"מאז שנתנאל שלי, צעיר עם תסמונת דאון בתפקוד גבוה, סיים את לימודיו בחינוך המיוחד, עברו להן שנים מאוד קשות", מספרת אמו, אתי כהן מקרית מוצקין.
"הגיעה הקורונה, ונתנאל נותר בבית ללא מסגרת כלל, ללא חברה או תעסוקה. לצערי, הוא גם נדבק באיזה שהוא חיידק שסיבך עוד יותר את מצבו הבריאותי והנפשי. חיפשתי לו מסגרת תעסוקתית, ונתקלתי בקשיים רבים. עבור אנשים בתיפקוד נמוך יש מסגרות מיוחדות ולאנשים בתפקוד גבוה אין מענה. הייתי לוקחת אותו איתי יום יום לסלון הכלות שלי בקרית אתא, אבל כמה בחור בן 24 יכול לשבת עם אמא שלו בעבודה? זה לא היה פתרון".
נתנאל סיים בגיל 21 את לימודיו במערך החינוך המיוחד בעיר, במסגרתו אף שירת כשנה בצבא במסגרת פרויקט 'שווים במדים' וכשנה נוספת בשירות לאומי כעוזר לגננת בבית הספר היסודי במוצקין.
מה עשית?
אתי: "פניתי לשירלי למפל, האחראית על הצעירים במוצקין, שהכירה את נתנאל במסגרת פעילויות שעשתה, והיא מיד הציעה לנו שיקח חלק כמתנדב בצוות של האירועים השונים במוצקין. מאז היא מזמינה את נתנאל לאירועים והוא מסייע וחוזר משם מלא באושר ובסיפוק שהוא עשה משהו טוב. ואנחנו מאושרים איתו".
נתנאל: "אני אוהב להיות חלק מהצוות ולעשות את המשימות שמבקשים ממני. יש להם יחס יפה ונעים, אני חוזר מהעבודה מאושר".
למפל: "נתנאל מתנדב במסגרת מחלקת צעירים וקהילה ומסייע לנו רבות. באירועים האחרונים הוא היה אחראי על חלוקת הצמידים, סידור הכיבוד, חלוקת הסופגניות ועוד. הוא מאוד שירותי ונעים, עושה הכל בחיוך גדול ומכל הלב, והפך חלק מהצוות שלנו, אנחנו גאים ומאושרים בו".ואם זה לא מספיק, לפני כחודש החל נתנאל את עבודתו בחנות לחומרי בניין 'דן פרו סנטר בקרית אתא'.
אתי: "כמו הנס שקרה לנו עם ההתנדבות והקשר עם הסטודנט, קרה לנו נס נוסף. בחור צעיר פתח מתחת לסטודיו שלי חנות לחומרי בניין וכלי בית, ואני שיתפתי אותו בקושי שלנו למצוא תעסוקה לנתנאל. לא עבר הרבה זמן והוא אמר לי: 'אתי, למה שאני לא אעסיק את הבן שלך אצלנו'.
"למרות החששות כבר חודש שנתנאל עובד שם ופשוט מאושר. יש שם סניף דואר של חבילות ונתנאל אחראי על קבלת החבילות ומסירתן ללקוחות, וכשאין שם עבודה הוא מסייע בחנות חומרי הבניין בשידור המוצרים ובשירות לקוחות".
נתנאל: "יש אווירה טובה בעבודה, יש לי כל מיני תפקידים ואני נהנה לשרת את האנשים שמגיעים לדואר או לחנות, כיף לפגוש אנשים שיודעים גם לומר מילה טובה".
קראו עוד >>
אתי מספרת בהתרגשות: "מאז שהימים של נתנאל מלאים בתעסוקה כל הבעיות הבריאותיות והנפשיות של נתנאל כמעט ונעלמו. החיים שלנו שבו למסלולם, ואנחנו מאושרים לראות את נתנאל מאושר בזכות האנשים המלאכים שפתחו לו את הדלת".
