שגרת חייו של ירון אטיאס (50), תושב קרית מוצקין, השתנתה לבלי הכר בשמונת החודשים האחרונים. "בראש השנה חשתי ברע, התחילו לי בחילות והקאות", משחזר אטיאס. "בהתחלה חשבתי שמדובר באיזשהו וירוס שיחלוף בעוד כמה ימים. אבל כשזה נמשך, הייתה לי תחושת בטן שמשהו לא בסדר. הלכתי לרופא, ששלח אותי מיד לבדיקות. כשהגיעו התוצאות הוא זימן אותי אליו והודיע לי 'יש לך אי ספיקת כליות חמורה ואף סופנית'. הרופא הסתכל עליי ואמר לי שהוא לא יודע איך במצב הכליות שלי אני עדיין חי".
מיד לאחר מכן החל אטיאס לעבור טיפולי דיאליזה במכון הדיאליזה של הכללית בקרית ים, כשלוש פעמים בשבוע. "אלה טיפולים קשים מאוד לגוף. אחרי כל טיפול אני מותש ועייף. החיים שלי נעצרו, מעשייה רחבה הפכתי לאדם חולה שנזקק לטיפולים דחופים. המצב כולו מחליש את הגוף, ובכל פעם זה רק מורגש יותר ויותר".
קראו עוד >>
עד שהחלה הקורונה, היה אטיאס איש עסקים מצליח שבבעלותו מספר מסעדות בספרד, שם גם התגורר. "הקורונה החלה ואני חזרתי לארץ. בעקבות המצב, המסעדות נסגרו, ואני חזרתי לקריה, לבית של אמא שלי. כיום אני חי איתה ומסייע לה בכל מה שהיא צריכה". אטיאס גרוש ואב לשלושה, בת 25, בן 23 ובת ה-15.
"כשבני היה בן 11, הוא חלה בסרטן. מצאו לו גידול ברגל, ובמשך שבע שנים הייתי איתו בטיפולים ומרחוק עם העסקים בספרד. כשהוא נרפא, חזרתי לספרד, וכשהגיעה הקורונה, חשבתי שעוד משבר לפני. כעת אני מבין שמשבר הקורונה לא היה כל כך חמור, יחסית".
אטיאס נבדק לצורך כניסתו לרשימת הממתינים להשתלות כליה. "לצערי, בקרב בני המשפחה שלי אין מי שיתרום. הילדה הקטנה צעירה מדי, ולאור עברו הרפואי של הבן, הוא לא יכול. הבת הגדולה רצתה לתרום לי, אבל יש לפניה חיים שלמים, היא עוד לא ילדה, ואני לא רוצה לסכן אותה.
אני לא רוצה להרים ידיים, יש לי אמא לטפל בה ושלושה ילדים שאני קשור ואוהב אותם, ואני צמא לחיים ומקווה שהישועה תימצא בקרוב".
