מאז פתיחת המלחמה בדרום נחשב שלומי זיו, בן 40, תושב המושב אלקוש שליד מעלות כנעדר וככל הנראה חטוף בידי החמאס בעזה. מאז אותה שבת, בני המשפחה לא הצליחו לאתר אותו בסרטונים השונים שפורסמו והם עדיין לא קיבלו הודעה רשמית לגבי מצבו. אחותו הקטנה, עדי, אמרה השבוע בשיחה למיינט קריות: "בסרטונים לא ראו אותו. אחי שלומי ככל הנראה חטוף, אבל אין אינדיקציה סופית לכך. אנחנו מחכים לבשורות טובות".
שלומי הוא הגדול מבין שלושת בני המשפחה, שמתגוררת בנהריה. אמו עובדת במרכז הרפואי לגליל, אביו אינו עובד ויש לו שתי אחיות, רויטל שהתחתנה לא מכבר, ועדי.
שלומי הועסק בצוות האבטחה של המסיבה ברעים, אך לא נשא נשק. הוא נסע למסיבה יחד עם קרוב משפחה של אשתו מירן, אביב אליהו ז"ל שנהרג באבטחה. יחד עימו היה גם עולה מאנגליה, ג'ק מרלו, שאותו אימץ בחודשים האחרונים מאז שעלה לבדו לארץ וגם הוא נהרג במתקפה הרצחנית של מחבלי החמאס.
בבוקר הפיגוע אחותו רויטל התקשרה אליו בחרדה ושמעה אותו נושם בכבדות דרך הטלפון. הוא אמר לה: "אני אחזור אלייך", והשיחה נותקה. מאז, לא נוצר כל קשר עימו.
השבוע סיפרה עדי כי אחיה הגדול נשוי וללא ילדים, סיים לאחרונה קורס לעיצוב פנים ועמד לקבל את התעודה ולהתחיל במסלול חדש.
"אנחנו מחכים שיחזור כדי שניסע ביחד לאסוף את התעודה. אחי הוא אדם שמח וחייכן וטוב לב, שנון ומצחיק. הוא יודע הרבה עובדות שלא תמיד חשובות, יש לו ידע רחב, אוהב היסטוריה וגיאוגרפיה. אחי אוהב את המולדת, הוא לקח את ג'ק תחת חסותו, היה מביא אותנו בימי שישי לארוחות המשפחתיות. ג'ק ראה באחי מודל לחיקוי, רצה להיות כמותו. רצה להתגייס ולהקים פה משפחה. בני משפחתו בקשר איתנו כל הזמן, מתפללים ששלומי יחזור בשלום".
"מתגעגעת מאמי"
מה עמדתך לגבי העסקה שמדברים עליה, לשחרר את כל מחבלי חמאס תמורת בני הערובה?
עדי: "אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא. אני אומרת דבר אחד: שהמדינה תעשה את כל מה שאפשר כדי להחזיר את החטופים הביתה. אני רוצה להאמין שזה מה שהם עושים. אני בוטחת במדינה, בשב"כ, במוסד ומאמינה שהם עושים את העבודה. אני מבינה את הדילמה האם לשחרר מחבלים שרצחו ושיש אנשים שאותם מחבלים רצחו את יקיריהם".
קראו עוד:
אשתו של שלומי, מירן, פרסמה מספר פוסטים בדף הפייסבוק שלה וביקשה שייעשה כל מאמץ להחזיר את בעלה: "מאמי שלי! 4 שבתות שאתה לא פה, 23 ימים כמו נצח שלא ראיתי אותך, 21 ימים לסיוט שלא נגמר, אני בטוחה שאתה שורד וחזק ושתחזור אליי, לכולנו, להורים, לאחיות, לאחייניות שלך, למשפחה שלי, להורים לאחים, לגיסות ולאחיינים שלי, ולכל מי שמייחל ומתפלל לחזרה שלך.
"אתה זה שתכניס לנו קצת אור בימים החשוכים שאנו נמצאים בהם מאז אותה שבת שחורה, 7.10. אוהבת אותך וכל כך מתגעגעת מאמי, מתפללת שתהא זו השבת האחרונה בלעדיך!".
בפוסט אחר כתבה: "התעוררנו ליום ה-19. סיוט מתמשך שלא נראה שהולך להיגמר בקרוב. ישראל 2023. אזרחים ביניהם תינוקות, ילדים, מבוגרים גברים ונשים תקועים בשבי והעולם שותק. אכזבה, כעס תסכול ובושה שזאת המנהיגות שלנו. בימים אלה מבינה את כל אלו שבחרו לעזוב ולרדת מהארץ. הם הבינו הרבה לפנינו שאין פה על מי באמת לסמוך".