נשים צעירות בנות 21, אחרי שירות צבאי מלא, חושבות לרוב על הטיול הגדול להודו או לדרום אמריקה, מתכננות לימודים ויש כאלו שכבר חושבות על חתונה. בגיל 21 סמ"ר במיל' שקד כהן אחרי שירות צבאי מלא, התמודדות עם בעיות רפואיות לא קלות, השתתפות פעילה בשני מבצעים צבאיים משמעותיים, שתי תקופות טירונות ואין ספור מאבקים - כל מה שהיא רוצה הוא לשוב וללבוש מדים ולהגשים את החלום שנקטע בשל בעיה רפואית ולשרת במשמר הגבול כלוחמת. כהן: "כיום כל כולי במאבק לחזור למג"ב. לא מפריע לי לעשות שוב את כל הטירונות והמסלול".
שקד נולדה וגדלה בכרמיאל, הצעירה משלושת ילדי משפחת כהן. עוד לפני שנולדה נרשם האירוע שמנחה את חייה ועיצב את רצונה לשרת שירות משמעותי. אביה, יצחק, חייל קרבי בגולני, נכנס במהלך שירות מבצעי למחנה הפליטים שאטי, ברצועה. כשהחיילים עלו לגג של מבנה, לתצפית, נזרק לעברם רימון שפגע בו אנושות. וא אושפז למשך חודש וההישרדות שלו נחשבת לנס.
שקד נולדה כמה שנים לאחר אותו נס אבל גדלה על סיפור הגבורה של האב. "כשזה קרה, רק אחי הבכור נולד, אנחנו לא ידענו ואבא לא ממש סיפר מה קרה. רק במלחמת לבנון השנייה, ב-2006, כאשר היו פה בומים ונפילות טילים ממש קרוב לבית, זה יצא ואבא סיפר".
היא גדלה בכרמיאל, למדה ביסודי "רעות" ובתיכון "פסגות". אביה עצמאי ומדריך בטיחות ואימא אורל מנהלת תכנון עסקי. "הייתי סוג של לוחמת צדק, לא אהבתי שעושים עוול למישהו, ילדה מאוד עקשנית ותמיד עמדתי על שלי. אהבתי ללמוד בעיקר אזרחות ושיחקתי כדורסל 12 שנים. כבר שלוש שנים אני שופטת כדורסל".
מכת חום
כאשר הגיע לגיל גיוס, לשקד לא הייתה כל התלבטות שתלך בעקבות האב. "האחים שלי לא יכלו להיות קרביים, כל אחד מסיבותיו. הגעתי לצו ראשון והתברר שבגיל מאוד צעיר עברתי צנתור והפרופיל לא אפשר לי להתגייס לקרבי. אני זוכרת שדרשתי שיעלו לי את הפרופיל ל-97 כדי שאוכל לשרת במג"ב, כלוחמת". בסוף הסכימו ובמרץ 2020, היא גויסה למג"ב. התחלתי את מסלול ההכשרה והייתי ממש טובה, לדברי המפקדים. אבל אז במהלך אימון חטפתי מכת חום, איבדתי הכרה והתעוררתי בבית חולים. אחרי כמה ימים הציבו אותי בר"מ 2 ואמרו לי ללכת חודש הביתה. איך חודש בבית? מה יקרה להכשרה שלי? לא סיפרתי כלום לאף אחד ובמקום להתייצב בר"מ 2, חזרתי לבסיס כאילו הכל בסדר. רק רציתי לסיים מסלול.
"אחרי שבוע עלו עליי, אמרו: 'איך שיקרת'י, והייתה שיחת נזיפה. הסברתי שאני לא רוצה להפסיד הכשרה ורק רוצה להיות לוחמת, ולא מוכנה להפסיד את זה. המשכתי אבל חודש אחרי שזה קרה, התחילו התופעות של מכת חום. הייתי מתעלפת בשמש ומדברת שטויות. הייתי אז ממש לקראת סוף מסלול, עברתי כבר מסע מ"פ לקראת מסע כומתה. שלושה שבועות לפני סיום ההכשרה קראו לי למג"ד ואמרו שאי אפשר להמשיך ולסכן את הבריאות. שוב התווכחתי, אמרתי שאני ממש לקראת סיום, אבל הפעם לא ויתרו לי והעבירו אותי לבה"ד של מג"ב".
אחרי תקופה של עבודות רס"ר, הוצבה שקד בלשכת מפקד הבסיס, שם מצאה עניין בתפקיד. היא פיקדה על בנות אחרות שחתמו ויתור על המשך המסלול הקרבי והוחזרו לבה"ד לקראת הצבה אחרת, אבל הרצון היה לחזור לטירונות ולסיים את המסלול. לכן פנתה לכל גורם אפשרי ולבסוף הסכימו מפקדיה להחזיר אותה לטירונות חדשה והוצע לה מסלול מקוצר, בשל העובדה שבפעם הקודמת כמעט סיימה מסלול אבל היא רצתה לעשות הכל מחדש, בלי הנחות וכך זה קרה.
תפקיד בעורף
החוויה בטירונות השנייה הייתה הרבה פחות נעימה לדבריה. בסופו של דבר, היא הוחזרה לבה"ד מג"ב והוצע לה להשתחרר מהצבא בשל הבעיות הרפואיות. "קיבלתי את זה מאוד קשה. הרי כל החיים רק רציתי להיות לוחמת, וזה לא קרה. אבל גם לא הסכמתי להשתחרר. שוב נלחמתי ולבסוף החזירו אותי לצה"ל ונשלחתי לקורס סמב"ציות בפיקוד העורף".
לאחר הקורס שובצה שקד לשרת בפיקוד דרום. "בהתחלה לא הבנתי כל כך לאן הגעתי, מה רוצים ממני אבל אז, שלושה חודשים אחרי שהגעתי לשם, החל מבצע שומר חומות והבנתי עד כמה העבודה שנעשית בפיקוד העורף היא משמעותית וחשובה. ישבתי בשולחן המרכזי, יחד עם בעלי התפקידים האחרים, ולפעמים גם עם האלוף".
לפני שנה שקד השתחררה משירות סדיר אבל במבצע האחרון, "מגן וחץ", היא גויסה למילואים. במסגרת תפקידה הובילה וריכזה מידע מבצעי בשולחן המרכזי של מחוז דרום ותרמה את חלקה בהצלחת המבצע.
"אני מרגישה חד משמעית שאני תורמת, ושהייתי באופן ישיר חלק מכל האירועים המרכזים בגזרת המחוז".
קראו עוד:
ולמרות זאת, את עדיין רוצה להיות לוחמת?
"זה תמיד יהיה מעל הראש שלי. ברור. זה החלום ואני לא ויתרתי עליו. היום אני נלחמת לחזור למג"ב, למסלול לוחמה, שם אני רוצה להיות. אני מוכנה לעשות את כל המסלול מהתחלה, את כל הדרך כדי לשרת שירות קרבי במג"ב".
