"הייתה לנו אהבה גדולה מאוד. מאז שרונן נפטר, אני כל הזמן שואלת את עצמי איך ממשיכים, כי ברור לי שצריך להמשיך ולהחיות את מה שרונן הכי אהב - לעזור לבעלי החיים ולהיות אדם טוב", אמרה השבוע איילת לב-רן (45) עם תום ימי השבעה.
רק בשבוע שעבר התרחש אסון ברחוב השקט, ליד ביתם החדש של משפחת לב-רן בקרית חיים: "החיים התהפכו ברגע אחד. אני הייתי אחרי ניתוח, ורונן החליף אותי בבוקר, הכין סנדוויצ'ים ולקח את הילד הקטן שלנו לבית הספר. כבר בבוקר התלונן על כאבים בשכמות, ולאחר מכן על לחצים בחזה, אבל התעקש להמשיך כרגיל. כשהוא חזר הביתה, הוא נשכב על הספה ואמר 'לוחץ לי, זה בא לי בהתקפים, אני לא מרגיש טוב'. התחננתי בפניו שנלך להיבדק, אבל הוא התעקש שזה חולף, קם ויצא לזרוק את הזבל.
"הייתה לי הרגשה רעה, ואחרי דקה יצאתי אחריו. רונן כבר היה על הרצפה. הוא התמוטט באמצע שיחה עם השכן, שהזמין את האמבולנס. רצתי אליו, התחלתי בהחייאה, והבנתי שאני מאבדת אותו, עשיתי כל מה שניתן על מנת להעיר אותו, ולא הייתה תגובה.
"בגלל הצעקות שלי, הגיעו השכנים שביקשו לעזור, ומישהו רץ להביא דפיברילטור. בינתיים הגיע נט"ן וביצעו בו החייאה במקום. הוא הובהל לבית החולים, שם חיברו אותו למכשיר לב ריאה ואפילו עשו צינתור, אבל הדופק לא חזר, והודיעו לנו שרונן נפטר".
כשהיא חוזרת לאותו בוקר טרגי, לב-רן מתקשה לספר, עיניה דומעות. "מיד כשראיתי את רונן הבנתי שקרה אסון, אבל ניסיתי. בהמתנה בבית החולים הרצתי את החיים שלנו בסרט. ניסיתי להבין איך ייראו החיים עכשיו, איך ממשיכים".
לא נפרדו דרכינו
באוגוסט הקרוב היו אמורים אילת (45) ורונן (46) לחגוג 22 שנות נישואים. לבני הזוג שלושה ילדים: ליאור (20), ליאם (14) ויהלי (7).
"כשהייתי בת 22 ורונן היה בן 23, עבדתי בחנות אופטיקה בקריון ורונן בחנות חיות, אחד מול השנייה", סיפרה השבוע. "התיידדנו, ובהמשך מצאנו את עצמנו יושבים יחד אחרי משמרות ומדברים עד לשעות הקטנות של הלילה. אחרי חודש רונן טס לשלושה חודשים לדרום אמריקה, וכשחזר, מיד נישאנו. עד לפני שבועיים לא נפרדו דרכינו". רונן נולד וגדל בקרית חיים, בנם של רחל ואריה לב-רן, אח לרינת וזהבית.
אחותו, רינת זכריה: "מגיל ארבע הוא התחיל לאסוף בעלי חיים, זוחלים קטנים, והקים לנו גן חיות בחצר עם תרנגולים, אווזים, אפרוחים וכל בעלי הכנף. המשפחה קיבלה את זה באהבה. במחסן הוא גידל זוג תוכים, שעד מהרה הפכו ל-400 תוכים, אותם הוא תרם לגן החיות במוצקין. מגיל קטן הוא אמר שהוא רוצה להיות וטרינר, וכבר כנער צעיר הלך למרפאות לחיות, לצפות בטיפול בבעלי חיים".
בגיל 25 נסע ללמוד וטרינריה בסלובקיה. איילת: "רונן למד שם במשך שש שנים. בשנה הראשונה הוא נסע לבד, ואחרי שילדתי את הבת הבכורה, הצטרפתי לשנתיים. בהמשך החלטנו שאחזור לארץ, ורונן היה מגיע בכל שלושה חודשים לביקור, עד שהסתיימו הלימודים. זו הייתה השקעה והקרבה גדולה, אבל זו הייתה אהבת חייו, ולכולנו ברור שזה מה שצריך לעשות".
עם שובו לארץ החל לעבוד כווטרינר שכיר, ולפני כשש שנים פתח את מרפאתו שברחוב קרן היסוד 22 בקרית ביאליק, שהייתה מוקד עלייה לרגל עבור בעלי חיות מחמד וחיות אקזוטיות מכל רחבי הצפון ומשאר חלקי הארץ.
נמשיך בשיפוץ
"לרונן היה שם טוב, לא רק של וטרינר מקצועי, אלא של איש מיוחד עם לב ענק. סבלנות ויחס אישי לכל אדם, גם כשיש לחץ גדול במרפאה. לא היה לו יום ולילה, שבת או חג, הוא תמיד ענה ועזר. רונן התמחה בטיפול בחיות אקזוטיות. היו מגיעים אליו מכל הארץ עם זוחלים, ארנבונים, בעלי כנף, כמעט היחיד באזור. מפה לאוזן הגיעו לקוחות חדשים רבים, עם המלצות ששמעו מחברים, וזו הייתה שמחה גדולה.
"החלטתי לעזוב את ניהול החנות בקריון לטובת ניהול המרפאה. רציתי להשקיע את עצמי במקום ששייך לנו, וכמובן, מעל הכל, להיות ביחד עם רונן. אנשים תמיד שאלו אם זה לא קשה לעבוד עם הבעל, אבל בשבילנו זה תמיד היה הכי כיף בעולם".
השיפוץ שהחל לפני כשלושה שבועות על מנת להרחיב את המרפאה, נעצר בעקבות האסון. לקוחות שמגיעים לטיפול עם בעלי החיים עדיין מתקשים לעכל את העובדה שרונן לא יקבל אותם בחיוך רחב.
כיום עובדים במקום שלושה וטרינרים וארבעה אסיסטנטים. "רונן בחר את הצוות בפינצטה, טיפח ולימד אותם, והנחיל להם אותו. אנחנו נמשיך את מה שעשה, את עבודת הקודש שעשה עם בעלי חיים, נמשיך בשיפוץ ונגשים עבורו את כל החלומות. אין לנו ברירה", אומרת איילת בכאב.
עם ההודעה על דבר מותו, הרשת התמלאה בתגובות כואבות, ובסיפורים מרגשים על רונן, ובהם סיפורים רבים על הצלת בעלי חיים עזובים. "רונן היה מטפל בחיות כאלה בחינם, אף פעם לא עניין אותו כסף, וקודם היה מטפל בחיה, כי זה היה הכי חשוב. תמיד אמרתי: 'רונן רופא של חיות ופסיכולוג של בני אדם'".
בית חלומות
בביתם החדש בקרית חיים, אליו עברו רק לפני כחודשיים, יש גינה עם כלובים ובהם איגואנה ושלושה תוכים מסוג ג'קו. "כשהגענו לכאן, הייתה לנו תחושה שהגענו לנחלה, בית חלומות, בית שנוכל להישאר בו שנים. רונן שמח, הוא היה שותל צמחים ומטפח את הבית, והזמין כלובים מיוחדים".
בימים הקשים שעוברים על משפחת לב-רן הם לא לבד, עטופים במשפחה וחברים. "למרות הקושי, אני יודעת שאנחנו לא עוצרים. רונן השאיר לי הרבה משימות. בתחושה שלי, אני עדיין מחכה שהוא ייכנס הביתה, ומצד שני רוצה להמשיך את המורשת והחזון שלו. כבר הודעתי לכולם שממשיכים, את המרפאה, את השיפוץ, את הטיפול בבעלי החיים. ממשיכים את רונן".
אחת מהלקוחות של המרפאה יוזמת, באמצעות עצומה, קריאת רחוב, צומת או כיכר בקרית ביאליק על שמו. "אנו מבקשים לתת מזור ללבנו הדואב ולהנציח את זכרו של ד"ר רונן לב-רן - הווטרינר ואיש החסד - ואת פועלו, אם בקריאת רחוב על שמו אם בשם צומת או כיכר, למעננו ולמען הדורות הבאים. לבל שנחטא חלילה בשכחה", לשון העצומה. עד כה חתמו כ-2,750 תושבים בעד היוזמה.
פורסם לראשונה: 07:58, 25.06.21
