בבית משפחת ביטון מתקשים לעכל את הטרגדיה הגדולה שפקדה אותם, בעקבות מותו של בנם, אביאל ביטון ז"ל, בתאונת דרכים, כשחצה את הכביש בדרך הביתה.
ההורים סימה ושגיא ושלושת ילדיהם המומים וכואבים, לא מבינים מאיפה נחתה עליהם המהלומה הזאת. הם שבורים ומתקשים להאמין שאביאל איננו.
"אביאל הוא ילד שכולו נשמה, צינור שמחבר ללב", מספרת אמו סימה, בביתם כשהם יושבים שבעה.
סבתו יפעת, מספרת בבכי: "הוא היה הילד הכי טוב בעולם, בחיים הוא לא סירב לשום דבר, הילדים בבית הספר חיבבו אותו כי הוא היה אוהב את כולם, שומר על כולם. גם אם היה רואה ילד יושב בצד, היה בא ומחבק אותו".
נהג לעבור שם
אביאל ביטון ז"ל הוא הילד השני מבין ארבעה ילדים, למד בבית הספר התיכון טוביהו בבאר־שבע. הוא נהג לשחק כדורסל עם חבריו באולם בית הספר.
"הוא היה עושה את זה על בסיס קבוע, כל יום היה הולך לשם, אפילו מספר פעמים ביום, הוא מכיר את האזור, גרנו בנחל עשן, היום אנחנו גרים בכניסה לשכונה י"א. הוא היה מתאמן בכדורסל, הוא היה חוצה את הכביש (אצ"ל), יש שם מעבר חצייה לא מרומזר, אבל רק אנשים שמכירים את האזור ואת מעבר החצייה הזה, יודעים שצריך להאט שם. יש שם מעבר חצייה לא בולט, אין שם תמרור אזהרה, אני מכירה את המקום הזה כי אני עושה הליכות, אבל הרבה אנשים לא מכירים. יש גם שם צמחייה שצריך להוריד כדי לשפר את שדה הראייה כי אין שדה ראייה", מספרת סימה.
ביום חמישי שעבר, סמוך לשעה 21:41 התקבל במוקד 101 של מד"א במרחב נגב, על הולך רגל שנפגע מרכב ברחוב אצ"ל פינת החשמונאים. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי וביצעו פעולות החייאה באביאל, ופינו אותו למרכז הרפואי "סורוקה" כשהוא במצב אנוש.
חובש רפואת חירום במד"א, רון־אל ישראלי, סיפר: "הנער שכב על הכביש כשהוא מחוסר הכרה ללא דופק וללא נשימה עם חבלת ראש קשה. מיד ביצענו בו פעולות החייאה מתקדמות ופינינו אותו בניידת טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים, כשמצבו אנוש תוך כדי פעולות החייאה". מאוחר יותר אביאל נפטר מפצעיו.
השיחה האחרונה
"שלוש דקות לפני המקרה, אביאל התקשר אליי", מספרת סימה, "הוא אמר לי 'אימא, אני בדרך הביתה, הכנת לאכול?', אמרתי לו שהכנתי אוכל, אז הוא אמר 'אני בדרך'. אלמוג, אחיו הבכור, נשאר בתיכון להמשיך לשחק עם חברים".
בשיחה האחרונה עם בנה סימה בישרה לאביאל כי קנתה לו בגדים. "הוא ביקש ממני לצלם את הבגדים בטלפון ושאשלח, אמרתי לו 'תבוא תראה', אז הוא אמר 'אני יוצא אלייך'".
שלוש דקות לאחר השיחה, סימה שומעת רעש מחריש אוזניים של סירנות האמבולנסים שהוזעקו למקום התאונה. ליבה של סימה באותן דקות ניבא לה רעות. "ידעתי שזה הוא, היתה לי הרגשה", היא מספרת.
סימה נכנסה הביתה, לקחה את מפתחות הרכב, ותוך כדי התקשרה לבעלה ואמרה לו עוד לפני שקיבלה את הבשורה המרה: "אביאל מעורב בתאונת דרכים".
במקום התאונה היתה המולה גדולה, שוטרים, כוחות הצלה ואנשי מד"א. "ראיתי המון שוטרים, פניתי אליהם ואמרתי להם: 'נכון מעורב פה ילד בתאונה?', הם אמרו לי 'כן, אבל גברת תפני את הכביש', ואז היה לי פחד לעצור את האוטו ולרדת, היתה לי תקווה שאני טועה, ואז נסעתי לבית הספר טוביהו לקחת את הבן הגדול שלי, ואמרתי לו 'אביאל היה מעורב בתאונת דרכים'. הוא התחיל לצעוק ולבכות, בעלי אמר לי 'אני בדרך לשם', והוא הגיע לשם ונתנו לי את האישור שזה אביאל. למרות שהפראמדיק אמר לבעלי 'הכל בסדר' כי אסור לו להגיד יותר מדי דברים, אבל אני ידעתי שהוא מת במקום".
תלמיד חביב
ב־26 בדצמבר אביאל ביטון היה אמור לחגוג בר מצווה באירוע שתוכנן בבית הכנסת השכונתי. "אביאל היה ילד מקסים, ירא שמיים, עם לב רחב, חייכן, אחד שמחבר בין אנשים, ילד שהייתי מאחלת לכל אימא", מספרת סימה, כשזרם המנחמים בביתה לא פוסק.
בין המנחמים הגיעו גם המורות שלימדו את אביאל בבית הספר היסודי.
"הוא היה תמיד תלמיד חביב עם לב מאוד רחב", מספרת סימה אליסים, המורה שלימדה את אביאל בכיתות ד'־ה' בבית הספר "נווה מנחם", "ילד עם יכולת נתינה עצומה מאוד, הוא אהב מאוד לעזור, הראשון שקפץ לעזור לנו בכל דבר שרצינו, היו לו המון חברים שאהבו אותו מאוד. לאבד ילד זה נורא ואיום, הילד הזה באמת מיוחד".
גלית עמר לימדה את אביאל בכיתה ו' בבית הספר היסודי "נווה מנחם". "הוא היה צמא למחמאות, לחיזוקים, אני לא אשכח שבמחצית שנת הלימודים חילקנו תעודות, והתעודה שלו קצת היתה נמוכה, ואז אמרתי לו 'אביאל אתה יכול יותר', יום אחרי הוא פרח, הוא השקיע יותר והוציא ציונים טובים".
"נוסעים בטירוף"
רחוב אצ"ל בבאר־שבע ידע לא מעט תאונות במהלך השנים כשאנשים שילמו בחייהם ונפגעו. בקטע הכביש המדובר בין צומת הקאנטרי להיכל הקונכייה מותרת מהירות נסיעה של 70 קמ"ש, אולם מי שמכיר את התנהגות הנהגים באזור, יכול לספר על מהירויות נסיעה גבוהות יותר מהמותר, כאילו מדובר בכביש מהיר. "נהגים נוסעים כאן בטירוף ומסכנים חיי אדם", מספר תושב נחל עשן, לדבריו, נהגים רבים מנסים לתפוס את הרמזורים באור ירוק, ומוכנים להסתכן בנסיעה מופרזת כדי לעבור את כל הרמזורים בדרך.
קראו גם:
"השאלה שעולה היא למה לא מציבים 'במפרים' על הכביש הזה כדי שזה יגרום להאטת הנסיעה? ולמי מחכים, לעוד ועוד הרוגים?", תוהים נהגים.
אמו של אביאל, סימה, מתארת את מה שמתחולל יום יום בכביש זה. "עוברים שם אלפי ילדים ביום, צריך לעשות שם משהו כדי שהמקרה של אביאל יהיה האחרון. שמעתי שנהרג שם גבר בן 50, ואישה בת 80 נפצעה, אסור להשאיר את זה כך".
סימה מבכה את מותו הטראגי של בנה. "אני מאמינה שכל ההורים שומרים על הילדים שלהם, אבל צריך לשבת ולשוחח עם הילדים, ולהסביר להם את הסכנות, לא לדבר בטלפון, אני לא יודעת מה היה שם בדיוק (בתאונה שבנה נהרג - י.ל), אני רק אומרת מה יכול לקרות. לא לדבר בטלפון כשאתה חוצה כביש, חלילה לשים אוזניות, אנחנו רואים מה קורה".
להזהיר את הילדים
זוהר ג'אן נחמני, קרובת משפחתו של אביאל ביטון ז"ל, מתגוררת לא הרחק מהכביש ברחוב אצ"ל, ומכירה את התופעה של נסיעה במהירות מופרזת. "נוסעים פה כמו מטורפים, מכפילים את המהירויות, זה צומת כל כך מסוכן (אצ"ל - החשמונאים), אתה שומע את החריקות בכביש כל הזמן, וכמעט תאונה, והכביש הזה באמת מסוכן. למה לא מגבירים אכיפה? למה לא מתקינים במפרים ומצלמות במיוחד בשעות הלילה, כשהילדים בחופש והם נשארים בחוץ מאוחר. אביאל ז"ל היה עוד מעט בן 13, וזה גיל שאתה מאפשר להם לצאת ואתה לא יכול לעצור אותם בבית, זה באמת כביש מפחיד".
זוהר ג'אן נחמני לא מעכלת שאביאל ז"ל איננו. "זו אבדה גדולה באמת, ילד מלח הארץ".
למתן מהירות
על פי נתוני עמותת "אור ירוק", משנת 2003 נפגעו כ־500 בני אדם בתאונות דרכים ברחוב אצ"ל.
מנכ"ל עמותת "אור ירוק", עו"ד יניב יעקב, התייחס לתאונה ואמר: "אני משתתף בצערה של המשפחה השכולה. רחוב אצ"ל הוא רחוב מרכזי החוצה בין שכונות ויש בו ריבוי של הולכי רגל שהם אוכלוסייה בסיכון גבוה להיפגע בתאונות דרכים. מיתון וריסון תנועה הוכחו בעולם כאמצעי בטיחות אפקטיביים לצמצום היפגעותם של הולכי רגל בתאונות דרכים. הנחת פסי האטה לאורך ברחוב תאלץ את הנהגים להוריד את מהירות נסיעת כלי הרכב ולאפשר מעבר בטוח להולכי רגל".
לדבריו, "צמצום המהירות יאפשר לנהג להגיב גם אם הולך הרגל התפרץ לכביש, ובמקביל, יקטין את עוצמת הפגיעה. באותם רחובות שיש בהם ריבוי של ילדים, חשוב מאוד למתן ולרסן את מהירות נסיעת כלי הרכב. בפעולות פשוטות וזולות אפשר להציל חיים".
בוחנים פתרונות
דובר עיריית באר־שבע, אמנון יוסף, מסר: "בהגדרתו מדובר ברחוב עורקי מאסף. רחובות מסוג זה מקשרים ומרכזים תנועה אליו מכבישים סמוכים הנעים במהירויות נסיעה בדרך כלל יותר גדולות מכביש פנימי, כאשר מהירות הנסיעה המקסימלית המותרת מצוינת בתחילת כל קטע כביש על ידי תמרור.
"יש לציין כי בכבישים מסוג זה (כולל רחוב אצ"ל) לא מציבים פסי האטה. מפגש רחובות אצ"ל - חשמונאים מאופיין בפניות מוטוריות אפשריות ימינה/ימינה בלבד עם אזור חצייה מוסדר ומונגש אל אצ"ל.
אגף התנועה העירוני האמון על שמירת הבטיחות בכבישי באר־שבע, יבחן עם גורמי מקצוע בתחום פתרונות אפשריים בכביש הנ"ל, תוך שמירה על הנחיות משרד התחבורה ורמת בטיחות מקסימלית".
פורסם לראשונה: 18:51, 11.08.23
