האחים דן וגד ליברזון, מקרית מוצקין, הצליחו להיחלץ בשלום משדות הנגב, שם נערכה בסוף השבוע מסיבת הטבע הגדולה. השניים, שבשלב מסוים של המנוסה נפרדו דרכיהם, חזרו לביתם בקרית מוצקין, לאחר אירוע שלא יישכח לעולם.
3 צפייה בגלריה
"שמעתי רכב מתקרב ואיש צועק 'יש כאן יהודים? האחים דן וגד ליברזון מקרית מוצקין
(צילום: פרטי)
דן (22), שירת בחיל הים וגד (21), מתנדב בסיירת אגוז, יצאו ביחד לבלות במסיבת הטבע יחד עם עוד 3,000 צעירים מכל רחבי הארץ. בדרך לאתר המסיבה שם לב אחד האחים, לשלטים המורים לכיוון עזה. בריאיון ל"ידיעות המפרץ" סיפר דן: "שמנו לב לשלטים ואז אחי אמר אשכרה אנחנו בתוך עזה. אמרתי לו אז מה, אין לזה משמעות. בשש וחצי בבוקר פתאום כן הייתה לזה משמעות. באמצע המסיבה שמענו פיצוצים. תחילה לא כל כך הבנו מה קורה, חשבנו אולי ניסוי כלים של צה"ל.
"פתאום ראינו באוויר מלא כיפות ברזל ופיצוצים, ואז החלטנו לעזוב. היינו בשדה פתוח, מלא מכוניות, היה פקק גדול ביציאה, הכבישים היו חסומים. אמרנו נצא דרך השטח הפתוח. פתאום שמענו יריות מעלינו. הגענו למחסום משטרתי ואמרו לנו לנסוע ימינה. כולם נסעו ימינה והיה פקק ממש גדול. לפתע שמענו יריות, לדעתי מאקדח, ממש קרובות. זה היה קרוב לאוזן. בשלב זה החלטנו להימלט ברגל. עזבנו את הרכב מונע בשטח, ורצנו".
צעקות בערבית
באותה שעה עמדו האחים בקשר עם אביהם, שי, בקרית מוצקין. תחילה, הוא לא הבין, כמו כל אזרחי המדינה את גודל האסון המתרחש בדרום. "הם סיפרו ששמעו פיצוצים, אמרתי לא נורא, בטח מטח אחד, תסעו משם", סיפר האב. "הם נסעו עד ששמעו יריות ונמלטו ברגל. הם סיפרו לי ששמעו יריות, חשבתי אולי מחבל שניים הצליחו לחדור, איך הוא או הם יכולים להתמודד מול 3,000 צעירים? אבל פתאום הם סיפרו שיש אופנועים וצדים את הצעירים בשדה. אמרתי להם להסתתר ולהסוות עצמם. וזה מה שהם עשו".
דן: "ברחנו על החיים שלנו. נכנסו לסוג של שיח, נשארנו שם שלוש שעות. הגיעו עוד אנשים, היינו שם עשרה אנשים בערך. לא זזנו, שמענו יריות באוויר, שמענו כדורים שורקים מעלינו, שמענו צעקות בערבית. שמעתי בחורה שמתחננת, לא הבנתי על מה ומישהו צועק לה "אוסקוט, אוסקוט".
'יש כאן יהודים?'
"פתאום שמענו שהמחבלים, חלקם רגלית, מתקרבים אלינו. ברחנו, כל אחד לכיוון אחר. אז נפרדתי מאחי, גד שברח יחד עם חבר מקרית ביאליק שבא איתנו, איתי מואס. הייתי לבד והסתתרתי בסוג של גזע עץ כזה. נגמרה לי הסוללה, לא יכולתי להיות בקשר עם אחי. אחר כך סיפר לי שהגיע אליו רכב חילוץ, והוא סירב לעלות בלעדי. המשיך בשטח עד שחילצו גם אותו ואת שי. לפתע שמעתי רכב מתקרב ואיש צועק 'יש כאן יהודים? באתי לחלץ'.
קראו עוד:
"רצתי אליו, נופפתי שימתין לי. נדחסנו לרכב שלו עשרה אנשים, גם בתא המטען נכנסו חבר'ה. הוא חילץ אותנו למושב קרוב, שם נתנו לנו לשתות ולהתקלח. עוד ברכב החילוץ התקשרתי לגד, גם לו נגמרה הסוללה. התקשרי לאיתי, לא ענה לי הרבה זמן. לבסוף ענה ואמר שגם הם חולצו".
גד ואיתי נמלטו לכיוון הגדר, אחר כך שינו כיוון עד שהגיע רכב צבאי וחילץ אותם מהשטח. הם הוצאו בסופו של דבר מעוטף עזה, דן תפס טרמפ למודיעין משם אספו אותו הוריו וגד הגיע בהסעה לבאר שבע ומשם לקריות.
דן: "חוויה לא נעימה, לא שגרתית קשה. האמת שלא האמנתי בחיים שדבר כזה יכול לקרות. היו רגעים שראיתי את המחבלים בשחור מסתובבים בשטח ולא האמנתי שאני יוצא מזה".
שי ליברזון: "הייתי איתם כל הזמן בקשר וזה היה קשה מאוד עבורם. אנשים נהרגו סביבם, מחבלים צדו בשדות את הצעירים הללו. בחלקם ירו, אחרים נלקחו כפותים לעזה. דן חולץ בסביבות השעה 13.00, גד בסביבות 14.00. היו רגעים מאוד קשים בשבילי. הם תיארו מה קורה סביבתם, הנה חוטפים פה ילדה, דיברו בשקט שלא ישמעו אותם. בשלב מסוים אמרו 'אבא, אנחנו אוהבים אותך'. זה קשה מאוד. היה פה מזל גדול או נס, כל אחד עם ההגדרות שלו. זה אירוע בלתי נתפס, קריסה קולוסלית של כל מה שהכרנו".
