שלומי שחר, 51, נשוי ואב לשני בנים, אורי (22) ואייל (12) מקריית חיים, עשה את הבלתי ייאמן. בשנת 2015 הוא נפצע בתאונת דרכים במהלך העבודה, ורגלו נקטעה. מאיש בריא, פעיל ובעל עסק עצמאי, הוא מצא את עצמו יושב בבית. זה לווה גם באכילה, ועד לפני כשנה, משקלו הגיע לכ-130 ק"ג.
"כשנפצעתי, הדבר הראשון שחשבתי עליו ורציתי לעשות זה להשתקם ולחזור לתפקוד מלא, אבל בפועל זה לא קרה, ובלי לשים לב נכנסתי לסוג של דיכאון, לא עבדתי ופיתחתי אורח חיים שרחוק מבריאות".
בימים אלה מצטרף שלומי כמנחה סדנאות לקידום איכות חיים ובריאות לאנשים עם מגבלה בתוכנית אב"ן דרך של החברה למתנ"סים.
"את מה שאני עברתי, אני מרגיש שאני חייב להעביר הלאה, כדי לתת תקווה לאנשים אחרים במצבי. זו שליחות. בעידוד של משפחה וחברים החלטתי לנסות לשנות הרגלים. הפסקתי לעשן, ואז במהלך תקופת הקורונה, כאשר שקלתי 130 ק"ג, קראו לי למילואים, שם המפקד שלי, אמר לי שהגיע הזמן שאקח על עצמי מחויבות והציע שנעשה יחד את מסלול סובב כינרת. זה מסלול של 60 ק"מ ואני בקושי הלכתי. הוא אמר לי 'תתאמן, תהיה מחויב, וזה קטן עליך'.
"ביוני 2022 פגשתי את קבוצת "הצעד הבא" בה חברים קטועי רגליים שרוכבים על אופניים והצטרפתי אליהם. בהתחלה הייתי פורש אחרי 15 דקות של רכיבה, אבל אז נפתחה הרשמה למחנה אימונים. החלטתי שאני עושה את זה בעזרת גידי פרגו, מאמן טריאתלון. בספטמבר שנה שעברה שקלתי 100 ק"ג, ובפברואר השנה כבר הגעתי למשקל הרצוי של 80 ק"ג".
קראו עוד:
ומה הלאה?
"לאחר מחנה האימונים ידעתי שאני חייב לעשות את סובב כנרת והגעתי לקו הסיום, עם המפקד שלי ושני חברים נוספים מהיחידה. בסוף נובמבר כבר השתתפתי במסע הרכיבה TNR ביוון עם חברי הצעד הבא, שם הגענו ל- 200 ק"מ מצטבר של רכיבה בשלושה ימים. זו היתה תחושה אדירה כשעליתי את כל העליות ועשיתי קפיצת מדרגה נוספת ענקית ומאז שחזרנו אני מתאמן לאיירון מן".
