הרב משה אוירכמן, רב בית הכנסת המרכזי בקרית ים, "שערי משה": "כאב לי לראות את מספר המתפללים הקטן בבית הכנסת. במקום 700 איש, הכנסנו 40-50 מתפללים, בקפסולות, עם מסכות. כאב לי במיוחד כשאמרנו 'יזכור', וכל העולים הוותיקים, שלרוב מגיעים, לא באו השנה.
קראו גם:
"רבים לא הגיעו כלל לבית הכנסת, אבל הבנתי את החשש: בעצמי חליתי בקורונה, ורק לפני שבוע יצאתי מזה. זה הזכיר לי את יום כיפורים כשהייתי בן 13, ופתאום החלה מלחמה, וכולם יצאו מבית הכנסת והלכו לחזית. זה לא אותו דבר, אבל הייתה לי הרגשה דומה".
הרב חיים דיסקין, רבה הראשי של קרית אתא: "זו תקופה קשה. יש אנשים שמאז חג פורים לא יצאו מהבית, הם בחרדות וחוששים. השנה באו לבית הכנסת פחות אנשים. אמרנו לכל מי שלא יכול או חושש, שיישאר בבית.
"חילקנו את בית הכנסת לכמה מניינים, רבים התפללו בחצרות. אני התפללתי עם מניין מצומצם בתוך בית הכנסת, והיה קשה. נזכרתי כשהייתי ילד ופרצה מלחמת יום הכיפורים. אומנם הפעם המלחמה היא לא נגד אנשים, אבל היא נגד אויב קשה שלא יודעים עדיין כלום עליו".
הרב מאיר דרוקמן, רבה הראשי של קרית מוצקין: "התפללתי בבית חב"ד בקרית מוצקין, בכמה מניינים. חלק השכירו את סניף השומר הצעיר בקרית חיים, והתפללו שם. מאות אנשים התפללו בחוץ, הכנו מראש רחבות עם קירור. ברור שזו היתה תפילה שונה. רבים נמצאים בבידוד, בהם בני משפחה שלי, והם כמובן לא הגיעו. אני רק מחכה ליום שנוכל להתפלל שוב בלי מסכות".
הרב יוסף הלוי אברקי, רבה הראשי של קרית ים: "ילדיי הציעו לבוא ולהתפלל איתי, ואני סירבתי. לא רציתי לקחת אחריות על אף אחד. זו היתה תפילה קשה, אבל אחת ממטרות של התפילות ביום הכיפורים היא לענות את הנפש, אז בתפילת היחיד הוספנו לעינוי.
"אני מקווה שהתפילה תעזור, כדי שבשנה הבאה נחזור לחיות ולהתפלל כרגיל. דבר אחד אני יכול לומר: אם חלילה אדם אחד נדבק במחלה הזו בגלל תפילות יום הכיפורים, ספק אם התפילה השיגה את מטרתה. ההגנה בפני הנגיף היא בידי האדם. מי שהולך לבית הכנסת, לא הולך בגלל יראת שמים, אלא בגלל ההרגשה של עצמו, וזה בניגוד להשקפה היהודית".
פורסם לראשונה: 15:24, 30.09.20
