חודשים בודדים לאחר הבחירות מודיע ראש העיר, ציקי אבישר, כי בכוונתו לנסות ולספח את קרית חיים לשטח המוניציפאלי של קרית מוצקין. אולם כעת קרית חיים מסופחת לעיריית חיפה וראש העיר, יונה יהב, מתנגד לתהליך.
מהיכן נולד הרעיון?
אבישר: "מוצקין מדורגת באשכול סוציו-אקונומי 7, אבל העירייה נתמכת כלכלית שנים על ידי המדינה. אין שטחי מסחר ותעשייה וההכנסות מארנונה למגורים בלבד לא יכולות לממן את השירותים העירוניים. צריך לפחות 40% הכנסות עצמיות מארנונה עסקית, במוצקין הן עומדות על 14%.
"הדרך היחידה להוזיל ארנונה שתאפשר בעתיד לשדרג את השירותים העירוניים היא סיפוח קרית חיים ושטחי התעשייה שלה למוצקין. למוצקין וחיים יש רצף אורבני טבעי, דימיון דמוגרפי ורמה סוציו-אקונומית זהה. הרבה יותר משותף מאשר לקרית חיים וחיפה.
"חיפה מנצלת את ההכנסות הגדולות מהארנונה שמגיעה מהתעשייה המזהמת בשטחה של קרית חיים. איחוד יניב לתושבי שתי הקריות הרבה יותר כסף, שדרוג השירותים ויאפשר הוזלה בארנונה למגורים. זהו מהלך נדרש ואינטרס הדדי".
אולם ראש העיר, יונה יהב, מתנגד לרעיון, ואמר: "אין שום סיבה להתייחס לשטויות של חסר ניסיון".
כיום קרית חיים, היא חלק מהשטח המוניציפאלי של עיריית חיפה, ומנוהלת גם על ידי הוועדה המקומי. הוקמה ב-1933 כשכונת פועלים ונקראה על שם חיים ארלוזרוב. הקריה, שמתגוררים 27 אלף תושבים, מחולקת למערבית ומזרחית, כשהגבול בין השתיים נחתך בפסי הרכבת, ואזורי התעשייה בה מהווים מקור הכנסה עיקרי.
קראו עוד:
עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת קרית חיים הייתה רשות עצמאית, אך מאז סופחה לחיפה. במהלך השנים האחרונות, במיוחד בחמש שנים האחרונות, בתקופת כהונתה של ראש העיר לשעבר עינת קליש, ניסתה קריית חיים להתנתק מחיפה ולחזור לעצמאות – אך ללא הצלחה.
צילה ברוך, יו"ר הוועד המקומי של קרית חיים, מסבירה: "רוב התושבים רוצים עצמאות ולא לספח אותנו לאף מקום, היו רעיונות בעבר להיות מסופחים לקריות אחרות. מן הראוי קודם לפנות לתושבי קרית חיים ולהציע את הרעיון ולבחון מה רצון התושבים באמצעות משאל. מעבר לכך קשה לי להאמין שעיריית חיפה תוותר על קרית חיים".