"ההידרדרות שלי הייתה מהירה והבנתי שאין לי הרבה זמן, פרסמתי פוסט ועוד באותו היום הודיע לי התורם שלי, אדם שלא הכרתי: 'אל תדאג אני אתרום לך ונדבר מחר' - והציל את חיי", סיפר השבוע בהתרגשות עו"ד זיו באסין (42) מקרית מוצקין. עד לפני כחמש שנים לא היו לבאסין, נשוי לשרית ואב לשניים, בעיות רפואיות כלל. אך בעקבות תחושה לא טובה וחולשה כללית שנמשכה כמה ימים ניגש אל הרופא המשפחתי.
"אשתי הייתה בחו"ל ואני חשתי שלא בטוב. הרופא הורה לי לעשות בדיקת דם, ומומחה שפענח את התוצאה הודיע לי שבעוד 5-10 שנים אצטרך להתחיל טיפולי דיאליזה, כי הבדיקות מראות על ירידה בתפקודי הכליה. לא האמנת שזו תהיה הבשורה והרגשתי שהשמים נופלים עלי".
"אבא לשניים שעוד רוצה לחיות"
אך לפני כשנה מצב הכליות של באסין הידרדר מאוד, מוקדם יותר מהצפוי: "הרגשתי שמצבי הפיזי מדרדר. הרגליים התנפחו, הגוף אגר מים ולא יכולתי לעשות דברים שעשיתי בעבר, לרוץ, ואפילו היה קשה לרדת עם הכלבה לרחוב. הבנתי שאני זקוק להשתלה מהירה, והייתה לקוחה שהציעה לתרום לי כליה, אבל כשעשינו בדיקות התברר שהיא לא מתאימה. אשתי שרית גם רצתה לתרום לי, אך לא נמצאה מתאימה.
"הרופאים ניסו לומר לי שאני לחוץ ויש עוד זמן, אבל לאחר הבדיקות אמרה לי הרופאה 'תרוץ על זה'. חזרתי הביתה מהורהר. חבר שהוא מושתל כליה הציע לי להכין מודעה ולפרסם בכל מקום. בערב ואני ואשתי ניסחנו הודעה והפצנו לכולם". בהודעה כתבו: "אבא לשניים, עורך דין, צעיר, שעוד רוצה לחיות".
חננאל ושרית לא הא
מינו, עד כמה מהר תגיע הישועה: "באותו היום בשעה 23:45 מתקשר אלי מישהו ואמר לי: 'שלום קוראים לי חננאל, תמיד רציתי לתרום כליה ואשתי אמרה לי שאני תורם רק לך. ככה היא החליטה וכך אני עושה". חשבתי שזה מישהו מוזר, הייתי המום. שאלתי אותו אם הוא בעמותת 'מתנת חיים' והוא אמר לי כן. סיפרתי לאשתי ואמרתי לה: 'זה נראה טוב מדי'. בשיחה בבוקר הוא כבר הודיע לי: 'דיברתי עם מתנת חיים, הם יודעים שאני תורם לך'. לא האמנתי".
מתנת יום הולדת
מן הצד השני נמצא חננאל הס (47), נשוי למירי ואב לשישה ולילד נוסף באומנה, תושב שבות רחל שבשומרון, חובש במד"א ומורה לנהיגה. הס מספר על הרצון לתרום כליה: "לפני 15 שנה דודה שלי חלתה באי ספיקת כליות, ולצערי לא התאפשר לי לתרום לה כליה מכל מיני סיבות והיא נפטרה. מאז הרצון בוער בי, במיוחד כשאני נפגש בעבודתי עם חולי דיאליזה ורואה את הסבל שהם עוברים.
"אשתי תמיד חששה מזה וביום הולדת 45 ביקשתי ממנה מתנת יום הולדת, לשחרר את הפחד ולאפשר לי לתרום כליה, וזה הצליח".
דווקא מי שחיברה בין זיו לחננאל הייתה אשתו מירי: "היא ראתה את המודעה ואמרה לי: 'הנה זה בשבילך'. עוד באותו היום יצרנו קשר, בגלל שכבר הרבה קודם עשיתי את כל הבדיקות דרך עמותת 'מתנת חיים' וראיתי שיש לנו סוג דם זהה, ידעתי שאני יכול לתרום לזיו, זה שימח אותי. הייתה לי תחושת בטן שזה האדם שאני רוצה לתרום לו". הוא דתי, אני חילוני
בתוך זמן קצר התבצעו בדיקות שהצביעו על התאמה. בתוך כחודש התקיימה ועדה של משרד הבריאות שדנה בתרומה של חננאל לבאסין, שם נפגשו השניים לראשונה. באסין: "הייתה פגישה עם רגשות מעורבים, חננאל חשש שאם זה לא הסתדר וניקשר, אז נתאכזב. אבל הדברים קרו מהר ובתוך חודש היינו בניתוח".
באסין: "נפגשנו בבית החולים בלינסון יום לפני הניתוח כשהגענו להתאשפז, והלכנו יחד עם הנשים שלנו לאכול פיצה. זו הייתה מעין שיחת היכרות שהבהירה לי איזה אדם זכיתי להכיר. לא רק שהוא אב לשישה, יש לו ילד באומנה עם צרכים מיוחדים, והוא עובד במד"א ועשה את כל התהליך בקלילות. אנחנו באים מעולמות שונים, אני מהצפון והוא מהשומרון, הוא דתי ואני חילוני, אבל היה חיבור טוב בינינו והרבה הערכה". למחרת נכנסו השניים לניתוח, באסין נותח באמצעות הרובוט 'דה וינצי' והיה בין עשרת הניתוחים הראשונים בעולם שבוצעו בשיטה זו.
למרבה השמחה, הניתוח עבר בהצלחה רבה: "ארבעה ימים לאחר הניתוח חננאל השתחרר, ואני נשארתי עוד מספר ימים עד להתייצבות. תקופת ההחלמה לא היתה קלה, אבל מיד כשהיא הייתה מאחורי היה לי חשוב לנסוע למשפחת הס לביתם. זו הייתה פגישה מיוחדת ומרגשת. להכיר את המשפחות כשאנחנו אחרי התהליך, לחשוב איזה חיבור נהיה בינינו, ואיזה מעשה עשה חננאל בשבילי, אדם שלא הכיר". עוד מספר: "כשהיינו בתוך ההליך לפני התרומה, נולד לחננאל נכד ראשון, המשפחה קראה לו זיו, זה כנראה היה במקרה, אבל כולם התרגשו וראינו בזה סוג של רמז להצלחה, ש'זיו' נכנס למשפחה".
"זיו הוא כמו הפסיכולוג שלי"
ביום השנה לתרומת הכליה התקשר באסין להס. הס: "זיו התקשר אלי ואמר לי מזל טוב לנו – היום זה יום השנה לתרומת הכליה. אני נמצא שנה אחרי ומתפקד לגמרי רגיל. אני לא מרגיש שום שינוי פיזי או בריאותי. להפך, הכל ממש טוב וגם התחושה שעשיתי מה שרציתי כל כך הרבה שנים, אני גם לא חושב שעשיתי משהו גדול, בעייני זה פשוט מתבקש, יש לנו משהו שאנחנו יכולים לתת לאנשים מעצמנו בלי שיחסר לנו, ועבורם זו הצלת חיים".
כעבור חודשים בודדים חזר זיו לתפקוד: "יש דברים שעדיין קשים לי ויש מגבלות עם האוכל. לפעמים אני נדרש לדחות דיונים וכל מערכת המשפט מבינה ומכבדת אותי. חשוב לי שאנשים יבינו כמה חשוב לתרום כליה. היום זה קורה יותר, בעיקר במגזר הדתי, אבל כל הציבור צריך להיות מודע לכך שניתן לתרום ולחיות טוב עם כליה אחת, ובצד השני מצילים חיים וחוזרים לתפקוד מלא".
הקשר בין באסין להס התחזק, והוא כולל שיחות טלפון, מפגשים באירועים מיוחדים ובחגים. לאחרונה, עם התחממות המצב הביטחוני, בכל פעם שיש אירוע ביטחוני באזור השומרון או ירושלים ממהר באסין להתקשר בדאגה להס. "זיו מתקשר אלי לבדוק שאני בסדר, יש בו דאגה אמיתית וכנה, ויש חיבור שהוא לא רק חברי אלא הרבה מעבר", מספר הס. "בגלל עבודתי במד"א אני נמצא בזירות קשות של פיגועים, וזיו הוא כמו הפסיכולוג שלי, מתקשר לעשות לי טיפול נפשי, מדבר איתי אחרי האירועים האלה ועוזר לי לעבור ולהתגבר על הקשיים".
קראו גם:
פעמיים בחודש חננאל ונעמי הס הולכים את שביל ישראל במקטעים, וכעת הם נמצאים באזור הצפון. הס: "אנחנו מגיעים לצפון ולא מפספסים הזדמנות לבקר אצל זיו ושרית, אנחנו מתארחים אצלם לארוחת ערב משותפת ולינה". באסין: "התכנון הוא שיום אחד נעשה חלק מהמקטעים בשביל ישראל יחד, ואני מקווה שזה יקרה ממש בקרוב".
