השבוע חגגה סרן שחר שרביט, מחנכת ומורה למתמטיקה בבית הספר רוגוזין בקרית אתא, יום הולדת 33 אי שם בגוש עציון, יחד עם חיילי גדוד חי"ר, שמורכב מיוצאי חטיבת כפיר ויחידת דובדבן, בפעילות מבצעית בשטח או בניהול חדר המלחמה של הגדוד, שהיא משמשת קצינת המבצעים שלו. מאז 7 באוקטובר היא מגויסת בצו 8 ותאריך השיחרור עדיין לא נראה באופק.
מאז הגיוס היא יצאה למספר אפטרים קצרים ובכולם היא הקפידה לבקר את תלמידיה בבית הספר. חלק מהשגרה.
שרביט גדלה בקרית אתא, למדה בתיכון רוגוזין בו היא מלמדת היום, היא בעלת תואר ראשון במתמטיקה שימושית ותואר שני בניהול מערכות חינוך ותעודת הוראה מבר אילן, שם למדה בתוכנית מצטיינים
אמא שלה ברכה היא בעלת מכון לטיפולי אסטטיקה בקריה ואבא מאיר בעל עסק לציוד דנטלי, אחיה הוא מהנדס תעשייה וניהול. בזמן לימודיה התגוררה ברמת גן, ובסיומם חזרה לצפון לעיר מגוריה.
הפתעה גמורה
סרן שרביט, שבקרוב אמורה לקבל דרגת רס"ן, שירתה גם בסדיר וגם בקבע בתפקיד קצינת מבצעים, גם בחטיבה המרחבית בנימין וגם באוגדת איו"ש. מאז השחרור היא עושה לא מעט ימי מילואים, תופסת קו עם גדוד המילואים שלה פעם בשלוש שנים, מתאמנת ומתכוננת לרגע האמיתי, שהגיע בהפתעה גמורה ב-7 לאוקטובר.
סרן שרביט: "באותו יום חזרתי מניו יורק ועוד הייתי בג'ט לג. התעוררתי ממש מוקדם ופתאום התחלתי לראות עדכונים בפלאפון. הבנתי שהמצב רע וידעתי שתוך זמן קצר הזימון יגיע. כבר הכנתי תיק ואני חושבת בסביבות 8.30-9.00 כבר התקשרו ויצאתי בדרך למחנה עופר, בגזרת גוש עציון שזו הגזרה שאנחנו תופסים".
את עושה לא מעט ימי מילואים בשנה, יש שרואים בזה סוג של נטל.
"אני בהחלט עושה כמות יפה של ימי מילואים, כל שנה וכולם יודעים את זה. גם התלמידים שלי, גם הקולגות ובבית הספר. אני לא רואה בזה נטל, אני רואה בשירות זכות גדולה מאוד, במיוחד כשאני מבינה את חשיבות התפקיד שלי. אני לא הולכת למילואים להכין קפה ולצחוק עם החברה. המילואים שלי מתוכננים זמן מראש ואני מתכננת את שנת הלימודים כך שתהיה פגיעה מינימאלית בתלמידים, שאותם מלמדת ומחנכת, בכיתה י"א".
קראו עוד:
חמ"ל קדמי
בצהרי 7 באוקטובר הגיעה סרן שרביט למחנה עופר, ואז החלו להתברר מימדי האסון בדרום. "היינו המון שעות בסוג של הלם. לא ממש הבינו מה קורה שם. התחיילנו, הלכנו לישון תוך תכנון שנעשה חפיפה ונכנס לקו. ב-4 בבוקר העירו אותנו ואמרו שגדוד הצנחנים שאנחנו מחליפים יורד לדרום ואנחנו נכנסים לקו מיד. בלי חפיפה, בלי תדרוך בלי כלום. אנחנו נלמד את עצמנו את מהות השירות בקו. וזה מה שקרה מאז".
קצינת המבצעים של הגדוד היא אחראית לתפקוד החמ"ל, גם מקצועית וגם אישית. תחתיה משרתים סמב"צים וסמבצ"יות והיא אחראית לתפקודם, לרמת הביצועים ולתכנון הפעילות. מאז הכניסה לקו, מתכננת סרן שרביט את הפעילות ההתקפית של הגדוד, שבא לידי ביטוי כמעט כל לילה במבצעי המעצרים של החשודים בפעילות טרור בגזרת גוש עציון.
שרביט: "אנחנו מבצעים מדי לילה מבצעים למעצרים ואיתור אמל"ח. חלק מהלילות אני נשארת בחמ"ל, לפקח משם על הפעילות ובחלק אני לוקחת חלק בשטח. בגלל שלפעמים צריכים לעצור נשים, הפקודה מחייבת שקצינות וחיילות יתעסקו עם עצירות ולא חיילים. לפעמים, בגלל מבנה השטח, קשה לנהל תקשורת בין החמ"ל לכוחות בשטח ואז מקימים חמ"ל קדמי. היום והלילה אצלי התחלפו. הולכת לישון לפנות בוקר או ממש בבוקר, קמה לקראת צהריים לעוד יום של פעילות".
סנדוויצ'ים ועוגות
זאת עבודה קשה?
"זה מתיש, אבל אין תלונות. יש חבר'ה שעובדים הרבה יותר קשה ממני, החבר'ה שנלחמים בעזה. לו הייתי היום בבית, הייתי משתגעת. כמו שציינתי, בעיני זו זכות לשרת. אגב גם אחי גויס ביום הראשון, הוא משרת בצפון".
איך היו אחוזי ההתגייסות של הגדוד?
"מטורפים. מעל 100%. הגיעו חברה מחו"ל, הגיעו חברה שכבר נגרעו ממצבת כוח האדם של הגדוד. הגיעו אנשים שעברו את גיל המילואים. אנשים שעזבו את הארץ וגרים שנים בחו"ל, חזרו הפעם לשרת".
מה ריגש אותך במיוחד מאז פרוץ המלחמה?
"ב-7 באוקטובר עליתי על מדים והלכתי להוציא את הנשק שלי. בדיוק יצאו אנשים מבית הכנסת, לא ידעו דבר ממה שקורה. ראו אותי במדים החלו לשאול ושהבינו מה קורה, נכנסו לבית הכנסת והחלו להביא דברים שאקח לחיילים. היו שברכו אותו, אחד שם לי ידיים על הראש ונתן לי ברכה. אספתי חיילת שלי ובתחנה כבר עמדו נשים וחילקו סנדוויצ'ים ועוגות לחיילים שהחלו לצאת לבסיסים. אספתי בשביל החיילים והגעתי לגדוד מפוצצת עם עוגות לכולם. מאז זה נמשך עם מכתבי תמיכה ומתנות וזה מאוד מרגש, כל התמיכה שאנחנו מקבלים".
מאז הגיוס ביקרה סרן שרביט מספר פעמים בבית הספר וקיימה מפגשים מרגשים ומחזקים עם תלמידיה.
מתי את חוזרת ללמד?
"אין לי צפי, בית ספר יודע וזה המצב. אני מנסה מרחוק לסייע, ילדים מדברים איתי, מדברת עם המורות שהחליפו אותי מעבירה להן מידע חיוני".
כמה עוד ימי במילואים? מוכנה לעוד חודש, חודשיים?
"כמה שיידרש, הילדים בבית הספר יודעים ומבינים. בבית הספר אני גם רכזת הכנה לצה"ל, והם רואים מה זה שירות משמעותי הלכה למעשה. זה לא פחות חשוב".
מנהלת החטיבה העליונה, אינה זליקוביץ, ומנכ״לית רוגוזין, רחלי בוגנים: "שחר מחנכת את תלמידיה לאהבת הארץ, לציונות ולשרות משמעותי בצה"ל.
"זאת לצד ערכי כבוד, נתינה ועזרה לזולת. שחר לאורך כל דרכה החינוכית, שמה את תלמידיה במרכז, מקדמת אותם להצלחות בתחום הלימודים תוך חיזוק החוסן והגברת המוטיבציה".
