קבלן בנייה מהקריות מואשם כי תקף צעירה שיצא לבלות איתה בבית מלון בחיפה. כתב האישום שהוגש נגדו מגולל כיצד בין רגע הוא שינה את עורו והפך לאלים מאוד. בראיון ל-mynet קריות מספרת הצעירה על רגעי הפחד והסיוט של חייה, וכיצד הג'נטלמן שהכירה הפך לפתע ל"חיה אכזרית", כדבריה. הקבלן מכחיש את כל המיוחס לו.
האירוע המתואר בכתב האישום התרחש ביום המחאה נגד אלימות כלפי נשים. הצעירה, אשר הכירה את הקבלן בבית כנסת שלושה שבועות קודם לכן, יצאה לבלות עימו בחדר במלון לאונרדו שבחוף הכרמל בחיפה. לאחר בילוי משותף של מספר שעות, הביע הנאשם את רצונו ללכת הביתה, והצעירה ביקשה ממנו להישאר, תוך שהיא מלטפת את כתפו.
"מה זה? אתה אלים"
הצעירה מספרת: "הכל היה בסדר. הוא רצה ללכת, שמתי לו יד על הכתף ואמרתי לו: 'בוא נישאר עוד קצת', ואז הוא נתן לי דחיפה חזקה מאוד ואמר לי: 'אני צריך ללכת, מה את לא מבינה'. הייתי בשוק ואמרתי לו, 'מה זה? אתה אלים, אני לא מכירה אותך ככה', והוא אמר לי: 'את מתבלבלת, אני לא אלים, את מבינה'.
"הוא תפס אותי מהשיער, הרים אותי עד שהרגליים שלי התנתקו מהרצפה, ונתן לי סטירות תוך כדי שהוא אומר לי: 'אני לא אלים, אני לא אלים, את מבינה אותי', וצועק עליי ונותן לי סטירות חזקות לפנים וגורר אותי מהשיער לתוך הכיור, פותח את המים החמים ומכניס לי את הראש לתוך הכיור, ואני לא יכולה לנשום, אני צועקת וזה לא מעניין אותו, ואני תוך כדי משתינה על עצמי מפחד, מחרדה, וצועקת לו: 'אני עושה פיפי על עצמי, תעזוב אותי'.
"הייתי מבולבלת. פתאום אני מוצאת את עצמי על הרצפה, והוא נכנס לשירותים, חוזר אליי ואז אומר: 'לא קרה כלום, אני מתנצל, יאללה בואי נלך'. אני אומרת לו, 'לא קרה כלום!? אתה בן אדם אלים, אתה אכזר', ואז שוב, אותו סרט של מכות.
"הוא מרים אותי מהשיער, נותן לי מכות, סטירות, עד שהגעתי למצב שעוד פעם אני על הרצפה, והוא ממשיך לתת לי מכות, ושוב לוקח אותי לכיור, מכניס את הראש למים ולא נותן לי לנשום, מטביע אותי. ואז שוב הוא משחרר והולך לשירותים, הוא מבולבל עם עצמו.
"אני רואה שהוא לא מבין מה קורה סביבו, הוא יוצא מהשירותים, מסתכל עליי בהלם מעצמו, ומתחיל לבכות בהיסטריה ואומר לי: 'אני מתנצל, אני לא יודע מה קרה לי, את כזאת מדהימה, איך עשיתי לך כזה דבר', ואז הוא התחיל לנשק לי את הידיים ולהגיד: 'סליחה, תתני לי חיבוק'.
הוא הסתכל עליי וצעק: 'איך עשיתי לך כזה דבר?', ונתן אגרוף לתוך הטלויוזיה, אחרי זה הוא אמר לי: 'עכשיו תסתמי את הפה. יש הוכחות, אנחנו חייבים לצאת מפה מהר'.
"אמרתי לו שאני הולכת לבד, הוא לא הסכים והתעקש שאסע איתו. זה הגיע למצב שהוא לא נתן לי לצאת מהחדר, הוא כלא אותי בחדר והוא בוכה ומתנצל, ואני לא מוכנה לנסוע איתו. בסוף אמרתי לו, 'בסדר, אני אסע איתך, רק תן לי לצאת מפה'.
יצאנו מהחדר, והוא שם לי יד על המזוזה ואמר לי 'תישבעי לי שאת לא מתחילה לצרוח לי עכשיו במסדרון'. אמרתי לעצמי, איך אני אצליח לברוח, אם הוא יתפוס אותי עכשיו הוא ירצח אותי, אני אשה, הוא גבר, אני נמוכה, הוא גבוה. יצאתי איתו ונכנסנו לאוטו. כל הנסיעה הוא דיבר שהוא מצטער ומצטער, ואני לא דיברתי כלום".
"היה לו מבט מטורף"
"נכנסתי הביתה", ממשיכה הצעירה. "באותה העת רק אחותי היתה בבית, ואני צורחת, צורחת, והיא לא מבינה מה קורה, ואני לא מצליחה לדבר. היה לו מבט מטורף בעיניים, ואני חשבתי שאני הולכת למות. באיזשהו שלב אמרתי לו, 'אני יודעת שאני אמות' - כשהוא דחף לי את הפנים לתוך הכיור, פחדתי על החיים שלי. השתנתי במכנסיים, זה גמר עליי, הרגשתי שאני לא יוצאת מזה.
"אני מאמינה בדת, אנחנו עם סלחן ורחום, ואפילו בתפילת שמע כתוב 'אני סולחת לכל אלה שחטאו, לכל אלה שאנסו', ואני קוראת את זה כל יום. אבל יש הבדל בין לפגוע ולהגיד סליחה, לבין זה שאני מעולפת על הרצפה והוא ממשיך וממשיך להכות, ובסוף הוא גם לא מודה. תהיה גבר, תודה, תגיד כן עשיתי, מצטער, בעימות אמרתי לו: 'תגיד את האמת, תהיה גבר', והוא עונה: 'אני לא יודע על מה את מדברת, לא עשיתי לך כלום'.
"העימות איתו היה קשה מאוד. אפילו שאני דוברת אמת ובטוחה בעצמי, עימות זה דבר לא נעים. הכל היה טרי, היו לי כאבים בגוף, הקרקפת עד עכשיו כואבת והקרחת תישאר עוד הרבה זמן.
"אני מרגישה כל כך עצובה, לא רק בגלל שזה קרה לי, אלא בגלל שדברים כאלה קורים, שגבר חכם על אשה וניצל את העובדה שהוא יותר חזק ממני והשתמש בזה.
המסר העיקרי הוא להיות ערניים, כשגבר מבקש סליחה וככה הוא בוכה, זה יכול לבלבל את האשה, אבל היא צריכה לדעת לקום וללכת. שאף אשה לא תיכנע לזה. גבר שמכה הוא לא גבר, הוא צריך לשבת מאחורי סורג ובריח כדי ללמוד שלא מרביצים. לא לסלוח על דברים כאלה. להיות ערניים ולא למחול גם אם מבקשים סליחה, לא לעצום עיניים".
הצעירה, בעלת תואר שני ועובדת בעבודה עם הציבור הרחב, מנסה לחזור לשגרת חייה: "כל יום בבוקר אני שמה מסיכה ויוצאת לעבודה עם לב מנופץ. לפני כן לא היו סימנים מחשידים, והוא דווקא מצא חן בעיני".
הקבלן מואשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד. כתב האישום נגדו מגולל את כל מה שסיפרה הצעירה בראיון ל"ידיעות המפרץ", אם כי בשפה משפטית. יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו עד תום ההליכים נגדו.
בבקשה ציינה התובעת: "גירסתה של המתלוננת מהימנה ותואמת את חומר הראיות". כן ציינה התובעת את הראיות שיש בידי המשטרה, בהן הודעת מצוקה שהמתלוננת הצליחה לשלוח לדודה מהשירותים, הודעה אותה מחקה במהירות, אך היא נשארה בטלפון של הדוד.
"המשפחה שלי תתרסק"
הקבלן הכחיש באמצעות סניגורו, עו"ד ציון שמעון, את המיוחס לו, וטען כי הצעירה אובססיבית כלפיו. התובעת, פקד יפית לוי, אשר ביקשה להאריך את מעצרו עד לתום ההליכים, ציינה: "מסוכנותו של הנאשם נלמדת מקריאת כתב האישום, המתאר כיצד תקף באכזריות בחורה איתה נפגש רק כשלושה שבועות, בחדר במלון", כמו כן ציינה שהמתלוננת חוששת לחייה.
בתום הדיון המשפטי ביקש הקבלן להגיד את דבריו לבית המשפט, והתחנן בפני השופטת שתשחרר אותו: "זאת הפעם הראשונה שאני נעצר, יש לי חברת בנייה ויש לי שני מגרשים שקניתי, אני הבעלים. כל הכספים של ההורים שלי, הכל משועבד עבור החברה שלי. אני אתרסק וכל המשפחה שלי תתרסק".
כמו כן טען הקבלן כי הכיור בחדר המלון בנוי בצורה כזאת שכלל לא ניתן להכניס אליו ראש של אדם, וגם הכחיש ששבר את הטלוויזיה. השופטת בחנה את חומר הראיות בתיק והסתכלה על תמונות הכיור בחדר המלון, ודחתה את טענותיו של הקבלן. היא ציינה כי ניתן להכניס ראש לכיור. כמו כן ציינה שעל פי עדות עובד במלון, הטלוויזיה בחדר אכן היתה שבורה, וכי הסדק שנגרם לה, לא היה לפני שהנאשם שכר את החדר.
השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב, אשר שמעה את הצדדים, קבעה כי בתיק קיימות ראיות לכאורה להוכחת האמור בכתב האישום, וכי הנאשם מסוכן. היא דחתה את בקשתו להשתחרר למעצר בית, משום שהבתים שהוצעו הם של הוריו או קרובי משפחתו אשר מתגוררים בקריות, וקרובים גיאוגרפית לביתה של המתלוננת, שגם היא מתגוררת בקריות.
ארבעה ימים לאחר מכן, ב-16 בדצמבר, הגיש הסניגור, עו"ד ציון שמעון, חוזה שכירות לדירה ששכר אביו של הקבלן בעיר מרוחקת בצפון, וביקש מבית המשפט לשחרר את מרשו לדירה זו. בית המשפט נעתר לבקשה, וקבע כי המפקחים שיפקחו על הקבלן שלא ייצא מבית זה עד לתום המשפט נגדו, הם הוריו ושותפו לחברה הבנייה.
על שחרורו אמרה המתלוננת: "אני מאוכזבת מהמערכת המשפטית. איך נותנים לבן אדם אכזרי כזה להיות משוחרר, ועוד בלי אזיק אלקטרוני. ימים ולילות אני לא ישנה, אני עם סיוטים וחרדות, בוכה בלי סיבה".
