במשך שנים צולמו נשים בקריות ללא ידיעתן, כשהן עירומות בחלק גופן התחתון ומבוצעים בהן טיפולים אינטימיים באזורים מוצנעים במכון יופי בקריות. שמואל שמש (57), מתקין מצלמות אבטחה במקצועו, צפה בסרטונים של הנשים, שמר את חלקם וניסה לסחוט באמצעותם את בעלת העסק.
3 צפייה בגלריה
הנשים מצולמות במצבים אינטימיים, עירומות בחלק גופן התחתון עת מבוצעים בהן טיפולים, לרבות הסרת שיער במפשעה"(
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
השבוע הרשיע אותו סגן נשיא בית משפט השלום בקריות, יוסי טורס, בעבירות של פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים ומעשה מגונה. "הנאשם לא רק חדר לחייהן האישיים של הנשים במצבים אינטימיים וחושפניים, אלא שמר לעצמו את הסרטונים לשימושו האישי בכל עת שיחפוץ, וזאת למטרת הנאה מינית", כתב. בתוך כך העביר השופט ביקורת נוקבת על התנהלות בעלת המכון (שמה נאסר לפרסום באופן זמני) שהתקינה מצלמות אבטחה בחדר הטיפולים.
סביר יותר בעיני שהנשים נתנו במתלוננת את אמונן ואף אם הבחינו במצלמה, לא העלו על דעתן שהיא פועלת בשעות העבודה בתוך חדר הטיפולים בו הן מתפשטות", כתב. ביקורת נמתחה גם על התנהלות הפרקליטות והמשטרה.
"התברר כי המאשימה (מדינת ישראל) והמשטרה לא טרחו למסור הודעה למטופלות, אשר צולמו בסתר במצבים אינטימיים, על אודות שנעשה בגופן", כתב השופט. במרכזו של הסיפור, שהתרחש בשנת 2017, נמצא מכון יופי בקריות, שבו מבוצעים בין היתר טיפולי אסתטיקה לנשים באזורי גוף מוצנעים, בעירום מלא או חלקי.
במכון הותקנה מצלמת אבטחה אשר צילמה, בין היתר, את מיטת הטיפולים עצמה, אליה הגיע בהמשך הנאשם שמואל שמש, שעסק באותה עת בהתקנת מצלמות בעלות אפשרות גישה מרחוק.
"לשם סיפוק או ביזוי מיני"
בספטמבר 2015 התחבר הנאשם באמצעות מחשב למצלמות האבטחה של מכון היופי, ובמשך שנה וחצי צפה במתרחש בחדר הטיפולים, בו מקבלות נשים טיפולי שעווה ועוד. בנוסף, הוא אף תיעד את המתרחש בחדר הטיפולים בחלק מהמקרים. "הנאשם עשה כך עד יום 7.3.17 בכ-200 הזדמנויות שונות, וזאת על מנת לצפות בנשים בעת שעברו טיפולים אסתטיים במכון, ללא ידיעתן, ותוך פגיעה במזיד בפרטיותן", כתב סגן נשיא בית המשפט.
"ב-65 הזדמנויות שונות תיעד הנאשם את המתרחש בחדר הטיפולים עת בוצעו בנשים טיפולים אסתטיים בגופן, וזאת תוך שהוא פוגע בפרטיותן במזיד, והכל לשם סיפוק או ביזוי מיני". בהמשך יצר שמש קשר עם בעלת המכון, והציג עצמו כחוקר פרטי של אחת מלקוחותיה.
לדבריו, הלקוחה טענה בפניו כי בעלת המכון מבצעת בלקוחות טיפולים בעירום, בזמן שמצלמת האבטחה במקום עובדת. כמו כן טען בפניה כי הוא מחזיק בסרטונים ממצלמת האבטחה, והוא יכול לתבוע אותה במיליוני שקלים. הוא דרש ממנה 150 אלף שקל, ואיים עליה שאם לא תעשה כן, יגיש נגדה תביעה בבית המשפט, ויגיש במסגרתה את הסרטונים".
57 סרטונים בדיסק-און-קי
בעקבות שיחה זו הגישה בעלת המכון תלונה במשטרה. אחריה קבעו השניים להיפגש על מנת שהיא תעביר לו את הכסף. לפגישה הוא דרש ממנה להגיע ללא משטרה או ציוד הקלטה. אולם לפני הפגישה אמרה לו בעלת המכון שלא עלה בידיה לגייס את כל הכסף, והוא הורה לה לשלם לו את מה שיש לה כ'דמי רצינות'. היא מצידה ביקשה ממנו להוכיח שאכן יש ברשותו הקלטות.
"ביום 17.3.17 העביר הנאשם למתלוננת באמצעות שליח, החסן נייד (דיסק-און-קי) ובו 57 סרטונים, ובהם מתועדות 57 נשים שעה שהן מקבלות טיפולים שונים במכון, בעירום מלא או חלקי. זאת עשה הנאשם במטרה להטיל אימה על המתלוננת, ולגרום לה לשלם את הסכום שדרש", נכתב.
3 צפייה בגלריה
במכון הותקנה מצלמת אבטחה אשר צילמה, בין היתר, את מיטת הטיפולים
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
שמש הואשם בעבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, פגיעה בפרטיות, מעשה מגונה וסחיטה באיומים. בתשובתו לאישומים נגדו הוא הודה כי התחבר למצלמת האבטחה, אולם טען שהיה זה באופן מקרי, בשל טעות בהקלדת המספר.
הוא הודה בנוסף ששוחח עם בעלת המכון, אולם טען שאין מדובר בסחיטה באיומים, אלא ניסיון לקבלת דבר במרמה בלבד. עוד טען, כי הסכום שדרש היה פיצוי על טרחתו, והוא לא הטיל כל אימה על המתלוננת.
סגן הנשיא, יוסי טורס, דחה את הטענות: "הנאשם צפה בסתר, במשך תקופה ארוכה, בנשים המקבלות טיפולים במכון יופי, בעירום חלקי, ובחר להעתיק לשימושו האישי סרטונים בהם נראות הנשים עירומות בחלק גופן התחתון, כאשר מבוצעים בהן טיפולים אינטימיים באזורים מוצנעים.
"מדובר בחדירה בוטה לפרטיות, בדגש מיני ברור. "הנאשם הודה, כאמור, שעשה כן מתוך הנאה לצפות בנשים עירומות וכי הדבר היה כצפייה "בסרט פורנוגרפי", כתב טורס. "הנאשם לא רק חדר לחייהן האישיים של הנשים במצבים אינטימיים וחושפניים, אלא שמר לעצמו את הסרטונים לשימושו האישי בכל עת שיחפוץ, וזאת למטרת הנאה מינית. מדובר בהחפצה של הנשים לצורך הנאתו המינית, ובכך פגע הנאשם בערך המוגן העומד בבסיס העבירה".
"מצולמות במצבים אינטימיים"
עם חשיפת הפרשה, נחקרה באזהרה גם בעלת המכון בחשד לפגיעה בפרטיותן של לקוחותיה. בעדותה לבית המשפט היא הסבירה את הצבת המצלמה מחשש לגניבות. כמו כן טענה כי במקום היה שילוט המודיע שהמקום מצולם, ואף אחת לא העירה על כך, ו'זה לא הפריע להן'.
הטענה זכתה לביקורת נוקבת מצד השופט טורס: "גרסה זו אינה נאמנה עלי. אציין בזהירות המתחייבת (לאור העובדה שהמתלוננת אינה נאשמת אלא עדה) שיש לזכור כי היא נחקרה באזהרה בעבירה של פגיעה בפרטיות, בשל צילומן של הנשים במכון ומכאן שהיה לה אינטרס ברור להציג עמדה זו.
"מהסרטונים עולה פגיעה קשה מאוד בפרטיות הנשים. הן מצולמות במצבים אינטימיים, עירומות בחלק גופן התחתון עת מבוצעים בהן טיפולים, לרבות הסרת שיער במפשעה. במצב דברים זה מתקשה אני לקבל כאפשרי, ולו מחמת הספק, שהנשים (כולן!) היו מסכימות לתיעודן בווידאו במצבים אלו.
"סביר יותר בעיני שהנשים נתנו במתלוננת את אמונן, ואף אם הבחינו במצלמה, לא העלו על דעתן שהיא פועלת בשעות העבודה בתוך חדר הטיפולים בו הן מתפשטות, ומתעדת את הטיפול האינטימי על גבי דיסק בו נשמרים הסרטונים".
לא גילו לנשים המצולמות
השופט טורס לא חסך שבטו גם מהתנהלות המשטרה. "דעתי היא שהיה גם היה מקום למצות את החקירה בנושא זה, וזאת על מנת למנוע את המשך הפגיעה בנשים שצולמו בעירום, שמא אכן גורמים נוספים מחזיקים בחומרים פוגעניים אלו.
"בדיקה שכזו היתה מאפשרת לגלות אם קיימים גורמים אחרים המחזיקים בידם חומרים פוגעניים ומשכך, נכון היה לבדוק קו חקירה זה, במטרה לוודא שלא יוחזקו חומרים פוגעניים בידי אחרים".
בסופו של דבר החליטה הפרקליטות לא להעמיד את בעלת המכון לדין בגלל שסברה שאין סיכוי סביר להרשעה. בתוך כך הם זכו לביקורת מצד השופט על כך שלא טרחה עד כה ליידע את הנשים שצולמו על הפגיעה בהן."טרם סיום ראיתי להעיר כי במהלך הדיון התברר כי המאשימה (והמשטרה) לא טרחו למסור הודעה למטופלות אשר צולמו בסתר במצבים אינטימיים, על אודות שנעשה בגופן", כתב.
"לדידי, היה על המשטרה לפעול לאיתור פרטיהן האישיים של לקוחות המכון שדמותן הופיעה בסרטונים, ולהודיע להן על הפגיעה שנעשתה בגופן. זאת ניתן היה לעשות בקלות, שכן המתלוננת מכירה אותן אישית. המאשימה פעלה בנחישות לאכוף את הדין בשל פגיעה זו, אך לא טרחה להודיע לנפגעות העבירה על המעשה שבוצע בהן. ראוי שהמאשימה תשקול עמדתה שנית בנושא זה".
האם לפרסם את שם המכון?
כשבוע מפרסום הכרעת הדין, ורק לאחר מיינט קריות פנה לבעלת מכון היופי וביקש את תגובתה, פנתה האחרונה, בסיוע הפרקליטות, לבית המשפט בבקשה לאסור על פרסום שמה ופרטיה המזהים.
סגן נשיא בית משפט השלום בקריות, יוסי טורס, אישר את בקשתה, אולם רק באופן זמני לשבוע ימים. "לאחר עיון בעמדות הצדדים ועל מנת למנוע פגיעה בלתי הפיכה טרם קבלת החלטה סופית, אני מורה בשלב זה על איסור פרסום כל פרט העלול להביא לזיהוי המתלוננת ומיקומו המדויק של בית העסק", כתב בהחלטתו.
"עם זאת נדרשת הבהרה מהי הפגיעה החמורה שתיגרם לפרטיות המתלוננת במקרה של פרסום ושמא אין מדובר בעיקר בפגיעה בשם הטוב ולא בפרטיות". בנוסף, ביקש טורס מהפרקליטות להשיב מדוע שמירה על פרטיות בעלת מכון היופי עולה על הערך שבאיתור הקורבנות באמצעות הפרסום.
"לאור העובדה שהלקוחות שצולמו לא קיבלו מעולם הודעה על הפגיעה שנגרמה להן, תנמק הפרקליטות האם אין לראות דווקא ערך ציבורי בפרסום אשר עשוי להביא לאיתורן של הנפגעות וכן להביא לידיעתן את העובדה שצולמו במקום וכי צילומים אלו נמצאו ברשותו של צד ג", כתב.
"במילים אחרות האם אל מול הפגיעה הנטענת במתלוננת (בעלת העסק) אין להביא בחשבון את הערך שבפרסום מבחינת איתור נפגעות וזאת מתוך מתן משקל לעובדה שמדובר במתלוננת ולא בנאשמת ובמהות הפגיעה שתיגרם לה".
