"החברים שלי בצבא הם חלק מאוד משמעותי ממי שאני. ולכן קשה לי עם זה שחמישה חברים שלי נהרגו במלחמה הזו, וכל אחד מהם נשוי עם ילדים. מאוד כואב כי לא יכולתי להצטרף אליהם". כך סיפר השבוע למיינט קריות ארתור לזרב, תושב עכו בן 34, לוחם לשעבר בסיירת גבעתי, שחולה במחלה הקשה הנטיגטון ששיתקה את גופו. מאז נודע לו על מות חבריו מצבו הבריאותי של ארתור החמיר.
סיפורו של לזרוב פורסם לראשונה במיינט קריות. הוא טיפל באמו, שחלתה במחלה והלכה לעולמה בגיל 54 בזמן שלחם בסיירת גבעתי במבצע צוק איתן, ובהמשך חלה בעצמו במחלה. לפני שלוש שנים הוביל ארתור את מאבקם של החולים למען הכנסת התרופה אוסטדו לסל התרופות. התרופה אינה מטפלת במחלה הקשה אבל מפחיתה משמעותית ועקבית בתופעה לוואי שלה, בעיקר של תנועות לא רצוניות ביידים וברגליים, שמובילות להפרעה בכל תחומי החיים.
כבר בתחילת המאבק הודיע לזרב כי ברגע שיהפוך לסיעודי הוא ייסע לשוויץ לעבור המתת חסד. בראיון לפני שנתיים סיפר עד כמה קשה לו לתפקד עם המחלה הקשה וחשוכת המרפא: "אני מתקשה לתפקד. אני סובל מהידרדרות במצבי וחוסר יכולת לתפקד. התנועות שלי לא רצוניות, אני לא יכול אפילו ללכת ישר. נופל לרצפה בזמן ההליכה, לא מצליח להחזיק כוס עם שתייה".
קראו עוד:
לאחר שהמאבק שלו להכללת התרופה בסל התרופות הצליח והוא החל לקבל את התרופה ומצבו השתפר, ויש הקלה בתסמינים לאחרונה הוא אף חזר לפעול במסגרת תנועת 'אחרי', לעידוד גיוס לצה"ל, בה פעל לפני שחלה. הוא אף הצליח לגייס בגיוס המונים, כספים שאפשרו לו להגשים חלום, טיול יחד עם חבריו לארה"ב.
ריפוי נפשי
עם פרוץ המלחמה ביקר ארתור כמה וכמה פעמים את חבריו לצוות שלחמו בעיקר בדרום ואף הרצה לפני חיילים במטרה לעודד אותם. המלחמה גבתה את חייהם של 5 מחברי הצוות שלו והדבר גרם להחמרה במצבו הנפשי בעיקר וגם הפיזי. בפוסט שהעלה לדף הפייסבוק שלו כתב: "כולכם יודעים שאני מתמודד עם מחלת ההנטינגטון הקשה.
"הגעתי לרגע, שכדי להתמודד עם הדיכאונות שאני חווה, אני זקוק לפסיכולוג/ית שיעזרו לי למצוא מקום של ריפוי נפשי... השנה איבדתי חברים מהצוות שלי במלחמה, ואין לי כבר כלים להתמודד עם כל מה שאני עובר, נפשית ופיזית. בקשה ממני אליכם - תעזרו לי למצוא פסיכולוג/ית מהאזור שיוכלו להגיע עד אליי הביתה (כמובן בתשלום). אני לא יכול להתנייד מחוץ לביתי. אני צריך את זה דחוף, ויודע שדרככם אוכל למצוא את הנכון ביותר עבורי....".
השבוע אמר לנו: "מעציב אותי כי לפעמים אני רוצה להתקשר לחברים שנפלו ופתאום קולט שלא יכול. ניר ביסמוט ז"ל, למשל, היה בא לבקר אותי למרות שגר בבאר שבע. חבר טוב שעזר לי בגיוס כספים, בתהליכים מול הביטוח הלאומי. אנשים פחות מכירים אותו כי הוא יותר עשה ופחות דיבר. האנשים האלו היו הראשונים שהבחינו שמשהו קורה איתי, ששמו לב אליי כשהייתי איתם במילואים".
איש מקצוע
איך מצב הרוח שלך כיום?
"מצב הרוח הוא חלק מהמחלה. עד עכשיו ידעתי להשתלט עליו אבל מאז שהחברים הלכו, זה פשוט נורא. קשה להשתלט על המצב רוח. אתה מבין שלא יכולתי להיות שם איתם. אני הייתי מוכן להתחלף איתם. האבסורד הוא שתמיד היינו מדברים שאני אמות לפניהם, בסוף הם ניצחו אותי בזה. החברים הללו, נגיד ברק, אפרים, איתמר, היו מבקרים אותי, מכסים אותי בהמון רוך, אנשים כל כך טובים שלא צריך לאבד".
קיבלת תגובות לפניות?
"היו הודעות אבל בסוף אני צריך איש מקצוע שיגיע אלי הביתה, והוא גם צריך להכיר את המחלה שלי, ושיהיה לו ניסיון בזה. פסיכולוגים רבים לא מכירים את המחלה. אני מקווה שאמצא מישהו מתאים שיעזור לי".
פורסם לראשונה: 07:41, 24.03.25
