מאות בני משפחה, חברים, תלמידים וצוות בית הספר הגיעו ללוות את אושר אלקובי (18) בדרכו האחרונה בבית העלמין בצור שלום. אביו, יצחק, בכה על קברו: "במקום לתת לך תעודת הצטיינות, אנחנו שמים עליך אבנים".
הלוויתו של אושר אלקוביהלוויתו של אושר אלקובי
יצחק אלקובי קורא קדיש על בנו
(צילום: נחום סגל)
שבורים וכואבים הגיעו בשעה האחרונה מאות אנשים לבית העלמין בצור שלום כדי להיפרד מאושר. אושר בן 18, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר יעדים, נפצע קשה בתחילת השבוע בשעה שרכב על אופניים חשמליים בטיילת בקרית ביאליק. אחרי כשלושה ימים בהם היה מאושפז ומורדם, ביום שישי האחרון הלך לעולמו.
אושר אלקובי ז"לאושר אלקובי ז"ל
אושר אלקובי ז"ל
(צילום: מתוך האינסטגרם)
ראש העיר, אלי דוקורסקי, ספד לו: "קראתי מירי את הדברים שכתבת רק לפני עשרה ימים כאשר סיים את התיכון. כתבת לו איך כל כך כך מהר חלפו להן 12 שנות לימוד.
הלוויתו של אושר אלקוביהלוויתו של אושר אלקובי
"בקיץ היה אמור לעלות את מדי צה"ל"
(צילום: נחום סגל)
"זוכרת איך התרגשנו ביום הראשון בגן בכיתה א'. היום אתה מסיים י"ב. ארבעה ימים לאחר מכן התהפך עולמכם וקרה לכם הנורא מכל. איך כל כך מהר הסתיימו להם 18 שנות חיים קצרים מאוד וכולנו כאן המומים כואבים עצובים. איך בין רגע האושר הגדול שלכם שחיכיתם לו כל כך הרבה זמן והציף את הבית שלכם, איך נפרד מכם ומחבריו. איך החלומות לא יתגשמו.
"בקיץ היה אמור לעלות את מדי צה"ל, אך השבוע עלה על אופניים כלי שכל כך אהב ועליו סיים את חייו. נראה לנו בלתי נתפס איך ילד מלא שמחת חיים, שאהב בעלי חיים ורצה להיות וטרינר והכל נגדע בברגע אחד. אנחנו עומדים יחד איתכם חסרי אונים עם הכאב והאובדן. ושיהיה לכם את תעצומת הנפש. הוא למד עם הילד שלי בחטיבת הביניים, ואני יודע שהוא אהב אתכם אהבה גדולה".
הלוויתו של אושר אלקוביהלוויתו של אושר אלקובי
מסע ההלוויה של אושר אלקוביז"ל
(צילום: נחום סגל)
אמו של אושר, מירי, שהתקשה לשאת את המעמד ספדה לו בבכי. "אושר שלי, מלך שלי, נסיך שלי. רק לפני כמה ימים כתבנו לך כמה התרגשנו שסיימת י"ב עם תעודת בגרות מלאה ותעודת הצטיינות. אפילו הציעו לך ללכת לי"ג-י"ד. רצית שנחתום לך ללכת לקרבי, ואז באיזה שלב הבנת שאמא לא תחתום לך. אנחנו לא כועסים עליך סולחים לך אוהבים אותך נסיך שלנו. לא נשכח אותך לעולם. מלאך שלי".
הלוויתו של אושר אלקוביהלוויתו של אושר אלקובי
הקבר הטרי
(צילום: נחום סגל)
גם מנהלת בית הספר בו למד נשאה דברים: "ביום שישי קיבלנו את בשורת האיוב. תלמיד כיתה י"ב שלנו איננו עוד. איך אפשר? כל כך שמחת שסיימת 12 שנות לימוד. אתה תלמיד שכל מורה רוצה ללמד. עושה הכל במידה הנכונה. בעוד כמה ימים היינו אמורים לחלק לך תעודה מיוחדת של מצטיין. במקום לתת לך אותה בטקס אני נותנת לך אותה פה במקום הנורא הזה". אביו של אושר שאיבד את בנו יחדיו בכה ליד קברו: "במקום לתת לך תעודת הצטיינות, אנחנו שמים עליך אבנים".
פרסום ראשוני: 18:59 , 28.06.20