תושב הקריות רכש חבילת נופש משפחתית להונגריה באמצעות הדקה ה־90 כטיול בת מצווה לבתו, ולמחרת הודיעה לו החברה כי חלה טעות בפרסום המחיר והוא נדרש להוסיף 540 דולר. לאחר שסירב, חברת הנסיעות ביטלה את ההזמנה. בפסק דין שניתן השבוע בבית משפט לתביעות קטנות בקריות נדרשה החברה לפצותו בסכום של 3,000 שקל.
בחודש ספטמבר אשתקד הבחין התובע באתר של הדקה ה־90 בחבילה הכוללת ארבעה ימים בהונגריה בסכום של כ-1,300 דולר. בעקבות זאת התקשר לחברה והזמין את החבילה לו ולבני משפחתו. בתוך כך קיבל אישור על ההזמנה הכולל פירוט הטיסות.
יום למחרת התקשר נציג החברה לתובע ואמר לו שחלה טעות בפרסום מחיר החבילה והוא נדרש להוסיף 540 דולר. התובע סרב, ונציגת הנתבעת איימה עליו בביטול העסקה, וביום למחרת היא בוטלה.
לאור זאת הגיש התובע תביעה נגד הדקה ה־90 וישראייר תעופה ותיירות. לטענת חברת הנסיעות, ההזמנה אושרה והועברה לצד השלישי, חברת ישראייר. זמן מה לאחר מכן הודיעה להם ישראייר כי המחיר שניגבה אינו תואם את מחיר החבילה וביקשה להוסיף את ההפרש.
עוד הוסיפה הדקה ה־90, כי לאחר דין ודברים בינה לבין ישראייר הסכימה ישראייר להשתתף בסכום של 270 דולר בהפרש כאשר התובע ישלם את החצי השני. אולם התובע סירב לשלם והחבילה בוטלה. "הנתבעת סבורה שאין להטיל עליה כל אחריות, משום שהיא רק מתווכת בין הלקוח לספק, ומשום כך גם הגישה הודעה לצד שלישי", נכתב בפסק הדין.
לטענת ישראייר מחיר החבילה עודכן באותו יום בו בוצעה ההזמנה על ידי הלקוח והודעה על כך הועברה בשעות הבוקר לדקה התשעים. חצי שנה לאחר מכן בוצעה העסקה עם התובע. עוד טענו, כי הציעו שהחברות יחלקו ביניהן את ההפרש.
קראו עוד >>
"הצד השלישי סבורה כי האחריות מוטלת על הנתבעת, אשר התרשלה ולא הסבירה לתובע את תנאי ההזמנה, ביטלה את ההזמנה ללא אישור התובע, ולא פעלה יחד עם התובע והבהירה לו לפעול לשם הקטנת הנזק", נכתב.
במהלך הדיון העיד התובע כי בסופו של דבר הסכים לשלם את מחצית ההפרש. אולם השיחה עם הנציגה התנתקה והיא לא חזרה אליו. יום למחרת הם ביטלו את העסקה.
השופט מוטי כהן קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי על הדקה ה־90 לשלם לתובע פיצוי בגובה 2,500 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בתוספת הוצאות משפט בסך 500 שקל. כמו כן קבע כי על חברת ישראייר לשפות את הדקה ה־90 בסכום של 750 שקל.
"שוכנעתי כי התובע הסכים בסופו של יום להשלים עם דרישת הנתבעת, אף אם הדבר היה תחת מחאה, ומשום כך סבורני כי הנתבעת ביטלה את החופשה בחוסר תום לב, שעה שיכולה הייתה בעלויות נמוכות יותר למנוע את הביטול ולאפשר קיום החופשה, לא כל שכן שעה שהצד השלישי נאות להשתתף בעלויות הפרש החבילה", כתב.