בפינת הצ'ק פוסט, בשדרות ההסתדרות 2 ורחוב מקלף, פועלים מזה שנים כמה מהעסקים הוותיקים והמוערכים בעיר. בין העסקים חנויות לממכר מזון, חנות דלתות, חנויות מחשבים ועוד.
לפני מספר חודשים שמו לב בעלי העסקים כי הושלמו ההכנות להפעלתו של עסק חדש. בסיום ההכנות התברר לשוכרי החנויות כי לא מדובר בעסק רגיל אלא בתחנה לחלוקת תחליפי סם למכורים לסמים. אל מרכז העסקים השוקק, שלאורך שנים משך אליו לקוחות נורמטיביים, החלו להגיע מדי יום עשרות נרקומנים במצבי התמכרות שונים.
מרכז העסקים הפך לאחד המקומות המסוכנים בעיר, ובעלי העסקים מצאו עצמם מתמודדים עם מכורים לסמים בקריז, זונות שמספקות שירותי מין לכל דורש, אלימות קשה, תגרות רחוב, דקירות, התפרצויות לחנויות, הקאות ועשיית צרכים בכניסות לבתי העסק, ותחושת פחד ואימה.
המרפאה נקראת "בית אלמוג", לטיפול בהתמכרויות ומספקת תחליפי סם כדוגמת אדולן וסובוטקס. היא מאושרת לפעילות על ידי משרד הבריאות ולכאורה פועלת על פי חוק תוך קבלת כלל הרישיונות הנדרשים מעיריית חיפה וגורמי רישוי אחרים.
בעלי עסקים חווים מציאות בלתי נתפסת והם אינם מצליחים לקבל מענה מהרשויות השונות. אחד מבעלי העסקים מתאר: "אף אחד לא הודיע לנו על הכוונה לפתוח פה את התחנה לחלוקת אדולן. ביום אחד התחילו להגיע עשרות נרקומנים מתשע בבוקר ועד שעה שלוש. הם מגיעים מחוקים, חלקם בקריז. זה פחד אלוהים. הם הולכים מכות בכניסה לחנויות. כל יום יש צעקות, אלימות, דקירות".
באחד המקרים הסתיים אירוע אלים בדקירות והנדקר שכב על הרצפה עד שהגיעו השוטרים. במקרה אחר ניסו המוכרים להתפרץ לחנויות. בעל עסק: "נאלצנו למגן את החנויות. קודם לכן הדלתות של העסקים היו פתוחות כדי שלקוחות ייכנסו. עכשיו אנחנו מסתגרים. אין כניסה ללא אישור שלנו. הלקוחות פוחדים להגיע. מה אנחנו אמורים לעשות?".
במשך עשרות שנים נושא הנרקומנים בחיפה מהווה בעיה, ותחנת חלוקת האדולן נודדת ממקום למקום, גורמת לנפגעים בכל מקום. לפני עשור פעלה התחנה ברחוב הגפן הסמוך לעיר התחתית. הפיכת שדרות בן גוריון ובניית מלונות הובילה להעברת התחנה לחוף שמן. בעקבות אירועי אלימות במקום הוחלט על העברת הנרקומנים לאזור התחנה המרכזית בלב המפרץ. לפני מספר חודשים התקבלה החלטה לפתוח את התחנה בלב הצ'ק פוסט.
קראו גם >>
פעילות התחנה אינה פוגעת רק בבעלי העסקים אלא גם במכורים עצמם. נראה כי התנאים אינם מתאימים לפעילות תחנה לחלוקת אדולן. כך במקום אין מעלית והמקום אינו נגיש. מפעילי התחנה מפעילים מעלית במיקום מרוחק יותר.
בנוסף, אין במקום מספיק אבטחה. בכמה מקרי אלימות שפרצו בין מכורים, מאבטח התחנה נראה אובד עצות וחסר אונים אל מול האלימות הקשה.
בעל עסק: "המאבטח מסכן, חטף מכות רצח מהמכורים. ככה לא מנהלים תחנה. אם רוצים תחנה שידאגו לאבטחה כמו שצריך, להנגשה, לשוטר קבוע שיעמוד פה. הרצח הבא הוא עניין של זמן כמו שקרה בתחנות קודמות.
"הרשויות מתעלמות ואנחנו בינתיים בחזית. אין פה באמת טיפול במכורים. ומה איתנו? מי יפצה אותנו על אובדן ההכנסות? מי שיכול עוזב. אנשים השקיעו פה מאות אלפי שקלים באולמות תצוגה והכל יורד לטמיון".
