בית משפט השלום בקריות גזר 18 חודשי מאסר בפועל על שמואל שמש (57), אשר חדר למצלמות האבטחה במכון היופי של עפרה מזרחי בקרית אתא, ושמר סרטונים בהם נראו מטופלות בעירום חלקי על מיטת הטיפולים. עוד נקבע, כי הנאשם ישלם פיצוי של 20 אלף שקל למזרחי ו-78 אלף שקל לנשים שתועדו בחדר הטיפולים.
הנאשם, תושב המרכז, בן 57, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לשלושה, עסק בזמן ביצוע העבירות בהתקנת מצלמות בעלות אפשרות גישה מרחוק. בספטמבר 2015 הוא התחבר באמצעות מחשב למצלמת האבטחה במכון היופי של עפרה מזרחי, 'עפרה - כל היופי שבך' בקרית אתא. באופן זה, נטען, צפה במתרחש בחדר הטיפולים בו עברו נשים טיפולים אסתטיים באזורים מוצנעים בגופן. מעשים אלו נפרשו על פני תקופה של שנה וחצי, במהלכה צפה בנשים ב-200 הזדמנויות, כאשר ב-49 מקרים תיעד סרטונים של 26 נשים כשהן בעירום חלקי.
בנוסף, במרץ 2017 פנה למזרחי וטען בפניה שהוא חוקר פרטי שמייצג את אחת מלקוחותיה, אשר טענה בפניו שהמתלוננת מבצעת בלקוחות טיפולים בעירום בזמן שמצלמת האבטחה במקום עובדת. עוד טען בפניה שהוא מחזיק בסרטונים, ודרש סכום של 150 אלף שקל בתמורה לכך שלא יעביר אותם הלאה ולא יוגשו נגדה הליכים פליליים ואזרחיים במיליוני שקלים.
בתחילת ההליך נגדו ביקש שמש לבטל את כתב האישום, בשל הגנה מהצדק בטענה כי מזרחי עצמה היא שהפעילה את המצלמות, ואחיה, שהתקין אותן בחדר הטיפולים, לא הועמדו לדין אף הם. עוד טען כי לא צפה בסרטונים מטעמים מיניים, שאיום בהגשת תביעה אינו אסור, ועוד.
סגן נשיאת בית המשפט השלום בקריות, יוסי טורס, דחה את טענותיו והרשיע אותו בריבוי עבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, ריבוי עבירות של פגיעה בפרטיות ומעשה מגונה, וכן סחיטה באיומים.
בגזר דינו שניתן בשבוע שעבר טען השופט טורס כי לא מצא לנכון להקל בחומרת עונשו של שמש מטעמי שיקום. בתוך כך גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, חצי שנה מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ופיצוי בגובה 20 אלף שקל למזרחי, אותה ניסה לסחוט. כמו כן קבע כי שמש ישלם פיצוי בסך 3,000 שקל לכל אחת מ-26 הנשים שתועדו בסרטונים ששמר - נשים שנעשו מאמצים לאתרן רק בעקבות הערות השופט, וביתר שאת, לאחר פניית 'מיינט קריות' לבית המשפט בבקשה לבטל את צו איסור הפרסום.
"מעשיו של הנאשם הם בעלי חומרה ממשית", כתב השופט טורס בגזר הדין. "הנאשם גילה פרצת הגנה במצלמות המכון וחילל את פרטיותן של נשים רבות למשך זמן רב. הוא לא הסתפק בכך, אלא סחט את המתלוננת תוך איומים בדבר שואה כלכלית שימיט על ראשה.
"בכך ניצל הוא את מצוקתה וחששה מפני פרסום תמונות הנשים ברבים, כמו גם מעצם חשיפת העובדה שלא הייתה במקום הקפדה נאותה על סידורי האבטחה ושמירה על פרטיות המטופלות.
מדובר בהתנהגות המבטאת רשעות וציניות, והיא מחייבת תגובה עונשית הולמת. הדברים יפים במיוחד לאור הקלות שבה ניתן לחדור היום מרחוק למצלמות המתעדות בתי עסק ובתי מגורים ולצפות במתרחש בהם. על בית המשפט לשלוח מסר חד וברור, שלא יגיב בסלחנות למי אשר פגע בדרך זו בפרטיות הזולת".
פורסם לראשונה: 08:03, 07.02.22
