בבית החולים רמב"ם מטופלים 24 תינוקות המוגדרים נטושים או בודדים. בבית החולים בני ציון מאושפזים שני תינוקות נוספים.
תינוקות נטושים הם מי שמשפחתם נטשה אותם, מסרבת לראות אותם או שהוצאו מחזקתם בשל סיבות שונות. תינוקות בודדים הם תינוקות המאושפזים יותר משבועיים ובמשך שעות אין קרוב משפחה שיכול לגשת אליהם. התינוקות מאושפזים במחלקות הפגייה, יילודים, פנימיות, כירורגית, טיפול נמרץ ואונקולוגיות.
בהיעדר משפחה, את התינוקות מלוות מתנדבות מעמותת "חיבוק ראשון", עמותה הפועלת ברחבי הארץ ב-17 בתי חולים, שבשנה האחרונה ליוותה 217 תינוקות. "אין כמו לשיר וללטף תינוק נטו ולראות חיוך שלו", אומרות מתנדבות שמתארות מפגשים עוצמתיים ומרגשים עם התינוקות, שחלקם מורדמים ומונשמים, אחרים עברו ניתוחים רבים, ואחרים מתמודדים עם פגיעות מורכבות.
כוחו של מגע
דניה מיארה לדרר, תושבת חיפה, מתנדבת בעמותה ברמב"ם: "ר' הייתה התינוקת הראשונה שחיבקתי. תינוקת קטנה, שלא ראתה, לא שמעה ואפילו לאכול היא לא יכולה, בגלל חך שסוע. ר' שכבה שבועות ארוכים בפגייה עד שהגענו אליה. תינוקת מתוקה שרק מגע יד אפשר לה תקשורת כלשהי עם העולם.
"ישבתי איתה וליטפתי בלי הפסקה. כששרתי לה חרישית, נזכרתי שהקטנטונת הזו כלל לא שומעת. הלב התכווץ. באחד הימים הגעתי למשמרת ונוכחתי שר' עברה ניתוח חירום והיא מורדמת ומונשמת בחדר הטיפול הנמרץ. "אם אני כבר כאן", אמרתי, אולי בכל זאת יתנו לי לגשת אליה".
"קשה לראות גוף קטן כל כך שסוע מריבוי ניתוחים שעבר בשבועות חייו הבודדים. לאחר קבלת רשות הנחתי את ידי על חזה ובטנה של ר'. מה שקרה באותן שניות המם את הצוות. כל המדדים שנוטרו - התייצבו. הדופק נרגע. לחץ הדם ירד. הנשימות הוסדרו. שלווה ושקט עטפו את ר' ששכבה בעריסתה מורדמת.
"מנהל המחלקה שהיה עד לדברים ניגש לעריסה, ניתק את הקטנטונת מחומרי ההרדמה ומצינור ההנשמה, והניח אותה בזרועותיי. כך ישבנו לנו שתינו 3 שעות מתוקות שנחרטו בזיכרוני, כשגופה מתמסר לחיבוקים ולליטופים, שבזכותם נותקה מהר מכל המכשירים האימתניים. אלו רגעים שנצרבים בזיכרון ומלווים אותי מאז ביום יום. כוחו של מגע".
לשכב לבד בפגייה
דבי בלוק טמין, תושבת חיפה, מתנדבת העמותה ברמב"ם: "אני רוצה לספר על תינוקת מתוקה ויפיפייה, אותה חיבקתי במשך בתקופה של 3 חודשים, במהלכם עברה כמה ניתוחים ולא פעם נשקפה סכנה לחייה. פגשתי אותה בפגייה בעודה בת חודשים ספורים בלבד.
"היא נולדה עם מספר רב של סיבוכים. הוריה מיעטו להגיע לבית החולים וצוות מתנדבי חיבוק ראשון שהה לצד מיטתה מסביב לשעון. כשחזרנו הביתה ממשמרת בבית החולים, היה לנו קשה לשאת את המחשבה שהיא שוכבת לבדה בפגייה בזמן שלא הייתה עם אחת מאתנו.
"למדנו להאכיל אותה לאט לאט. ההאכלה הייתה קשה עבורה. לעתים קרובות, כאשר היינו מגיעות היינו מוצאות אותה בוכה במיטתה, אבל ברגע שהרמנו אותה לידיים, הייתה נרגעת מיד".
כל חיבוק חשוב
דניאל פרחי, תושבת קרית אתא, מתנדבת כבר 4 שנים בעמותה בבני ציון: "מדהים איך קצב החיים המטורף עוצר מלכת, וברגע אחד מתחלף במוניטורים של הפגייה. כל המחשבות מתמקדות רק בדבר אחד. 3 שעות של חיבוקים, ליטופים, שירים ושיחות שבשביל תינוק נטוש ובודד הם כל כך הרבה.
"לאט לאט הנשימות מסתנכרנות והמחשבות מתחילות: מעניין אם אמא שלך חושבת עליך, איפה תגדל, מה תזכור, האם תכעס שזה הגורל שלך? אתה אולי לא יודע, אבל בזמן שחיבקתי אותך, חיבקת אותי חזרה. מילאת אותי בפרופורציות וריגשת אותי כשהיית יותר גיבור ממני בזמן הבדיקות שעשו לך. אז תודה לך, ותודה לחיבוק ראשון על הזכות".
קראו גם:
אפרת יסעור, מנכ"לית עמותת "חיבוק ראשון": "הפעילות הענפה להפגת בדידותם של התינוקות בבתי החולים חיפה, מתאפשרת בזכות שיתופי פעולה עם חברות מסחריות באזור. בין היתר 'קבוצת חיפה׳ המספקת לעמותה בשנה האחרונה בית חם לקיום מפגשי הכשרה מקצועית למתנדבות, מפגשי ראיונות למועמדים להתנדבות ועוד.
"בימים אלו מקיימת העמותה קורס הכשרה לעשרות מתנדבים חדשים שייקלטו בביה״ח רמב״ם. פעילות העמותה נסמכת על תרומות מהמגזר הפרטי והעסקי, ללא כל תקצוב מהמדינה. שיתופי הפעולה האלה מאפשרים לעמותה להתרחב, לקלוט עוד מתנדבים ולספק יותר ויותר שעות חיבוק לתינוקות הבודדים".
