רועי בן שלוש (42), תושב קרית אתא וחבר מועצת העיר בעבר, עוכב על ידי שוטרים בקטאר, בעת משחקי המונדיאל לאחר הניף דגל ישראל. לאור האווירה העוינת, חזר בן שלוש לארץ לאחר יום אחד בלבד במשחקי המונדיאל, במקום ארבעה ימים שתכנן מראש. בשיחה למיינט קריות אמר בן שלוש: "עם קטאר אני גמרתי".
בן שלוש, נשוי פלוס שלושה ילדים, סיפר כי תכנון את הנסיעה לקטאר יחד עם עוד שלושה חברים, מתוך מחשבה שכדורגל זה כדורגל, וזה יגבר על כל דבר אחר. "לאחר הפיגוע באיסטנבול", סיפר, "שלושת חבריי החליטו לוותר ונשארתי לבד. האמת שלא חששתי. אני אוהד של מכבי חיפה ונסעתי למשחקי החוץ שנחשבו למסוכנים, כמו בבלגרד ובפאריס, שם הייתה ממש אזהרת מסע. בסוף זה רק ספורט וחשבתי אולי עדיף בלי החברים, כך לא נדבר עברית ולא נמשוך תשומת לב".
בן שלוש תכנון לראות את המשחק של ברזיל נגד סרביה, והגיע לקטאר ביום חמישי שעבר בשעות הבוקר, אבל מיד הצליח להשיג כרטיסים לעוד שלושה משחקים.
3 צפייה בגלריה
"לקחו את הדגל וזרקו אותו, אמרו פלסטין אחים שלנו, אתם הורגים אותם". בן שלוש והדגל
(צילום: פרטי)
בן שלוש: "הייתי גם במונדיאל הקודם, ברוסיה, והצטלמתי עם דגל ישראל. גם לקטאר לקחתי דגל, אמרתי אמצא הזדמנות להצטלם. הגעתי לאצטדיון, ולא חששתי. כולם עובדים זרים ולא חוויתי כל גזענות.
"ממש לעובדים שם, מבנגלדש או הודו, אכפת מאיפה אני בא? באצטדיון היו אוהדים מכל העולם, אבל הייתה נוכחות מאוד מורגשת של אוהדים ממדינות ערב. לידי היה אחד עם דגל סוריה, בצד דגלי תוניסיה ואלג'יריה, ובכל מקום דגלי פלסטין וכרזות "לשחרר את פלסטין. היה די מתוח שם. לקראת הסיום, כיוון שהיה לי כרטיס לעוד משחק.
"יצאתי כמה דקות לפני הזמן כדי להפסיק להגיע לאצטדיון השני. הנסיעה מאצטדיון אחד לשני לוקחת כחצי שעה במונית הובר. כשיצאתי החוצה, הייתי בין היחידים שם. כולם עוד היו במגרש".
"ירד לי כל החשק"
"האצטדיון נראה מדהים מבחוץ, אמרתי אני חייב תמונה עם הדגל. הייתה שם איזו עובדת מתנדבת, ביקשתי ממנה, הנפתי את הדגל והצטלמתי. הכנסתי את הדגל לתיק, פתאום ארבעה שוטרים מסביבי. מה זה הדגל הזה? שאלו. אמרתי, דגל ישראל. ואז החלה סגה, כשבכל פעם הם ניסו לתרץ את מה שהם עושים בנימוק אחר.
"תחילה אמרו אסור להניף דגל של מדינה שלא משתתפת. הראיתי להם מסביב עוד מלא דגלים של מדינות שלא משתתפות, כולל פלסטין שהיא לא ממש מדינה. פתאום הגיעו עוד ארבעה שוטרים. ואמרו לי ללכת איתם. לקחו את התיק ורוקנו אותו, ואני בפחדים של החיים. החלו גם לצאת אנשים מהאצטדיון וזה לא היה נעים. אני הולך, שמונה שוטרים מסביב. אחרי חמש דקות מישהו הורה להם בקשר לשחרר אותי. עליתי על מונית, ונסעתי למשחק הבא".
אבל כאן לא נגמרה העוינות. כדי להיכנס לאצטדיון, היה צריך בן שלוש לעבור מבדק ביטחוני. הוא החביא את הדגל כמה שיותר עמוק בתוך התיק. "הם חיפשו וחיפשו עד שמצאו" סיפר. "אולי קיבלו איזו הנחיה לגבי. לקחו את הדגל וזרקו אותו, אמרו פלסטין אחים שלנו, אתם הורגים אותם. בסוף שיחררו אותי.
"בגלל שעברתי פעמיים בידוק, הכרטיס שלי הראה כאילו כבר נכנסתי. התחננתי לאיש של פיפ"א שהיה במקום שייתן לי להיכנס, הסברתי לו מה קרה. לבסוף נכנסתי אבל לא הייתה כל חוויה נחמדה. ירד לי כל החשק. נסעתי למשחק שבגללו באתי, ברזיל סרביה, אבל כבר בדרך צלצלתי לאשתי ואמרתי לה שפה אני לא נשאר עוד דקה.
"היא חיפשה ומצאה לי טיסה לארץ דרך ירדן באותו הלילה. הייתי במשחק האחרון, וכבר לא הצלחתי ליהנות. נסעתי מהאצטדיון ישר לשדה התעופה, ובשלוש בלילה טסתי הביתה".
בדיעבד, אולי היה מקום לפחד לנסוע למדינה שאין לנו איתה יחסים?
"חשבתי שזה יהיה כמו דובאי ומרוקו. גם עם מרוקו לא היו יחסים שנים, ואנשים נסעו והרגישו מצוין. מה, אנחנו במלחמה עם קטאר? אבל שם פשוט שונאים אותנו ברמות. אנחנו הישראלים כמו סדין אדום עבורם. תראה מה עושים לכל השדרים והעיתונאים.
"הנחתי שבשורה האחרונה זה כדורגל, אנשים באים ליהנות ולא לעסוק בפוליטיקה. למונדיאל באים אוהדים מכל העולם, כל אחד מניף את הדגל של המדינה שלו, זה היופי בכדורגל, ובקטאר זה לא היה. לכולם מותר, רק לישראלים אסור. באתי לראות משחקים, ליהנות כמו כולם וזה מה שיצא בסוף. את החלק שלי עם קטאר, אני סיימתי".
קראו עוד >>
