לפני חודש עבר איציק בעבור בדיקת דם לא מתוכננת בקופת החולים. הטלפון שהגיע מהרופאה בסוף אותו יום שינה את חייהם של בני המשפחה מן הקצה אל הקצה.
4 צפייה בגלריה
"אנחנו מנסים לחיות עם מה שיש ויודעים שאסור להרים ידיים". משפחת בעבור
(צילום: שרון צור)
"הרופאה אמרה שתפקודי הכליות הידרדרו מאוד, ואיציק צריך להגיע דחוף לבית החולים", אומרת לילך, בת זוגו. "לחץ הדם שלו היה בשמיים, ואז ירד לנו האסימון שלחץ הדם היה בכלל הגורם לכל הסיפור, כי הוא פגע בתפקודי הכליות.
"כבר כמה שנים איציק לוקח כדורים להורדת לחץ הדם, וידענו שיש פה משהו, אבל לא עד כדי כך. לפי בדיקות הדם אמרו שתפקוד הכליות ירד ל-15 אחוז ושאיציק יזדקק לתרומת כליה. אי ספיקת כליות היא מחלה שאין לה מרפא, ובהידרדרות הבאה נגיע לדיאליזה".
"הרגשתי נפילת אנרגיה", אמר איציק. "אבל אולי הייתי בהדחקה, ואם לילך לא היתה מבקשת באותו יום שיעשו לי בדיקות דם, בטח הייתי ממשיך להדחיק ומגיע לבית החולים בסופו של דבר באמבולנס".
לילך: "שנינו היינו רדומים, אולי זה היה סוג של הלם. אתה פשוט לא יודע מה עומד לקרות ומה עושים עכשיו. גיסתי נעמי פעלה מיד ופנתה לחברה מחו"ל שעוסקת בהשתלות. בחברה ביקשו 200 אלף דולר, ואמרו שההליך יסתיים בתוך חודשיים או שלושה, אבל הסתבר שאלה נוכלים שכבר עקצו אנשים בארץ.
"משם עברנו לרשתות החברתיות. נעמי כתבה פוסט ובו סיפרה שאנחנו יוצאים למסע גיוס תרומת כליה. יש התעניינות ואנשים עושים שיתופים, ואנחנו צללנו לתוך עולם שלם שבו גם אנשים צעירים מגלים יום אחד, בלי קשר לכלום, שהכליות שלהם הפסיקו לתפקד".
"אין טיפול"
איציק (56) גדל בקרית חיים, לילך (52) בקרית ביאליק. השבוע נזכרו איך הכירו בחוף קרית חיים במשחק מטקות כשהיא הייתה עדיין לפני צבא, בימים שבהם איציק עסק קצת בדוגמנות. לפני 30 שנה הגיעו לכרמיאל. איציק, נגר במקצועו, ולילך עובדת כל השנים כיועצת שירות במוסך. הם הורים לדור (30), קלינאי תקשורת שהתחתן לפני חודשיים ומתגורר בתל אביב, תמיר (25) שעובד כמשווק ברשת חנויות מותגים, ונויה (16) תלמידת תיכון.
"לפני שלוש וחצי שנים שמענו בפעם הראשונה שמשהו לא בסדר", מספרת לילך. "איציק עבר תאונת אופנוע, ובבית החולים התברר שהאשלגן בדמו גבוה מאוד. אמרו שיש אי ספיקת כליות, ודיברו על תפקוד של 30 אחוז. הסבירו שאין טיפול, ואפשר רק לשמור על הקיים בעזרת תזונה, עשינו את זה, אבל בשנה האחרונה המצב הידרדר ואיציק כמעט הפסיק לעבוד. ההידרדרות של החודש האחרון הובילה למסע חיפוש תורם".
בני המשפחה לא מתאימים לתרום?
לילך: "כרגע אנחנו עוברים בדיקות. אחיו ואחותו של איציק ירדו מהפרק בגלל היסטוריה רפואית, ואחות נוספת שלו נמצאת בספק. דור עובר כרגע בדיקות בגלל משהו אחר, ותמיר עובר בדיקות התאמה. יש הרבה סימני שאלה ואנחנו רצים קדימה. וגם אם מישהו מהמשפחה יתאים, זה יכול לקחת חצי שנה".
איציק: "ההידרדרות היא בלתי נמנעת. אנחנו רגע לפני דיאליזה, אני לא יכול לטמון את הראש בחול וצריך להיערך לכל דבר. אנחנו אנשים מאמינים. אני יודע שהישועה תבוא רק מלמעלה, ושהכל לטובה".
לטובה?
"אנחנו לא יודעים מה טוב לנו ומה פחות טוב לנו בעולם הזה. במהלך החיים יש דברים שאנשים רואים כדברים רעים, כמו אובדן של כסף, קשיים בעבודה ואפילו פנצ'ר בגלגל. אבל בהתבוננות על כל המרחב, אתה מבין שיש משהו שמוביל את כל המהלך הזה, והמהלך מורכב ואינו מצטמצם רק לנקודה אחת. וכשאתה מסתכל על כל דבר רע כעל טוב, הרע פחות מורגש, ואתה מקבל אותו בהרבה יותר הבנה והשלמה. בסופו של דבר, לכולנו יש 'פג תוקף'".
אלה תובנות של הזמן האחרון?
"תמיד הייתי כזה, זה לא בא בעקבות הבומבה שחטפתי. זה עוזר להתמודד עם המצב, ולכן אני לא נכנס לדיכאונות ולא מרשה לאחרים מסביבי ליפול. אני צוחק עם חברים וחזק מבחינה רגשית גם כשהגוף מפורק. והגוף מפורק. יש חולשה מטורפת, כאבים באזור הכליות וכאבים ברגליים. יש המון השלכות, אבל אני לא משתף אחרים, גם לא את המשפחה".
"החיים שבריריים"
"איציק הוא בונקר", מאשרים במשפחה, "לא מדבר". ונויה דומעת ואומרת: "אבא לא מראה אף פעם חולשה, גם כשקשה לו. הוא חזק בשבילנו, גם כשברור שאנחנו צריכים להיות חזקים בשבילו. הוא האדם הכי חזק שאני מכירה, תמיד אופטימי, לא מסתתר מהמציאות ולא מפחד ממנה.
"ידענו מה קורה, אבל כשמתחילים להיכנס לתוך הדבר הזה ולהבין את ההשלכות, ואת הזמן והסבלנות שצריך, זה נהיה מפחיד. אבא שלי תמיד עובד ושמח, ופתאום לראות אותו מדי פעם מושבת במיטה בלי כוח לדבר, זה שובר לי את הלב. אנחנו צריכים את אבא איתנו".
דור: "אני עובד בבית חולים כקלינאי תקשורת חלק מהשבוע, ורואה מקרים קשים של אנשים שנאבקים על חייהם, וקשה להבין שפתאום אבא שלי נמצא במצב הזה וזקוק לעזרה. זה גורם להבין כמה החיים שבריריים, ושאנחנו צריכים להתמודד עם המחלה כולנו ביחד.
"אלה דברים שאנחנו מכירים רק מהחדשות, ואני תמיד שואל את עצמי מי הם האנשים שקמים בבוקר ומחליטים שהם רוצים לתרום כליה. פתאום זה בתוך הבית שלנו. והריאיון הזה הוא בעצם הפעם הראשונה שאנחנו יושבים ומדברים על המחלה בהרכב משפחתי".
לילך דאגה להכניס את איציק לרשימת ההמתנה הארוכה של עמותת "מתנת חיים", המעודדת עזרה לחולים הזקוקים להשתלת כליה, וגם גייסה לעזרה מקור כוח נוסף.
"פניתי אל הרב שמלווה אותנו כל השנים בבר המצוות, בבריתה של נויה ובחתונה של דור, והרב פנה בשמנו אל הקהילה הדתית. מי שלוקח על עצמו לתרום כליה צריך להבין למה הוא נכנס. יש בדיקות מטורפות, ומתאמת ההשתלות אמרה שכדאי להוריד ציפיות כי אנשים פונים ומוכנים לתרום, אבל ברגע האמת חלקם משנים את דעתם. יצאתי קצת מאוכזב מהשיחה ההיא, כי אמרו לנו לא לצפות לניסים.
"מדהים איך כל פרופורציות החיים שלנו השתנו, וההבנה של מה באמת חשוב ומה פחות. נויה היא ילדה של אבא שמגונן עליה תמיד, גם בבית הספר כשצריך, ועכשיו אני הולכת לימי הורים. עד לאחרונה, איציק ערך קניות ושנינו בישלנו, והשבוע בפעם הראשונה ערכתי קניות לבד.
"איציק בישל תמיד גם לחבריו החוזרים בתשובה, שמגיעים לתפילת ראש חודש ולסעודה שאנחנו מכינים לכבודם, עכשיו המשפחה מגויסת למטבח, ונויה התחילה לאפות חלות. זאת רק תחילת המסלול שממתין לנו, וההתחלה הזאת מפחידה ולא מובנת לנו. אנחנו מנסים לחיות עם מה שיש, ויודעים שאסור להרים ידיים".
ליצירת קשר עם האחיות של איציק, המרכזות את הפניות: נעמי 052-6005047, שגית 054-5655789.
