"האירוע שהיה לי הכי קשה להיות בו הוא הרצח המזעזע של ליטל יעל מלניק ז"ל, אקח אותו איתי לכל החיים", אומר נצ"מ ניר יונה, מפקד תחנת זבולון היוצא. "הייתי בהמון זירות רצח, אבל זירה כל כך קשה וכואבת כמו זו שבאתר הבנייה במוצקין לא ראיתי. אני 28 שנים במשטרה, אבל בסוף אני אבא. להגיע לזירה ולראות מראה קשה מנשוא נערה צעירה והדרך הטרגית שבה הבנו שהיא מתה. אלו דברים שנצרבים לך בתודעה".
השבוע סיים נצ"מ יונה שנתיים וחצי של פיקוד על תחנת המשטרה הגדולה בארץ, תחנת זבולון. בראיון ל'ידיעות המפרץ' הוא מסכם את התקופה בה הוביל את התחנה, שידעה אירועים פליליים קשים שהיכו גלים בכל הארץ. בראשם, הרצח של הנערה ליטל יעל מלניק באוקטובר אשתקד. כעת, כשהוא עובר לתפקיד רגוע יותר, הוא מתאר את התקופה שלו בזבולון ושופך אור על האתגרים השונים שעמדו בפני התחנה.
תחנה מצטיינת
יונה, 46, תושב עפולה, נשוי ואב לשלושה, החל את דרכו במשטרת ישראל בשנת 94' כלוחם מג"ב, ומילא שורה של תפקידי פיקוד, בהם מפקד קורס מ"כים במג"ב, מפקד יס"מ מחוז חוף, סגן מפקד תחנת זבולון, מפקד תחנת אום אל פאחם, ובשנתיים וחצי האחרונות, מפקד תחנת זבולון.
"אני מסיים את התפקיד בתחושה גדולה של סיפוק והרגשה טובה שהצלחתי לממש את הרצון שלי לפקד על התחנה בצורה טובה ולהוביל אותה להישגים", אומר יונה. "אני חושב שבתקופה שבה פיקדתי על התחנה הצלחתי להוביל אותה להישגים משמעותיים. קיבלנו תחנה מצטיינת ברמה הארצית, שני מרכזים של שיטור קהילתי של התחנה זכו במקומות הראשונים בארץ, בתחרות מצוינות ברישוי זכינו במקום הראשון. הצלחנו להגיע להישגים משמעותיים, אבל הדרך עוד ארוכה.
"התפקיד היה מאוד מאתגר, זאת תחנה מורכבת וגדולה - התחנה הגדולה ביותר בארץ, שנותנת שירות לעשר רשויות שונות, למגוון רחב של אוכלוסיות. אם זה הציבור הכללי כל תושבי הקריות, הקהילה של יוצאי אתיופיה, יישוב של חרדים ברכסים, גם היישובים הבדואים של מחוז חוף שייכים לתחנת זבולון. הכל ביחד יוצר ריבוי אתגרים".
שוטר קהילתי ליוצאי אתיופיה
אחד מהאתגרים איתם נאלץ יונה להתמודד עם כניסתו לתפקיד היה הקרע האדיר שנותר בין התחנה לבין הקהילה האתיופית בקריות. שנה קודם לכן נאלצה תחנת זבולון להתמודד עם מחאה כלל ארצית נגדה, עם מותו של תושב קרית חיים, סלומון טקה, לאחר שנורה על ידי שוטר. נכון להיום נמצא משפטו של השוטר, שמואשם בהריגה ברשלנות של טקה, בישורת האחרונה.
"האירוע עם סלומון טקה זימן לנו אתגר מרכזי - לחבר את הקהילה האתיופית אלינו לתחנה, לכן קידמנו מספר פרויקטים בנושא", אומר יונה. "אחד מהם פרויקט מיל"ה (מובילים יחד למען הנוער) שנעשה עם בני הקהילה. כמו כן הקמתי ועדה מייעצת לבני הקהילה, ונפגשתי איתם פעם בחודש.
"יש לנו שוטר קהילתי שמתמקד אך ורק במתן שירות לקהילה האתיופית. עשינו המון צעדים כדי להתחבר לעדה, ואני יכול להגיד היום בביטחון שאנחנו מחוברים מאוד לקהילה. לא ראינו הפגנות גדולות, וגם בעיות שעלו, נפתרו בדרכי שלום והידברות, תוך הבנה הדדית".
אלימות במועדונים
בעיה נוספת איתה נאלץ להתמודד לדבריו, הוא אופיין הייחודי של הקריות, המביא לעלייה במקרי האלימות ביחס למקומות אחרים. "המיקום של הקריות כציר מגשר בין חיפה לגליל, אזור אורבני צפוף עם הרבה אזורי בילוי, מזמן הרבה אירועים של אלימות. רוב המועדונים הגדולים בצפון מרוכזים באזור חלוצי התעשייה, קרית חיים. אלפי בליינים מגיעים למועדונים, במיוחד בימי חמישי ושישי, יחד עם חיילים שיוצאים לחופשה, תושבים מהאזור ומחוצה לו. בשילוב האלכוהול זה מוביל להרבה אלימות כגון דקירות, קטטות, שכרות, איומים. אנחנו עושים המון פעולות כדי למנוע את זה ולהפסיק את העבירה לפני שהיא מתפתחת למימדים חריגים.
"מאפיין נוסף של תחנת זבולון הן עבירות של הפשיעה העירונית, התפרצויות לבית ולרכב. ראינו בתקופה האחרונה עליה בגניבות רכב, וזה בהלימה לשאר הארץ. עם זאת, אנחנו רואים כבר באופן מגמתי בשנים האחרונות שיש ירידה מתונה ברמות הפשיעה בכלל המאפיינים - עבירות רכוש, עבירות אלימות חמורות ועוד".
באילו תחומים לדעתך יש לשפר?
"זאת תחנה עמוסה, היא מגיבה ל-110 אלף אירועים בשנה. המרכז שירות לאזרח מקבל 20 אלף איש בשנה, והוא הכי גדול. יש על השוטרים עומס גדול, ואני חושב שאחד האתגרים של המפקדים בתקופה האחרונה היא לנסות לאזן בין השירות שהם צריכים לתת לאזרח, הכי טוב יעיל ואפקטיבי, ועדיין לשמור על המשאב האנושי, לדאוג לצרכיו, לפתח אותו, לתת לו את הקשב שמגיע לו.
"חסר כוח אדם באופן כללי במשטרה ישראל, ואני חושב שהמשטרה צריכה לגדול, במיוחד מערך הסיור והחקירות. אני מקווה שהמהלכים האלה יקרו. בתקופה שלי זכיתי להגדיל את התחנה ב-20 שוטרים עם פתיחת נקודת איבטין. אבל לתפיסתי צריך יותר שוטרים ברחובות ויותר נוכחות משטרתית, וזה משהו שאני מקווה שיקרה בתקופה הקרובה".
"בין המאפיינים הייחודיים של התחנה יש גם תופעות של הימורים ותופעות של מתן שירותי מין. בשנתיים האחרונות היינו ראשונים בארץ מבחינת דוחות לצרכני זנות, והצלחנו להגיע למצב שסגרנו בתי בושת שהיו פתוחים שנים. אבל אי אפשר לומר שסיימנו והתופעה נעלמה. זאת מלחמה בלתי פוסקת - ברגע שאתה מצליח אחרי הרבה מאוד מאמצים, בסופו של דבר אותם עבריינים שהעסק נסגר להם, פותחים עסק אחר במקום אחר".
קבורה באתר בנייה במוצקין
לפני כשנה נאלצה תחנת זבולון להתמודד עם אירוע קשה נוסף. באוקטובר נמצאה גופתה של הנערה ליטל יעל מלניק קבורה באתר בנייה ליד החי פארק בקרית מוצקין. בימים אלה מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה משפטו של אדוארד קצ'ורה, שמואשם ברצח שלה. את מלניק הכיר קצ'ורה בזמן שהיא אח בבית החולים הפסיכיאטרי מעלה כרמל (טירה), בו היא טופלה. בין השניים התפתחה מערכת יחסים אשר הסתיימה במותה של מלניק.
הסיפור הקשה והחריג של אופן מותה לא הותיר אף אחד אדיש, גם לא את אנשי המשטרה. "את הרצח המזעזע של ליטל יעל מלניק ז"ל אקח איתי לכל החיים. הייתי בהמון זירות של רצח, אבל זירה כל כך קשה וכואבת לא ראיתי. אני 28 שנים במשטרה, אבל בסוף אני אבא. להגיע לזירה ולראות מראה קשה מנשוא, נערה צעירה והדרך הטרגית שבה הבנו שהיא מתה. אלו דברים שנצרבים לך בתודעה. בסופו של דבר לי היה מאוד קשה המראה זה.
"אני יכול להגיד בגאווה שהתחנה עשתה מספר פעולות במהירות, והצלחנו תוך זמן קצר לעצור את הרוצח ולתפוס את כלי הרצח וממצאים שקושרים אותו לזירה. ואני שמח שלאחר מעצר ארוך הוחלט להגיש נגדו כתב אישום חמור, ואני מקווה שהצדק ייצא לאור והוא באמת ישלם על מעשיו".
למרות דבריך, נמתחה ביקורת על התנהלות המשטרה בתיק הזה.
"זה אירוע מורכב, חוצה מרחבים ותחנות. אני קשוב לביקורת שעלתה. אנחנו תמיד צריכים לבדוק את עצמנו ולראות שעשינו את הדברים בצורה הכי טובה שאפשר - אבל אני יכול להבטיח לציבור שתחנת זבולון עשתה את כל הפעולות שנדרשו בצורה מהירה ונחושה, ותוך זמן קצר מהרגע שהבנו שהיא בגזרתנו, הרוצח כבר היה עצור עם תפיסה של ממצאים וראיות שאספנו בזירה. למרות הביקורת, אני חושב שעשינו עבודה טובה בסיפור הקשה הזה".
רצח שומי איסקוב ובנו
מספר שבועות לאחר רצח מלניק התרחש אירוע קשה נוסף בקרית מוצקין. אז נרצחו מי שהיה מוגדר מבחינת המשטרה כ"ראש המאפיה הקווקזית', שומי איסקוב, ובנו פאר. השניים נרצחו ביריות בעת ששהו ברכבם, בשעות הערב המוקדמות. הרוצח נמלט על גבי אופנוע והותיר אחריו זירת רצח קשה לצפייה. עד היום טרם נתפסו חשודים במעשה.
"זאת היתה זירה קשה, אירוע חמור. לא הצלחנו באותו זמן ליצור מגע עם הרוצחים, הם נמלטו מהזירה על אופנוע. בגלל המורכבות, החקירה עברה ליחידה המרכזית של המחוז, ואני בטוח שהיחידה עושה את כל המאמצים כדי לפענח את האירוע", אומר יונה.
יש חשש מנקמה?
"ידענו תקופות קשות של מלחמות עבריינים בקריות, שהגיעו עדי כדי מעשה רצח, מכוניות שהתפוצצו. לכן ניתחנו את האירוע, ואנחנו עושים את כל הפעולות הנדרשות כדי לשמור על שלום הציבור ולמנוע מלחמת כנופיות. באירוע הספציפי הזה אין כרגע שום דבר חריג.
"אני מסכם שנתיים וחצי בהן, תודה לאל, לא היו משהו גדול וחריג כמו בתקופות קודמות. אני מסיק מכך שיש פחות עניין של משפחות הפשע והמחוברות שלהן בתוך הקריות והאזור, אבל אנחנו לא נחים על זרי דפנה".
איך התמודדתם עם הפרוטקשן (גביית דמי חסות)?
"גביית דמי חסות היא אחת העבירות הכי חמורות וקשות שיש בארץ. אני יכול להבטיח לך שאיפה שיש שיתוף פעולה מלא ואמיתי מצד הקורבן, והוא פונה לסיוע של המשטרה, אז זה מסתיים במעצר של העבריינים והגשת כתב אישום. לצערי, לא כך הם הדברים.
"מטבע הדברים, יש המון אנשים שנסחטים ולא באים למשטרה, חוששים ומעדיפים לשלם. הם לא משתפים את כל המידע שיש ברשותם. במקרים כאלה, קשה לקדם את החקירה ולהגיע לעבריינים. אני קורא מפה לכל מי שקורבן עבירה כזאת, להגיע למשטרת ישראל, לדווח ולשתף פעולה ולעזור לנו לאסוף את הראיות".
קראו עוד >>
בימים הקרובים יחל יונה בתפקידו החדש - מפקד קורס קצינים של משטרת ישראל. את מקומו בתחנת זבולון צפוי למלא מפקד תחנת עכו כיום, סנ"צ ניר ג'מבר. "ברמה האישית, זה תפקיד הרבה יותר רגוע", הוא מציין. "זה התפקיד שרציתי וביקשתי להגיע אליו. אני רואה בו תפקיד חשוב וערכי. תפקיד רוחבי, שבו אני יכול לגעת באופן אישי בכל דור הקצינים. אני רואה בזה שליחות, ומתחייב להוציא קצינים כמה שיותר טובים חזרה לשטח".
