הסיוט הגדול של כל הורה. השבוע הגישו הוריו של ע' (28) וא' (32), תושבי קרית אתא, באמצעות עורכי הדין קובי לוי וירון זינמן, תביעה נזיקית חמורה לבית משפט השלום בקריות נגד המנהלת, המטפלות והמעון בקרית מוצקין בו שהה בנם, ובו אירע המקרה, בסוף חודש יוני האחרון, ששינה את חייהם.
ע' היא אם צעירה לבן ובת, העובדת במשך כשבע שנים באותו המעון בו נפצע בנה, בכיתת הבוגרים הסמוכה. באותו הבוקר בו אירע המקרה, הביאה את שני ילדיה אל המעון, כל אחד מהם אל שכבת הגיל שלו, והמשיכה אל הקבוצה בה היא עובדת. "לקראת השעה שתיים בצהריים", נכתב בתביעה, "הגיעה אחת הסייעות אל ע' האם והודיעה לה כי בנה נכווה ממים רותחים אשר נשפכו עליו על כל חלקי גופו מהקומקום, וביקשה שתיכנס מיד לפעוטון".
"מחזה נוראי"
האם מספרת למיינט קריות: "כשהמנהלת הגיעה לקרוא לי לא חשבתי שמדובר בילדים שלי, אבל אז היא אמרה לי 'בואי מהר'. שאלתי אם קרה משהו לבת, והיא אמרה שקרה משהו לבן שלי. שאלתי אם הוא נפל והמנהלת אמרה: 'יותר גרוע, נשפכו עליו מים רותחים'. מאז ראיתי הכל שחור. לא יודעת איך מצאתי כוחות לרוץ אליו, אבל כשהגעתי ראיתי את כל הרקמות שלו חשופות, זה היה נורא. הוא כבר היה מותש, שם עלי את הראש, אני לא יודעת כמה זמן עבר עד שהן קראו לי. זה היה מחזה נוראי, אף אמא בעולם לא רוצה לראות את הבן שלה במצב הזה".
מתוך התביעה: "המים נשפכו על הקטין מקומקום שהופעל על ידי מי מצוות התינוקייה, קומקום שלא היה מאובטח עם כבל חופשי, קומקום שהונח על מיקרוגל על השיש. האירוע בו נפגע הקטין התרחש בתוך מטבחון, ללא גדר הפרדה, כאשר הקומקום שדלק הופעל על כבל חופשי, בניגוד לתקנות, כאשר הקטין הסתובב חופשי ללא השגחה מחוץ למיטה. הנתבעת עדכנה את התובעת בבית החולים כי בהמשך לאירוע, הפשיטה את הקטין והכניסה אותו לגיגית או כיור אשר היו מלאים במים פושרים וזאת לאחר שהסייעת הנוספת חיפשה בגוגל מה עושים".
השתלת עור
ע' מצאה את בנה נאנק מכאבים. "הקטין צרח מכאבים כאשר עור הרגליים של הקטין היה מקולף עד הרקמות", נכתב בתביעה. "הוא היה על הידיים של הנתבעת, תוך כדי ייסורים וכתוצאה מהמים השורפים שנשפכו עליו עקב רשלנותם ומחדלם של הנתבעות". על פי התביעה, בשלב זה לא הוזמן כל סיוע רפואי לפעוט, ואף לא נלחץ לחצן המצוקה. "כששאלה את המטפלות מדוע בנה לא פונה באמבולנס לטיפול רפואי לאלתר, היא לא קיבלה תשובה", לשון התביעה. "האם הרימה את בנה בידיה ועטפה אותו בחיתול בד וביקשה מאחת הסייעות לנהוג ברכבה". תחילה הגיעו למרפאת בריאות הילד בקריון, אך לאחר עזרה ראשונה, הוא הועבר באמבולנס טיפול נמרץ אל המרכז הרפואי רמב"ם. בתביעה מובהר: "שם אושפז במחלקת טיפול נמרץ כוויות ילדים. בבדיקה נמצא כי סובל מכוויות בדרגה 2-3 בכ-20 אחוז משטח גופו-חזהו, בירכיים ובקרסוליים שבהם נמצא שהפגיעה הקשה ביותר".
אך זו רק הייתה רק תחילתו של המסע, תחילה אושפז הקטין במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מורדם, ולאחר כשלושה ימים שניסו להעבירו למחלקה, הוחזר שוב לטיפול נמרץ למשך שבוע נוסף, לטיפול בתרופות מרדימות ותרופות נרקוטיות. בהמשך עבר ניתוחים להשתלת עור בגפיים התחתונות, ומאז מטופל בחבישות ומשחות ואשפוז ממושך במחלקה לכירורגיה פלסטית.
"כל מקלחת - צרחות"
ע': "עברנו ואנחנו עדיין עוברים ימים קשים מאוד, והטיפולים נמשכים. הילד שלי חבוש וכאוב, לא יכול לעשות שום דבר בלעדי. אני לא יכולה להשאיר אותו רגע אחד עם אף אחד אחר. הילד חבוש בתחבושות אלסטיות 23 שעות ביממה, אנו מורידים רק למקלחת, שבכל הזמן של המקלחת הוא צורח כי הוא מפחד מהמים. הוא ישן ומתעורר מכאבים ולא מוצא את עצמו. הבאתי להם את הדבר הכי יקר לי בעולם, הבן שלי, המינימום שדרשתי זה לשמור עליו ולמנוע מקרים כאלו. כסייעת אני לא שותה קפה ליד הילדים.
"לא ברור לי איך מרתיחים מים במקום שילד יכול להיכנס אליו מבלי השגחה ולהינזק. בבית החולים הבהירו לנו כי למרות הכל יש לנו נס, המים יכלו גם לפגוע לא בראש ובפנים, וזה יכול היה להיגמר במוות. מעבר לזה, נקבע כי תהיה פגיעה עתידית שעדיין לא יודעים, הצלקות לא מחלימות כראוי והוא עובר זריקות סטרואידים אחת לחודש בבית החולים תחת הרדמה מלאה. שנתיים הוא לא יוכל ללכת לים או לבריכה או להיחשף לשמש, נגזלו ממנו חוויות ילדות, חווית משפחתיות מכולנו, שלא לדבר על אפשרות של מסגרת שכלל לא נראית עוד באופק".
בכתב התביעה מציינים עו"ד ירון זינמן וקובי לוי כי בבית החולים התבררה הטעות המרה: "הקטין אשר הוטבל בתוך מים פושרים, מעבר לכאב העצום במעשים אלו, הרי שבעצם שטיפת הקטין עם מים פושרים, מדובר בפעולה מעצימה את הנזק הרפואי והיא שהובילה בין היתר בצורך בהשתלת עור. בכתב התביעה אף מובהר כי הנתבעות לא לחצו על לחצן המצוקה המותקן בגן, כדי להזמין טיפול רפואי בהול אלא מצאו לנכון לשוטט במרשתת ולבחון המלצה הרת אסון עבור הקטין ולטבול אותו במים פושרים".
קראו עוד:
יצוין, כי עוד באותו היום הגישו בני הזוג תלונה למשטרת ישראל, אך היא נסגרה למחרת. רק לאחר הגשת ערר על ידי עו"ד קובי לוי, משטרת זבולון חקרה את המעורבות והומלץ להעמידן לדין.
בחודש שעבר קבע המוסד לביטוח לאומי נכות בשיעור של 50 אחוז, והנפיק עבורו תג נכה: "מאז המקרה ועד עתה הפעוט מוגבל בתנועות גופו, מטופל במרכזים רפואיים, נוטל משככי כאבים עקב כאביו העזים ונגרמה לו נכות רפואית זמנית וצמיתה, ונכות נפשית שילוו אותו למשך כל חייו. להוריו נגרמו ועדיין הפסדים כלכליים ניכרים, הפסד ימי עבודה, הוצאות כספיות ועוגמת נפש רבה, אם בבחינת הפסקת עבודה של האם כדי לסעוד ולטפל בקטין ימי שהייה בבתי חולים, לקיחה לטיפולים לרופאים, ונזקים רבים שאין יכולת לשכלל או לתעד את כולם לכדי חשבוניות או הוצאות", לשון התביעה.
בכתב התביעה נטען: "מעשיהן ומחדליהן של הנתבעות הביאו לנזקיו, כיון שהם חבים בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הפעוט, שכן אדם סביר בנעליהן היה יכול וצריך לצפות כי תתרחש פגיעה מהסוג שארעה לקטין. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע וייגרמו לו במשך כל חייו כאב וסבל חמורים, מילד עם שמחת חיים שמצב בריאותו מעולה, אשר נהנה ועמד להוסיף וליהנות חייו, הפך לילד הסובל מכאבים ומגבלות".
בתביעה מובהר, כי ממועד התאונה ואילך נזקק הפעוט לעזרת צד ג' למילוי צרכיו היומיומיים, ולכן זכאים התובעים לפיצוי עבור הכספים שהוציאו הוריו לשם הטבת מצבו הרפואי ועבור הכספים שעתידים להוציא לשם כך.
"איבדתי אמון"
ע': "העתיד של הבן שלי עוד לא ידוע, ההחלמה לא משתפרת ויש הרבה דאגה ל'מה יהיה', הגן ממשיך לפעול כרגיל בעוד שהחיים שלנו נעצרו. היום יש לי פחד לשים את הילדים בגן או בכל מסגרת אחרת, איבדתי אמון".
עו"ד קובי לוי: "מצער שהיה צריך להגיש ערר כדי שהחקירה תבוצע, אך אנחנו שמחים שהוא התקבל והתיק הועבר לטיפול הפרקליטות. חשוב לציין שאין מדובר בהתעללות, ומדובר בצוות שעובד עם הלב, אך עם זאת האדישות והרשלנות התנקזו לפגיעה נוראית עבור הקטין בגינה אנחנו תובעים, ולו בכדי למנוע את האירוע הבא".
אחת הסייעות אמרה בתגובה: "כתב התביעה התקבל כעת ולאחר עיון תינתן תגובה בהתאם. יחד עם זאת ניתן לומר כבר כעת כי העובדות המוזכרות בפנייתך אינן משקפות את שאירע באמת, הוכח כי לא מדובר ברשלנות אלא בתאונה מצערת אשר איש לא יכול לצפות או למנוע מראש. מיותר לומר שאם קרות האירוע המצער צוות הגן פעל במסירות ובדאגה אין סופית לילד".
את תגובת מנהלת המעון לא ניתן היה להשיג עד למועד פרסום הידיעה.
