אירועי 7 באוקטובר השפיעו קשות על ביטחונם העצמי של הישראלים, כאשר רבים מהם נכנסו לאור המראות לדיכאון וחרדה. כך טוענת מזי רפמן מקרית אתא, מאמנת אישית המתמחה בטיפול בבעיות של חרדות דיכאונות וטראומות, שלדבריה מאז תחילת המלחמה גדלה כמות הפניות אליה בכ-70 אחוז. רפמן מפעילה מתחילת הלחימה פרויקט סיוע לחיילים השבים מאזורי הלחימה, מעניקה להם אוזן קשבת וסיוע בעיבוד חווית הלחימה ופוסט טראומה. "זו זכות גדולה לתמוך בהם נפשית, זה הדלק שמניע אותי והמעט שניתן לעשות בתקופה כזו למען מי שנזקק לכך", אמרה.
2 צפייה בגלריה
מזי רפמן, מאמנת אישי
מזי רפמן, מאמנת אישי
מזית רפמן, מאמנת אישי
(צילום: דורין בוזנח)
רפמן סיימה קורס קואצ'רים לפני 11 שנים, אבל מה שעיצב את דרכה המקצועית הייתה תקופה קשה שעברה באופן אישי, בעקבות מות אביה, במהלכה נקלעה למצב של חרדה, דיכאון וטראומה. "אבי מת באופן פתאומי מדום לב. לא ידעתי איך להתמודד עם המצב, לקחתי כדורים כדי לברוח, והתקופה הזו הגיעה לשפל עם ניסיון מודע של התאבדות. השארתי מכתבים לאמא ולבן זוגי דאז, היום בעלי ואב לשני ילדנו".

צעד ראשון


רפמן פיתחה דרך טיפולית ייחודית שכוללת מספר שלבים. "מה שלמדתי בקורס קואצ'רים לא היה מציל אותי, אבל ניסיון החיים עזר לי לפתח שיטה משלי שמביאה לתוצאות. התרוממתי מהמקום השפל שבו הייתי ללא עזרה, למרות שרבים הציעו לסייע לי. ההחלטה הראשונה הייתה לקום ולהתמודד. זה נשמע קל, אבל קשה לעשות את הצעד הראשון.

2 צפייה בגלריה
מזית רפמן, מאמנת אישי
מזית רפמן, מאמנת אישי
"אנשים פוחדים כשהם שומעים ברקים או סירנות של אמבולנסים". רפמן
(צילום: דורין בוזנח)

"בהמשך ישנם יסודות נוספים: הנעה לפעולה, ביצוע צעדים קטנים שיראו על התקדמות. בזמן השפל לקח לי 4 שעות להחליט איזה חלב לקחת. חשבתי שיש לי סוג של שלט על המצח "אני בדיכאון", וכולם רואים. שלב נוסף הוא עשייה, לבצע פעולות שגם אם לא יובילו באותו רגע לאושר, יקדמו אותך לשם. הבנה שאתה יוצא מזה, ולא יעזור דבר".
מה קרה לנו מאז 7 באוקטובר?
"מאז אותה שבת שחורה, כל המדינה בלחצים ובחרדות. כמות הפניות לסיוע זינקה בשיעור של 70 אחוז, גם בתחום הטיפול הזוגי. יש פחד פיזי ממה שעלול לקרות. אנשים פוחדים לצאת מהבית, פוחדים מחדירה של מחבלים. המתקשרות וכל החוזים שמנבאים עוד ועוד אסונות רק מגבירים את אי הוודאות והחרדות בקרב הציבור".

אזעקות בטלפון


איך את מתמודדת עם אנשים שמגיעים אליך במצבים כאלו?
"אני מסבירה שצריך לקבל שיש מצב של אי ודאות, שזה נתון. אני גם מכינה נפשית למלחמה בצפון, כי זה יקרה. אנשים שמתכוננים לזה יגיבו אחרת כשהאיום יתממש. אנשים פוחדים כשהם שומעים ברקים או סירנות של אמבולנסים. בפעם הראשונה שהייתה אזעקה בקריות הייתי עם בעלי והילדים במסעדה. יצאנו למרחב מוגן ופשוט ניהלתי שם אירוע, 50-60 אנשים שהתמוטטו. אחד התרגילים שאני ממליצה לאנשים זה לשמוע אזעקות בטלפון, לא בקול רם, שיתרגלו לצליל של האזעקה".

קראו עוד:

לדברי רפמן, גם חיילים בסדיר נעזרים בה. "צלצלה אלי אימא של חייל שיצא מעזה והיה צריך לחזור לשם כשמצבו קשה. איש לא היה מוכן לסייע לו. בעקבותיו באו עוד חייליים. פתחתי את ימי שישי במיוחד לחיילים, עזרתי לכולם, ללא עלות כמובן".
מתי נראה קצת אור בקצה המנהרה?
"לדעתי, יהיה שיפור רק אחרי שנתקוף בצפון. כולם מחכים לזה, כולם בחרדות מזה ואחרי שזה יקרה, יהיה קשה אבל אחר כך הלחץ ישתחרר".
פורסם לראשונה: 07:46, 06.03.24