"הפצעים יחלימו, אבל מה שחוויתי בנפש זה משהו שלא יעבור מהר" - כך אמר השבוע ניסים שקד (76) מקרית ים, שהותקף על ידי עובר אורח כשישב על ספסל בעיר. כתוצאה מהתקיפה הוא סובל משברים בגולגולת וחתך בגבה והיה מאושפז חמישה ימים בבית החולים רמב"ם. בית משפט השלום בחיפה האריך ביום שישי את מעצרו של החשוד בתקיפה למשך ארבעה ימים. "אני לא יודעת אם אבא יצליח לרדת למטה לבד שוב", אמרה השבוע בתו, נעמי.
שקד מתגורר עם אשתו בקרית ים. בכל יום, הוא יורד מדירתם בקומה הרביעית ויושב על הספסל בשכונה. "כמו בכל יום הוא ירד למטה לשבת על ספסל בצל כדי להעביר את הזמן", סיפרה הבת נעמי. "פתאום הוא הרגיש חבטה מאחור בראש ונפל על המדרכה. הוא לא זוכר הרבה, אבל הוא ראה אדם שבא לקראתו ובעט בו בפנים. כתוצאה מהאלימות יש לו שבר בגולגולת וחתך מעל הגבה ושריטות נוספות בגוף. הוא הכה אותם עם חפץ כלשהו, לי זה נשמע כמו אבן".
למרבה המזל, מספרת נעמי, במקום שהתה באותה זמן קשישה נוספת עם המטפלת שלה. "גם אותן הוא תקף. למטפלת הוא שבר את האצבע והיא הצליחה לתת לו בעיטה. אז התחילו צעקות והוא ברח. המטפלת עזרה לאבא שלי לקום, הזמינה משטרה ועזרה לו להתקשר לאמא שלי שהגיעה למקום. לקחו אותו לבית החולים, הוא עבר צילומים ותפרים והיה מאושפז במשך חמישה ימים. עכשיו הוא כבר בבית".
ביום שישי בעקבות תושיית הבת, נעצר חשוד במעשה, תושב העיר בשנות ה־30 לחייו. באותו יום האריך בית משפט השלום בחיפה את מעצרו בארבעה ימים. "אני גם תושבת קרית ים אבל אני לא מכירה את התוקף באופן אישי. אחרי שפרסמתי פוסט בפייסבוק קיבלתי עשרות הודעות וטלפונים מאנשים שמכירים אותו ויודעים מי הוא והם תיארו לי אותו.
קראו עוד >>
"ביום שישי בבוקר לאחר שלקחתי את הילדים שלי לבית הספר, ראיתי אותו באיזו סמטה. עצרתי, צילמתי אותו והודעתי על כך למשטרה שעצרה אותו. זה פשוט מקומם אותי שבן אדם שמוכר למשטרה וידוע כבעייתי מסתובב חופשי. זה יכול היה להיגמר בזה שאבא שלי לא היה יושב איתנו עכשיו. אם המטפלת לא היתה שם, זה כנראה היה נגמר אחרת. מפחידה אותי המחשבה שמחר הוא ישתחרר ויעשה משהו גרוע מזה".
ביום ראשון שוחרר שקד לביתו, אולם לדבריו הפצעים האמתיים הם אלו אשר בנפשו. "מה שחוויתי בנפש זה משהו שלא יעבור מהר'.
בתו: "אני לא יודעת אם אבא יצליח לרדת למטה לבד שוב. זה הדבר היחיד שהוא היה עושה באופן עצמאי. האמת שאנחנו גם מפחדים. גם אמא שלי בסוג של טראומה מהמקרה. הוא היה מבולבל ולא ידע להסביר לה בדיוק איפה הוא והיא רצה לקופת חולים. אחרי שהיא ראתה שהוא לא שם, היא התחילה לחפש אותו ולא הבינה את חומרת המצב. אבא שלי אדם אופטימי, ומנסה לשדר חיוכים פה ושם, אבל זה קשה לו. אני מקווה שעם הזמן יעשה הוא יתחזק נפשית וישוב לרדת שוב למטה לנשום אוויר".
