בשעה שכל אחיה וחבריה שבו ביום שלישי אל ספסל הלימודים, נותרה לינוי (שם בדוי), בת ה־8, בביתה. ילקוט בית הספר החדש והתלבושת נותרו מיותמים, ולינוי עצובה ומאוכזבת.
קראו גם:
מסכת חיים לא פשוטה עברה על לינוי וכעת נאלצת משפחת האומנה שלה להתמודד עם מה שהם מכנים 'אטימות של המערכת'. מערכת שמסרבת לאפשר לה ללמוד במקום שיטיב עימה יותר מכל.
"היא שאלה אותי הבוקר: 'אמא, גם השנה לא יהיו לי חברים'?", סיפרה אם האומנה בעצב. "זה פשוט לא אנושי, זו אטימות וחוסר רגישות. למה לא לאפשר לילדה לשמוח ולהתקדם אחרי כל מה שעברה".
לינוי מתגוררת במשפחת אומנה בקריות יחד עם אחותה הקטנה, שהחלה השנה את לימודיה באותו בית ספר.
בשנה שעברה, לאור מצבה הרגשי המורכב של לינוי הומלץ לשלבה בכיתה קטנה בבית ספר רגיל. בעקבות זאת היא שובצה בכיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל המרוחק מאוד מביתה, עובדה שהתקשתה עליה לבלות עם חברותיה. לאחר שבמהלך השנה חלה התקדמות במצבה הן מבחינה לימודית והן מבחינת חברתית, קבעה ועדת ההשמה כי ניתן לשלבה בכיתה רגילה.
אולם בקשתה של משפחת האומנה לשלב את לינוי בכיתה ב' בבית ספר הסמוך למקום מגוריהם ובאזור הרישום שלהם, נענתה בשלילה. זאת, בטענה כי הכיתות מלאות על פי התקן של משרד החינוך.
בעקבות זאת פנתה עורכת דין שמינה בית המשפט למחלקת החינוך ברשות בה היא מתגוררת. במכתב הסבירה את החשיבות הרבה של שיבוץ הילדה בבית הספר המבוקש. "שוב ושוב מציפה הפסיכולוגית המטפלת בלינוי את הקושי שלה בניתוק החברתי מאזור מגוריה, בשל לימודיה בבית הספר מרוחק מהבית, ובשל הקושי לשמר קשרים חברתיים עם ילדים הרחוקים מסביבת המגורים שלה", כתבה עורכת הדין.
"משפחת האומנה עושה עבודת קודש בטיפול בשתי הבנות, הנמצאות אצלן, אך טיפול זה כרוך במאמץ וקשיים אדירים. על כל המערכות התומכות בקהילה לעשות כל שביכולתן לסייע למצווה זו. מערכת החינוך העירונית יכולה לעשות כן באמצעות שתי הבנות באותו בית ספר, עובדה שתסייע לבנות מאוד בשהייה המשותפת ובתמיכה האחת בשנייה".
אלא שבקשתה זו כאמור נדחתה ולפני מספר ימים שלחה עורכת הדין מכתב נוסף למנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, ד"ר סער הראל. במכתב ביקשה כי יאשר חריגה מהתקן ואת שיבוצה של לינוי בבית הספר המבוקש.
"השמת הקטינה, שחוותה חיים מורכבים ביותר ואשר עושה צעדי התקדמות ושיפור כל הזמן, ואשר מבקשת את המרחב החברתי לייצר חברויות אותן ניתן לתחזק גם בשעות הצהרון הינו צעד קריטי להמשך התפתחותה המיטיבה".
כאמור, כל פניותיהם נדחו הן על ידי העירייה והן על ידי משרד החינוך שנתבקש לאשר את השארתה בכיתה א' או לחלופין חריגה מהתקן.
אם האומנה: "לילדה אין חברים בשכונה כי היא למדה במקום מרוחק. בשנה שעברה פעלתי כדי לסייע לה ליצור קשרים חברתיים בשכונה,לקחתי טלפונים והתקשרתי לאנשים עם ילדים בגילה שעולים לכיתה א בבית הספר הזה. כל מי ששמע את הסיפור מיד הזמין אותה לשחק עם הילדים. כבר יש לה חברים בבית הספר, ועכשיו היא לא יכולה להיות שם. כבר הכנו לה תיק ותלבושת בית הספר.
"כשאמרתי לה שהיא לא הולכת לבית ספר היא הסתכלה עלי בהלם. היא לא הצליחה להבין את זה. היא אמרה לי עוד פעם לא יהיו לי חברים? אני התחלתי לבכות. לא יודעת מי מקבל את ההחלטות שם, אבל זה חוסר רגישות. אחרי כל מה שהילדה עברה, אי אפשר לגלות קצת רגישות והבנה? זה לא מקרה רגיל.
"הילדה יושבת עכשיו בבית במקום ללכת לבית הספר. אני לא הולכת לעבודה כדי להיות איתה. צריך להיות פה אנושי קצת, לא שום דבר אחר. בהנהלת בית הספר אמרו לי שיש מקום בכיתה א', אבל משרד החינוך לא מאשר בטענה שגילה הכרונולוגי לא מתאים. אז מה? יש הרבה ילדים שנשארים כיתה או עוד שנה בגן. אלו תשובות של חלמאים.
"לנו כהורים לא משנה אם היא תלך לכיתה א' או ב'. העיקר שיהיו לה חברים. זו ילדה שסבלה כל כך הרבה. אני לא מתכוונת לוותר, היא תישאר בבית עד שהיא תוכל ללכת לבית הספר עם אחותה והחברים שהכירה".
מהרשות המקומית נמסר: "הנושא נמצא באחריות משרד החינוך. העירייה תפעל על מנת לסייע למשפחה ככל שיתאפשר ובהתאם להנחיות ולנהלי משרד החינוך".
ממשרד החינוך נמסר: "בבדיקה עמוקה שערכנו עולה כי הכיתה המבוקשת מלאה. התלמידה שובצה בבית ספר, הממוקם במרחק של פחות מ־2 ק"מ מביתה. הגורמים הפיקוחים מוצאים בבית הספר מענה הולם עבור התלמידה.
"ככל שיתקיימו בעתיד שינויים בבית הספר המבוקש אנו נשקול באהדה שינוי בשיבוץ התלמידה. הפיקוח ימשיך לעקוב מקרוב אחר התאקלמותה".
פורסם לראשונה: 08:06, 02.09.20
