עשרות נשים בקריות צולמו במצלמות האבטחה, ללא ידיעתן או הסכמתן, כשהן בעירום מלא או חלקי, בשעה שהן עוברות טיפולים קוסמטיים במקומות מוצנעים בגופן במכון היופי של עפרה מזרחי, 'עפרה - כל היופי שבך' בקרית אתא. חלק מהסרטונים, שצולמו בין השנים 2017־2015, מצאו דרכם אל ידיו של תושב המרכז, שמואל שמש, שצפה בהם ותיעד אותם לצורך סיפוק מיני, ואף איים לעשות בהם שימוש במסגרת ניסיונו לסחוט את מזרחי. כולם ידעו על כך - המשטרה, הפרקליטות ובעלת מכון היופי עצמו, מזרחי. כולם, פרט לנשים המצולמות עצמן, שלהן אף אחד לא הרגיש צורך לספר, גם אחרי שהתבקשו לעשות זאת על ידי בית המשפט.
אז מה גרם לכל אותם גורמים שלא למסור, במשך כ-4 שנים, לעשרות נשים בקריות, שטופלו במכון היופי של מזרחי, את העובדה שסרטונים בהם הן נצפות בעירום דלפו החוצה והגיעו לידיים זרות. יצוין כי שמש צפוי לתת את הדין על מעשיו, לאחר שהורשע בבית המשפט.
מזה מספר חודשים, מאז פורסמה הכרעת הדין בעניינו של שמש, עומדת הפרקליטות על רגליה האחוריות על מנת למנוע את פרסום שמו של מכון היופי ובעליו, באופן שעשוי היה לסייע לנשים בקריות לגלות שהן בעצם לא פחות מקורבן עבירה. השבוע, אחרי מאבק משפטי, אותו ניהלה עו"ד שירה בריק–חיימוביץ, התיר סגן נשיא בית משפט השלום בקריות, השופט יוסי טורס, את הפרסום.
"לצרכי הגנה"
הפרשה עוסקת במכון היופי של מזרחי, בו מבוצעים בין היתר טיפולי אסתטיקה לנשים באזורי גוף מוצנעים, בעירום מלא או חלקי. במכון הותקנו מצלמות אבטחה על ידי אחיה. לדבריה, לצרכי הגנה עצמית. אחת מהמצלמות מכוונת למיטת הטיפולים, וצילמה את הנשים בזמן הטיפול, עירומות בחלק גופן התחתון, מבלי שהיו מודעות או נתנו את הסכמתן לכך.
אל המצלמות חדר בשנת 2015 שמואל שמש, מתקין מצלמות אבטחה. "הנאשם התחבר באמצעות מחשב למצלמת האבטחה, באופן שאיפשר לו לצפות במתרחש בחדר הטיפולים במכון. הנאשם עשה כך עד ל-7.3.17 בכ-200 הזדמנויות שונות, וזאת על מנת לצפות בנשים בעת שעברו טיפולים אסתטיים במכון, ללא ידיעתן, ותוך פגיעה במזיד בפרטיותן. ב-65 הזדמנויות שונות תיעד הנאשם את המתרחש בחדר הטיפולים עת בוצעו בנשים טיפולים אסתטיים בגופן, וזאת תוך שהוא פוגע בפרטיותן במזיד, והכל לשם סיפוק או ביזוי מיני", נכתב בהכרעת הדין.
באמצעות סרטונים אלו ניסה שמש לסחוט את מזרחי. הוא דרש ממנה לשלם לו 150 אלף שקל, ואיים עליה שאם לא תעשה כן, יגיש נגדה תביעה בגובה מיליוני שקלים, ובמסגרתה יגיש את הסרטונים. "הנאשם טען בפני המתלוננת שהדבר יביא לסגירת המכון ולפגיעה בשמה הטוב, והיא תיאלץ לשלם סכומים גבוהים מהסכום שדרש", נכתב בהכרעת הדין.
מזרחי הגישה תלונה במשטרה, שמש הועמד לדין, ובחודש מרץ האחרון הורשע בעבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, פגיעה בפרטיות, מעשה מגונה וסחיטה באיומים. זאת, בעוד שתיק החקירה נגד מזרחי, שנחקרה באזהרה בחשד לביצוע עבירה של פגיעה בפרטיותן של הנשים, נסגר, מאחר שהפרקליטות סברה שאין סיכוי סביר להרשעה בעניינה. החלטה שזכתה גם לביקורת מצד השופט טורס.
במהלך הדיון הסבירה מזרחי שהצבת המצלמות נועדה לצרכי הגנה, מאחר שהיא מטפלת בין היתר גם בגברים. כמו כן, טענה כי הנשים ידעו שהן מצולמות ולא הפריע להן, אולם השופט טורס לא קיבל את הטענה. "מהסרטונים עולה פגיעה קשה מאוד בפרטיות הנשים. הן מצולמות במצבים אינטימיים, עירומות בחלק גופן התחתון עת מבוצעים בהן טיפולים, לרבות הסרת שיער במפשעה. במצב דברים זה, מתקשה אני לקבל כאפשרי, ולו מחמת הספק, שהנשים (כולן!) היו מסכימות לתיעודן בווידאו במצבים אלו", כתב. "סביר יותר בעיני שהנשים נתנו במתלוננת את אמונן, ואף אם הבחינו במצלמה (ואינני קובע כך), לא העלו על דעתן שהיא פועלת בשעות העבודה בתוך חדר הטיפולים בו הן מתפשטות, ומתעדת את הטיפול האינטימי על גבי דיסק בו נשמרים הסרטונים".
למרות הפגיעה הקשה לכאורה במטופלות, עד לאחרונה, עם תחילת מאבקו של העיתון לפרסום שם המכון, אף לא אחד מהגורמים מצא לנכון לעדכן אותן על כך. זאת, על אף שכבר החל ממהלך הדיונים הפציר בהם השופט לעשות כן, ואף ציין זאת בהכרעת הדין שלו, תוך שהוא מעביר ביקורת קשה על התנהלות הפרקליטות והמשטרה.
הכרעת הדין במרץ 2021
בחודש מרץ ביקשנו לפרסם לציבור את הכרעת הדין של שמש, ופנינו לבקש תגובה ממזרחי, שביקשה להימנע מפרסום שמה. "כל המלחמה שלי בעצם לא היתה בשבילי. אני לא פחדתי על עצמי אלא פחדתי על הלקוחות שלי שסרטונים שלהן יתפרסמו. אני לא אמרתי ללקוחות שלי כדי לו לגרום להן למבוכה, ופתאום לבוא ולהוציא את זה, אני מפחדת", הסבירה בשיחת טלפון.
מזרחי, כאמור, סירבה להתראיין או להגיב ובאמצעות הפרקליטות הגישה בקשה לצו איסור פרסום של שמה, שמו של אחיה ושם מכון היופי ומיקומו. הבקשה התקבלה על ידי השופט טורס באופן זמני. לאור ההחלטה שנתקבלה, שעות ספורות לפני פרסום העיתון, נמנע פרסום שמה של מזרחי. עיתון "ידיעות המפרץ" הגיש בקשה לביטול הצו באמצעות עו"ד שירה בריק–חיימוביץ' ממשרד ליבליך–מוזר–גליק, בהליך משפטי שנמשך כשלושה חודשים.
בתחילת חודש אפריל נערך דיון בנושא, שרק אחריו החלה הפרקליטות בתהליך לאיתור הנשים בסרטונים ויידוען. תחילה טענו בפרקליטות כי פרסום שם בעלת המכון יגרום לפגיעה בפרטיותה, אולם לאחר מכן שינו את טענתם לכך שהפרסום יפגע בפרטיותן של הנשים.
מזרחי טענה בדיון: "פרסום שמי ושם המכון יפגע בפרטיותי. הייתי בעצמי קורבן לסחיטה, עליה התלוננתי למשטרה. יכולתי לתת לו את הכסף, והיינו היום במקום אחר. הצעתי למשטרה לסייע לאתר את המצולמות. לא רציתי לעשות נזק לאף אחת, אני רוצה להתפרנס בכבוד".
עו"ד בריק–חיימוביץ' טענה בשם העיתון כי עקרון פומביות הדיון על ההליך המשפטי שנוהל בפרשה, זכותן של המטופלות לדעת על עצם היותן קורבן למעשים פליליים, והצורך לנקות את שמם של מכונים אחרים באזור הקריות ולהפיס את חששות המטופלות במכונים אחרים שלא נעברה כלפיהן עבירה - כל אלה יש בהם תועלת ציבורית אשר צריכה להביא לביטול איסור הפרסום.
השופט טורס קיבל את טענות העיתון. "אכן, הפרסום עלול לגרום לה מבוכה, ואפשר שאף פגיעה במוניטין העסקי, שכן היא תזוהה כמי שלכאורה לא דאגה לפרטיותן של לקוחותיה, ואולם אין מדובר בפגיעה בפרטיות (שלה)", כתב. "מדובר בהליך משפטי המצוי בשלבים מתקדמים, והוא חשף פגיעה חמורה בפרטיות, אשר אפשר ומתקיימת במקומות נוספים, אשר ראוי ליידע את הציבור מפני התופעה, כמו גם להביא להרתעה של בתי עסק דומים ואחרים, לבל יקלו ראש בפרטיות לקוחותיהם בעידן בו מצלמות מוצבות בכל מקום".
בתוך כך איפשר השופט למדינה לקיים הליך חריג ליידוע אישי מוקדם של המטופלות שצולמו בסרטים. לטענת הפרקליטות, 26 נשים תועדו בסרטונים, מזרחי זיהתה 25 מהן, ורק 19 מהן אותרו.
עו"ד בריק–חיימוביץ': "יש לברך על החלטת בית המשפט, שמייצגת איזון ראוי הנוגע לזכות הציבור לדעת על מלוא פרטי הליך משפטי, שעסק בתופעה של פגיעה בפרטיות שעלולה לקרות בבתי עסק. בהחלטה על התרת הפרסום יש כדי להביא להעמדת דברים על דיוקם באשר לזהות המכון, וליצור ודאות באזור הקריות תחת חרושת שמועות".
פורסם לראשונה: 08:00, 18.06.21
