נקודת אור משמחת בימים קשים: לאחר שגויס בצו 8 בתחילת המלחמה ושימש רס"פ מפקדה בהנדסה קרבית במשך 72 יום, יצא אדר מלכה, מנהל מערך הטקסטיל והמכבסה של המרכז הרפואי לגליל, תושב נהריה, לגאורגיה - שם הגיע היישר ללידת בתו, שנולדה לו ולאשתו נטע בהליך פונדקאות, בסיוע "סורמום - מרכז לפונדקאות בארץ ובחו"ל".
בתוך ימים ספורים, סגר מלכה מעגל חיים שלם: ביום ראשון לפני שבועיים השתתף בהלוויית אחד מחיילי הגדוד שלו שנפל בעזה, למחרת טס לגאורגיה והתאחד עם אשתו נטע בתם הראשונה מעיין, אותן לא ראה חודשיים, ולמחרת נולדה בהליך פונדקאות הבת השנייה, עלמא (עולם בארמית).
"עקב מצב המלחמה והגיוס למילואים, החלטנו שנטע ובתנו הגדולה מעיין יטוסו לחו"ל לפניי, כדי שלא יפספסו את הלידה, ובמשך 72 יום לא התראינו", מספר אדר. "עבורי, זה הבדל קיצוני. ממצב של לחימה עברתי בבת אחת להתנתקות ולאווירה של חופש. הלב שלי נמצא עם חבריי לגדוד, שנכנסו לעזה לאחר עזיבתי, וגם עם עובדיי במרכז הרפואי".
צו 8
נטע שוורץ מלכה, בת 55, ילדה לפני 5 שנים את מעיין, בתה המשותפת עם אדר, בן ה-39. לנטע יש עוד שני ילדים, אריאל (28) ואדר (24). נטע היא סגנית מנהלת הקונסרבטוריון העירוני בעכו, מנהלת הפדגוגיה ומורה למוסיקה. אדר עובד מזה כעשר שנים במרכז הרפואי לגליל, שם הוא משמש כמנהל מערך הטקסטיל והמכבסה.
לפני שנה וחצי החליטו נטע ובעלה אדר כי הגיע העת להביא לעולם אח או אחות למעיין אבל בשל גילה של נטע החליטו השניים לא לקחת סיכון ולפנות להליך של פונסקאות.
אדר מלכה: "הלכנו להליך עם חברת סורמאם, המתמחה בתהליכי פונדקאות, והם עשו ועושים עבודה ממש טובה. העדפנו לפנות לפונדקאות בחו"ל כי שם זה יותר מהיר מאשר בארץ, שפה אפשר להמתין שנים כדי להתגבר על הביורוקרטיה ומבחינתנו לזמן היה חשוב. שם אפשר להתחיל מיד בתהליך ואכן יצאנו לשם, היינו שם תקופה וההיריון נקלט. קיבלנו עדכונים כל שבוע כולל וידיאו של האולטרסאונד. הפונדקאית דיברה רק גיאורגית אז לא היה תקשורת אבל היא מקסימה ועדינה. בת 37 עם ילדה בגיל ההתבגרות".
ב-7 באוקטובר כל התוכניות של המשפחה השתנו. אדר גויס למילואים בצו 8, במסגרת גדוד של ההנדסה הקרבית ונטע, יחד עם מעיין, בתה הגדולה ואימה טסו ליוון, להמתין שם ללידה התינוקת ביאורגיה. הם חששו מסגירת השמיים ומאי יכולת להגיע לגאורגיה. אחרי זמן מה אימה של נטע והבת הגדולה חזרו לארץ והיא נשארה עם מעיין בצפון יוון.
קראו עוד:
אדר: "קרה שם מקרה מדהים, בעל חדרי אירוח שם, שהכיר את אחי, הציע מגורים בחינם לנטע ומעיין משך חודשיים. הוא הבין שזה זמן מלחמה, הבין את המצב ולא הסכים בשום אופן לקחת מאיתנו כסף, למרות שהצענו לו מספר פעמים. הוא לא הסכים אפילו לשמוע לקחת כסף. וזה לא יהודי, זה יווני בלי קשר ליהדות ולישראל".
כולנו התרגשנו
אדר התגייס עם הגדוד והעביר תקופה של כחודשיים בפיקוד המרכז, שם היחידה שלו התאמנה לקראת הכניסה לעזה. לבסוף שוחררו ומיד הוחזרו, הפעם היישר לחזית הדרום. אדר: "לי היה כרטיס טיסה כבר, אבל משכתי את הזמן כמה שיכולתי. לבסוף כשהלידה ממש התקרבה, החלטתי לטוס. פה המקום לציין שגם במקום העבודה, המרכז הרפואי לגליל, וגם בצבא גילו התחשבות מלאה במצבי ואיש לא הערים קשיים. כשהתחלנו את התהליך נעדרתי חודשיים מהעבודה וכעת שוב לא אהיה שם תקופה".
הגדוד של אדר החל בפעילות מבצעית ואיבד את אחד מחייליו. בהמשך נפצעו עוד שניים. אדר: "אחד החיילים נהרג ועוד שניים נפצעו. לפני שטסתי הייתי בהלוויה, למחרת טסתי וביום השלישי נולדה הילדה בגיאורגיה. אישתי היתה איתה בחדר לידה וליוותה אותה. מעגל חיים שלם, מקצה לקצה.
הפגישה עם האישה והילדה הייתה מרגשת, חודשיים לא ראיתי אותן. גם אימא שלי הצטרפה לנסיעה. הלידה עברה בסדר, אבל עלמא נולדה במשקל נמוך, כ-2 ק"ג וגם הייתה לידה בסיכון. ביום ראשון השבוע שיחרנו אותה מהפגייה והיא כבר 2.240. כולנו מאוד מאוד התרגשנו, גם מהלידה וגם להיות ביחד אחרי תקופה כל כך ארוכה. גם מעיין מאוד התרגשה שיש לה אחות קטנה".
13 יום בפגייה
בני המשפחה שכרו דירה בגאורגיה, שם הם אמורים לשהות עוד חודשיים, עד להשלמת כל התהליכים הביורוקרטיים גם שם וגם בישראל. נטע מצליחה לעבוד באמצעות הזום, וזה פתח בפני אדר את האפשרות לצאת לחופשת לידה. הארגון שדרכם עברו בני הזוג את התהליך ממשיך ללוות אותם עד לחזרתם לארץ.
אדר: "זו הייתה תקופה מטלטלת. שולפים אותך מהחיים למילואים, למלחמה. ואז המשפחה נוסעת. הייתי יוצא לאפטר קצר, הבית ריק. 72 יום הייתי עם החבר'ה בצבא, חי איתם 7\24 ופתאום טיסה ופתאום בת חדשה. וזה היה די מלחיץ, היא הייתה 13 יום בפגייה. והאיחוד עם המשפחה. אבל כולנו מאושרים עד השמיים. מרגישים בעננים".
אדר ביקש להודות לסגניתו ורד חנו, שתפסה פיקוד במערך טקסטיל מאז תחילת המלחמה, לעובדי ועובדות המערך, שעושים לדבריו עבודה מופלאה, ולהנהלה האדמיניסטרטיבית בהובלתם של משה מיוחס ודרור פאר, התומכים ומסייעים רבות. בעוד כחודשיים, אמורה המשפחה לחזור לארץ, יחד עם הבת הצעירה אלמא והם כבר סופרים את הימים עד אז.
פורסם לראשונה: 19:57, 04.01.24
